בני הדור הראשון של נגני הג`אז בארץ יתכנסו למופעים מיוחדים בפסטיבל הג`אז, קמינסקי מספר
הדור הראשון
בין מופעי פסטיבל הג’אז הקרוב שיתקיים בנמל אילת, תוכלו למצוא גם מופע מיוחד שיעמיד על אותה במה את השמות הבכירים והוותיקים ביותר בין נגני הג`אז בישראל, ויאפשר לכם ליהנות מהרכב חד פעמי הכולל את אהרלה קמינסקי בתופים, דני גוטפריד בפסנתר, אלי מגן בבס, אלברט פיאמנטה בסקסופון אלט, ג`ס קורן בטנור סקסופון וממלו גיטנופולוס בסקסופון וחצוצרה. אליהם יצטרפו גם הזמרת עדנה גורן והסקסופוניסט מורטון קם כדי להשלים את החגיגה.
"באופן כללי זו החבורה של האנשים הכי ותיקים בג`אז בארץ", מספר קמינסקי. "הגרעין של דני גוטפריד, אלברט פיאמנטה, ממלו ואני, זה בעצם דור ראשון של צברים נגני ג`אז בארץ, וכולנו אנשים שעשו הרבה בעניין הזה של הג’אז. התחלנו די במדבר של ג’אז, ולימדנו, ויזמנו, ועשינו. לזה מצטרפים ג`ס שהוא צרפתי במקור, מורטון שהוא אנגלי במקור, אלי מגן, שהוא הכי צעיר מבינינו – אנחנו מנגנים יחד מתחילת שנות השישים ואלי הצטרף בשנות השבעים, וכמובן עדנה גורן, שהיא ראשונת ובכירת זמרות הג’אז שנולדו בארץ".
מה תנגנו במופע?
"האמת היא שכל הערב הולך לקבל אופי די חופשי. בזמנו כל האנשים האלה היו נפגשים כמעט כל יום ראשון במועדון `ברברים` שאני ניהלתי, בשנות השישים, וגם בשנות השבעים, למרות שאז כבר חלק מהאנשים התחילו לנסוע לארה"ב ונשארנו מעטים פה. אז זה הולך לתת אופי די חופשי של התקופה ההיא, של כמעט ג`ם סשן. לא ננגן חומרים מקוריים או משהו כזה, ננגן את החומר שהיינו מנגנים אז, מדובר בסטנדרטים".
נשארתם בקשר לאורך השנים?
"ברור. החבורה הראשונית נשארה בקשר מתחילת שנות השישים. אנחנו מנגנים מדי פעם ביחד, לא כהרכב קבוע שמנגן כל הזמן, אבל נפגשים הרבה מאוד בענייני מוזיקה. בג’אז בכלל אנחנו חיים עם הרכבים אקראיים. זה לא כמו בסוג אחר של להקות שמכינות חומרים ועובדות יחד. למרות שיש גם את זה בג’אז, אבל הרבה מאוד זה הרכבים אקראיים, וג’אז זו גם מוזיקה ספונטנית, אז כל החבורה הזאת מנגנת און אנד אוף מאז שנות השישים".
"תעזבי הצלחה, ישראלים צעירים ומוכשרים מנגנים מדהים"
דני גוטפריד מסיים השנה גם את תפקידו כמנהל הפסטיבל, וזו הזדמנות להסתכל קצת אחורה וקדימה על מעמד חילופי הדורות הזה. איפה נקודות הדמיון או השוני בין הדור שלכם לדור החדש?
"קודם כל, זה כבר לא דור חדש אלא דורות חדשים. אחרי הדור שלנו הייתה קצת שממה בנושא של הג’אז, כי הדור שבא אחרינו הלך לרוק ויצר בעיקר להקות רוק, וחוץ מבודדים, לא הלכו לנושא הזה של ג’אז ושל כלי נשיפה. אני למשל סגרתי את הערב ג’אז ב`ברברים` בשנת 79 כשלא נשארו כבר נגנים בארץ. רוב החבר`ה הישראלים נסעו ולא היה דור חדש אז לא היה עם מה להמשיך את זה, למרות שזה היה מקום מאוד מוצלח מבחינת ג’אז. דור חדש התחיל לצוץ לקראת סוף שנות השמונים, וחלקם בעצם הם תלמידים שלנו. התחיל לצוץ דור שהשמות הבולטים בו הם עוז נוי, גיטריסט מאוד פופולרי היום בניו יורק, יובל כהן הסקסופוניסט, עומר אביטל הבסיסט, קצת יותר צעירים מהם זה אבישי כהן ואלי דג`יברי. זה תלמידים שהתחילו לצאת מבית ספר לאמנויות ומתיכון עירוני א`, כמובן תלמה ילין, ומאז זה הלך ותפח".
והיום, כידוע, הם חלק מסצנת ג’אז ישראלית מאוד מצליחה בניו יורק
"תעזבי הצלחה, לישראלים יש שם מצוין בניו יורק והם מצליחים, אבל בלי קשר להצלחה, יש היום כמויות עתק של ישראלים צעירים ומוכשרים שמנגנים מדהים."
ואיך אתה מסביר את הפריחה הפתאומית הזאת?
"כשאנחנו התחלנו היינו, כמו שאמרתי קודם, במדבר. לא היו לנו מורים, לא הייתה אז אינפורמציה, בשביל לשמוע ג’אז, שכמעט ולא היה ברדיו, ותקליטים שאי אפשר היה להשיג בארץ, היינו מקשיבים לכל מיני תחנות מחו"ל, באיכויות שבהן אפשר היה לשמוע את `קול אמריקה`, תארי לך. כמובן שלדורות החדשים יש מורים ויש גם מגמות בבתי הספר, ויש אנסמבלים, והם מתנסים במוזיקה הזאת מגיל מאוד צעיר, וזה מה שקורה".
אז אתה מביט קדימה באופטימיות
"קודם כל על ההווה אני מסתכל בהנאה רבה. זה פשוט תענוג. אני כל פעם שומע כל כך הרבה שמות שאני לא מכיר, שומע אותם מנגנים, ואני המום. לפעמים אני עם דמעות בעיניים, לא מאמין שהגענו לשם".
המופע "דור המייסדים מצדיע לשנות הששים" יתקיים בימים שלישי, רביעי 26, 27 באוגוסט בנמל אילת, מתחם הפסטיבל. ביום חמישי, 28 באוגוסט יתקיים מופע מחווה לדני גוטפריד המסיים את תפקידו כמנהל הפסטיבל.