מוזיקה - סינדרלה הנודדת בדרכים

מיזם "האופרה הנודדת" מביא מופעי אופרה גם ליישובים מרוחקים מהמרכז. הילה אהרון בריק התלוותה לצוות האופרה הישראלית להופעה בירוחם

יוצאים דרומה

דבר בחבורת הצעירים טרוטי העיניים שנקבצו מוקדם בבוקר בבית האופרה הישראלית לא הסגיר את העובדה שהם זמרי אופרה. מנומנמים אך מבודחים, התקבצו אל ההסעה שתיקח אל ירוחם הרחוקה, להופיע במסגרת ההפקה הנודדת "סינדרלה" מול תלמידי בתי ספר בעיר. הזוהר של המקצוע כמעט לא ניכר בשעה כה מוקדמת, רק נוכחותה של זמרת המֶצו-סופרן ברכה קול, ה"סינדרלה" של ההפקה שמפזרת בחן אבק כוכבים טבעי, רומזת למה שעתיד להתרחש בעוד שעות מספר, דרומה מכאן.

שעתיים ומשהו אחר כך, בהיכל התרבות הנאה של ירוחם ("באמת הגענו לירוחם?" תוהה הטנור יוסף ארידן, במקור מבאר שבע), אנשי הבמה כבר הקימו את התפאורה המרשימה על במת האולם. על הבמה גם עתידים תיכף לתפוס את מקומם נגני סימפונט רעננה בניצוחו של דוד זבה ( שגם תרגם לעברית ומשתתף בהפקה בתפקיד הקוסם אלידורו) וגם המלבישות שאחראיות על התלבושות והפאות המרהיבות של ההפקה הזו כבר נערכו כאן מראש.

אני מחפשת מהיכן בוקע קול שירה צלולה המהדהד באולם ההיכל ומגלה באחד המסדרונות הצדדיים את זמרת המצו סופרן לימור אילן שמחממת את הגרון לקראת ההופעה. היא והסופרנית רינת גולדמן מגלמות את האחיות החורגות של סינדרלה. "אני לא רגילה לשיר כל כך מוקדם בבוקר" היא מחייכת וממשיכה להתאמן.

ההכנות מתחילות. הזמרים משילים את הג`ינס והקרוקס לטובת המחלצות ההדורות ומלאות ההומור של ההפקה (מעצבות: ענבל קלי-כרמי, שרון איגל, דידי המבורגר). רובם מתאפרים לבד, גם הגברים שבחבורה, יוסף ארידן וגבריאל לובנהיים (בס-בריטון) המגלמים בהתאמה את הנסיך ומשרתו דנדיני, מתורגלים היטב בסודות האיפור. זמרת האלט ענת עיני המגלמת את האמא החורגת בהצגה מסתדרת בלבוש שחור-לבן תואם עם שתי "בנותיה". עיני הפכה גם בחייה הפרטיים לאם במהלך עליית ההפקה (זו השנה השלישית) אך מיעוט שעות שינה לא ניכר בדמותה הנמרצת. מאחורי הקלעים מתאמנות גם שתי "ה"אקרובטיות" המלוות את ההפקה שמגלמות השחקנית והפעלולנית אירינה שולמן והרקדנית שירלי לשד.

הקהל, תלמידי שני בתי ספר בירוחם – ממלכתי וממלכתי דתי, ילדים בכיתות ג`-ו` מתחיל להיכנס. אני נוטשת את אחורי הקלעים ועוברת לאולם. לילדים, כמו לילדים, לוקח זמן להסתדר ולהשתתק ואז כבים האורות והקסם מתחיל.

קומפקטית אך עשירה

"סינדרלה" היא אופרה בת שעה ובעברית, המוזיקה של רוסיני נפלאה כמובן והלברית שתרגם דוד זבה קולח, השפה מתנגנת אך בהירה ומובנת בקלות גם לילדים צעירים. הילדים, שהוכנו מראש, קשובים למדי למתרחש על הבמה והאנרגיות עוברות גם לזמרים ששרים מכל הלב. סיפור האופרה קצת שונה מן האגדה המוכרת שעיבדה וביימה רקפת לוי (וזו עבודתה הראשונה באופרה). כל תמונה יפהפייה ומעוצבת לפרטים בסיוען של צמד ה"אקרובטיות" שמלוות ללא מילים את ההתרחשויות בפנטומימה, בריקוד ובאקרובטיקה ורוקמות את המעברים מתמונה לתמונה המעניקים נופך אגדתי ורב קסם למתרחש על הבמה. שילוב המרכיבים יוצר שעה מהודקת ומענגת גם למי שזהו המפגש הראשון שלו עם אמנות האופרה. ההפקה קומפקטית ביחס לאופרה "רגילה" אולם עשירה בכל קנה מידה ביחס למופעים אחרים ובוודאי ביחס למופעים לילדים.

עוד בדרך לירוחם אני שואלת את יוסף ארידן איך הילדים מקבלים את פני האופרה ושומעת ממנו שהם "מרותקים במקומות מסוימים, במקומות אחרים פחות סובלניים, תלוי במצב רוח שלהם ובשלנו ובשירה שלנו". החיווי המבודח הזה מתגלה כמהימן למדי. כשאני מתחקרת את נעם ושחף מכיתה ו` 2 בבית ספר מאוחד בירוחם הן נלהבות לספר לי שהיה "מאוד כיף ומהנה". "צריך לעשות לנו פעם בשבוע שיעור אופרה" אומרת נעם, ושחף מוסיפה בידענות "שיעור פיתוח קול" וגם מבקשת שיביאו "עוד אופרה עם סיפור אחר". גם גאולה, סגנית המנהל בבית הספר "המאוחד" שותפה להתרגשות של תלמידיה. "זה אירוע מכונן. מבחינתם נוצר כאן משהו מאוד חשוב שהם לא ישכחו להרבה הרבה זמן". כחלק מההכנה למופע היא מוסיפה "התלמידים שמעו בשבוע האחרון בכל בוקר אופרה במערכת הכריזה והם קיבלו גם דיסקים" וזה ניכר. נעם יודעת את המילים של השירים וחלק מהילדים רצו להצטרף לשירה באריית הסיום אבל כמה מורות החליטו שאולי זה לא מתאים והיסו אותם.

תחושת שליחות

כשכוכבת ההפקה, ברכה קול המגלמת את סינדרלה, נשאלת איך זה להופיע מול ילדים ביחס לקהל מבוגרים, היא קצת מופתעת מהשאלה "אני עושה תמיד את התפקיד שלי על הצד הטוב ביותר, תמיד בכל מקום לא חשוב מי הקהל. בצבא הייתי מוזיקאית מצטיינת והופעתי מול חיילים שחלקם שמעו מוזיקה קלאסית בפעם הראשונה. אני רואה בזה זכות להכניס אנשים לעולם שלי". "שפת הגוף ועבודת דמות נעשות בהתאם לתפקיד ולא בהתאם לקהל" היא מוסיפה, "וכאן מדובר בסיפור סינדרלה - אגדה. האופרה קצת שונה מהאגדה שאנחנו מכירים וכל שפת הגוף קשורה לתפקיד עצמו ולא לקהל, זו הרי אופרה שמיועדת גם למבוגרים".

"מאוד כיף להופיע מול אנשים ששומעים אופרה בפעם הראשונה, לראות ילדים יושבים בפה פעור. אופרה זה דבר קסום ומול אנשים בפעם הראשונה וזה מדהים להיות חלק מזה. אני מקבלת מהבמה אנרגיה מאוד חיובית, מפרגנת ואוהבת".

מגיעות אליך תגובות גם ממי שלא מצליח להתחבר לאופרה?

"אלה דברים שאני שומעת בשיחות. לפעמים אנשים שלא היו אף פעם ויש להם דעה קדומה לגבי אופרה אבל ברגע ששומעים נורא מופתעים לטובה. זה מפתיע אותי כשלא אוהבים כי אופרה זה דבר גדול מהחיים - הרי יש כל כך הרבה סגנונות וזה נפרש על פני כמה מאות שנים. אבל על סינדרלה עוד לא שמעתי מישהו שלא נהנה".

זו השנה השלישית שבה הפקת האופרה הנודדת "סינדרלה" עולה ברחבי הארץ. היא ביקרה כבר באופקים, בקריית מלאכי, בערי המרכז, ביישובי הצפון, בירושלים וגם ביישובי עוטף עזה שם נערכה הופעה יום קודם ליום ההופעה בירוחם. בתל-אביב נערכו שתי הופעות בלבד. קהל היעד ברובו הוא ילדי בתי הספר. למרות התגובות הנלהבות גם ממבוגרים והמגויסות של הצוות להפקת האופרה, שהיא הפקת מקור ישראלית (זן נדיר כאן ) אין תקציב עצמאי באופרה הישראלית והוא תלוי בתרומות של גורמים חיצונים (כמו בנק פועלים שמימן את ההופעות באשכול ובירוחם) או במימון של העיריות המזמינות.

"אני רואה בזה שליחות לנסוע כמה שיותר רחוק ולהגיע לכמה שיותר אנשים", אומר לי גבריאל לובנהיים בדרך חזרה לתל אביב (והוא מגיע מחיפה), "כדי שיהיה עתיד בארץ לאופרה". "וחוץ מזה מאוד כיף לי עם הקאסט" הוא מוסיף, "זה סוג של משפחה. ניהלנו אפילו יומן מסע , לדמות שלי יש מעין יומן וכתבנו בו את כל הרגעים המצחיקים. אני מאוד אוהב את ההפקה הזאת".