"השתפרנו מאוד כלהקה"
מהעטיפה בעלת הצבעוניות החושנית וההזויה, מהקול המתריס העטוף בדיסטורשן של רן שם טוב ועד ניחוחות הסרט הטורקי באנגלית, עם הצלילים והמקצבים שאי אפשר לטעות בזיהויים, ברור שאיזבו חזרו לעיר, עם אלבומם השני, super light, שיוצא חמש שנים אחרי אלבומם הראשון, שגם לו לקחו שנים לא מעטות עד שמצא את דרכו החוצה, והעניק לחברי איזבו את ההכרה שכל כך מגיעה להם.
ב-17 שנותיה של הלהקה התחלפו חלק מאנשיה עד שהתקבע ההרכב שעמו יצאו שני אלבומיה של איזבו, הרכב הכולל שם טוב בגיטרה, כתיבה ושירה, את המתופף ניר מנצור (שמלבד פעילותו באיזבו מנגן ב"כוכב נולד", מופיע עם דנה ברגר ועם אמנים נוספים ועושה מוזיקה בעצמו), את הבסיסט יונתן לוי (שהפיק את "הבנות נחמה") ות שירי הדר, זוגתו של שם טוב שעובדת לאחרונה על אלבום משל עצמה, בקלידים. בשנים האחרונות הם מופיעים לא מעט בחו"ל, ופועלים שם בהצלחה הולכת וגוברת.
"בפעם הראשונה שנסענו לסיבוב של שמונה הופעות בבריטניה", מספר שם טוב, "לפני שלוש ארבע שנים, הייתה חוויה לא רעה אבל גם לא מי יודע מה. אולי שידרנו משהו לא מספיק בטוח בעצמו כמו שאנחנו היום, אולי זה הקהל האנגלי שיש דברים שקשה לו איתם, אולי הם ציפו לשמוע רוקנרול ולא בדיוק קיבלו רוקנרול, אז היה בסדר, אבל לא מי יודע מה. מאז מה שאנחנו משדרים הרבה יותר זורם וטבעי, השתפרנו מאוד כלהקה, מסתבר שאין גבול לשיפור, ובכל ההופעות שלנו בחו"ל מאז, בעיקר בצרפת, וגם בגרמניה, הקהל לא מכיר את המוזיקה אבל הוא רוקד מהתחלה ועד הסוף וקונה את הדיסקים. ברגע שאנחנו בשיאנו כלהקה ומשדרים את האנרגיות הנכונות, אז כל קהל שהוא, גם אם זה יהיה בטייוואן, יגיב באותה צורה וירקוד וייהנה".
במה שונה האלבום החדש שלכם מקודמו, מבחינתך? על מה אתה היית שם את האצבע?
"האמת היא שהשאלה הזאת תהיה הכי טובה בתקליט השלישי שייצא ממש בקרוב לשמחתי, כרגע זה קצת קרוב מדי, אבל לפי מה שאני מרגיש יש פלוס לתקליט הקודם ויש פלוס לחדש. בקודם אתה שומע ראשוניות, חוסר מחשבה על מה יגידו ועל מה יהיה, מין בתוליות טובה כזאת. גם בסאונד ובאווירה שם יש תחושה של משהו חדש ופרשי, יש בזה משהו צבעוני שאני אוהב מאוד.
"האלבום השני קצת יותר מגובש, קצת יותר דיסקו רוק, קצת פחות מגוון. יכול להיות שבגלל זה יש לו קצת פחות עומק, וזה היתרון וגם החיסרון שלו. מבחינת השירים, אם הם יותר יפים או פחות יפים, אני לא יודע מה להגיד. אני יודע שבתקליט הזה יש לפחות ארבעה חמישה שירים שיכולים להיות סינגלים. בקודם היו רק שלושה כאלה. בתקליט החדש שומעים קצת יותר להקה. תמיד נשמענו להקה אבל עכשיו זה נשמע עוד יותר להקה. בראשון הייתה תחושת החיפושים הראשונית הזאת שיש לה קטע שאין לו תחליף, ובתקליט הזה יש את זה פחות, אבל הקהל ישפוט יותר ממני, מי אני".
למה עברו חמש שנים עד ליציאת האלבום?
"התשובה לזמן שלקח בין שני האלבומים בנאלית, אבל זו האמת, אז היא צריכה להיאמר כל פעם מחדש. היינו בהרבה פעילות בחו"ל, היה לנו מיני-סיבוב הופעות בבריטניה, אחר כך איזה פסטיבל בהולנד, ובעיקר שנה וחצי די מסיביות של הלוך ושוב לצרפת, ששם הוצאנו את התקליט הראשון, אז שנתיים הלכו על כל מיני נסיעות.
"חוץ מזה, התקליט לא זרם כל כך כמו שקיוויתי. הוא הוקלט בעצם פעמיים וחצי, בשלושה אולפנים. קודם כל כי לא הייתי מבסוט מהסאונד, אני די אידיאליסט בקטע של הסאונד. בפעם הראשונה שהקלטנו אותו זה היה בתקופה שלא כל כך הופענו ולא היינו בכושר, אז היו שבועיים של הקלטות שבהן ניגנו לא מי יודע מה. בסופו של דבר התקליט הזה הוקלט בכמה שעות של נגינה באיזה אולפן, אחרי כמה ניסיונות, כשפשוט היינו בכושר, והקלטנו כמו בנגינה בהופעה. היום אני יכול להגיד שאני מרוצה, אבל גם הייתי יכול לעשות את זה יותר טוב. אבל אמרתי די, מספיק, יש גבול".
"אני הכי עף כשאני לבד עם עצמי"
אתה משתמש לא מעט במילה "אני". איך זה מסתדר עם העובדה שמדובר בלהקה? איך עובד המבנה הלהקתי אצלכם?
"תמיד באיזבו אני הייתי זה שכותב את השירים, בכל הגלגולים של הלהקה. לא רק כותב את השירים אלא גם עושה סקיצות בבית. אין אצלי שיר עם גיטרה, השיר תמיד בא מופק אצלי, או שיש שירים שנכתבים תוך כדי עיבוד והפקה, אז אני תמיד משמיע ללהקה או בחדר חזרות או נותן להם דיסק שישמעו בבית כל מיני שירים חדשים שאני כותב. הסיבה שזה עובד ככה היא שאני בשיאי כשאני לבד. אם הייתי עושה עיבודים עם הלהקה הייתי מתברדק ומתבלבל. זה כאילו שאני הכי עף כשאני לבד עם עצמי".
אז למה בעצם בנאדם כמוך הולך בכלל על המודל של להקה ולא על קריירת סולו עם נגנים?
"כי יש דברים נוספים שקשורים ללהקה, שזה א. הופעות, וכל הכיף זה עם להקה, ב. אני יכול היום לנגן גם תופים או בס או הכל לבד, אבל כשהלהקה מנגנת באולפן את העיבודים שלי זה מקבל צבעוניות שאני לא יכול להביא לבד. יש דבר נוסף. אני גדלתי על להקות, ויכול להיות שיש משהו בשם הזה, `איזבו`, לעומת `רן שם טוב`, שהוא הרבה יותר רומנטי. ברור שהלהקה הזאת היא להקה של מנהיג אחד בולט במיוחד, אבל אני אגיד לך משהו נוסף, הרבה דברים שקשורים לבחירות של השירים זה מאוד של הלהקה. ברגע שגמרתי לכתוב את השירים הם בידיים של הלהקה. אם הם לא אוהבים שיר שלי הוא לא יהיה. זה אנשים עם טעם טוב, הם לא פראיירים. אני יכול להביא שיר שאני לא תופס ממנו והם יגידו, אתה גנוב, זה שיר פיצוץ, ואני אבין שהם צדקו, כי אני בתוך זה, השיפוט שלי לא תמיד נכון.
"זה התקליט השני שעשינו יחד ובינתיים, למזלי, למרות שמדובר בנגנים שהם ברמה הכי גבוהה שיש גם מבחינת נגינה וגם מבחינת כריזמה, אין פה שום בעיות של אגו. הם בעצמם אומרים לי לעשות תמיד את הסקיצות בבית כי זה הכי טוב ללהקה ואם זה הכי טוב שאפשר להוציא לאיזבו זה מה שצריך להיות. יכול להיות שבתקליטים הבאים אנשים ירצו להתבטא יותר, אז המבחן שלי יהיה לראות איך אני נותן לזה לקרות. יכול להיות שאני אתן לזה לקרות בכיף ויכול להיות שזה יהיה לי מוזר, אין לדעת. אני יודע שכשהם מנגנים את השירים של איזבו עם העיבודים של אף פעם לא נמאס להם לנגן את זה. תמיד כיף להם, וזה המבחן הגדול. העיבודים שאני מביא תפורים להם לידיים הכי טוב שיש".
שירי ואתה גם בני זוג וגם חברים באותה להקה. אין לכם מנוס אחד מהשני...
"נכון, אבל לא נמאס לנו אחד מהשני. אנחנו ביחד 17 שנים באותה להקה, וזוג 13 שנים. התחלנו כאנשים שמנגנים ביחד אבל אנחנו מבסוטים להיות יחד כל הזמן. וזה באמת פוקס. זה מתכון לבעיות אבל לנו אין את הבעיות האלה, להפך. אחרת זה מזמן היה מתפוצץ".
איזבו, Super Light, לייבלה.
איזבו יופיעו ב- 5 באוגוסט ב-21:00 בבארקה באר שבע, ב- 9 באוגוסט ב-22:00 במעבדה בירושלים וב-13 באוגוסט ב-21:00 בפאב אלפנט בקריית חיים.