לא כל יום מקבל מנצח צעיר טלפון ממאסטרו דניאל אורן, שמזמין אותו לבוא לאיטליה ולנצח על הפקה יוקרתית של "גבירתי הנאווה" בתיאטרון ורדי בטרייאסטה.
למנצח ולמוזיקאי אורי לשמן זה קרה לפני כחודש ומשהו, והוא עדיין לא לגמרי מאמין למזלו הטוב. ואולם, לא רק המזל שיחק כאן, כי אם גם הרבה כישרון, נחישות ואורך רוח, שהביאו את לשמן בסופן של תלאות רבות לחוזה לשתי הפקות אופראיות נוספות בתיאטרון היוקרתי בשנה הבאה.
שלום, כאן דניאל אורן על הקו
הכל התחיל בטלפון לילי ומפתיע מדניאל אורן. לשמן חשש בתחילה שזו מתיחה, אבל דניאל אורן, מגדולי המנצחים הישראלים בעולם, אכן היה על הקו.
אורן ביקש מלשמן להגיע בתוך כמה שעות לטרייאסטה, שם הוא נדרש כדי למלא מקום של מנצח שהודח מתפקידו על ידי התזמורת בהפקה של "גבירתי הנאוה". ההפקה מועלית במסגרת הפסטיבל המפורסם של תיאטרון ורדי בעיר.
עשר דקות בלבד במחיצת המנצח הקודם הספיקו לתזמורת בשביל להחליט שזה לא יילך (ככה זה עובד באיטליה – לתזמורת יש כוח החלטה עצמאי), ואורן חיפש מנצח מחליף. הוא הרים טלפון לעמיתו הישראלי נעם שריף, וזה המליץ לו על לשמן, שמשמש בימים כתיקונם כעוזר מנצח של שריף בתזמורת הקאמרית הישראלית ובתזמורת חיפה.
לפנייה כזו, ולדניאל אורן לא אומרים לא. ואורי לשמן מצא את עצמו תוך שעות ספורות על מטוס בדרך לאיטליה, לנצח על יצירה שמעולם לא ניצח עליה בעבר.
מנצח בלי פרטיטורה
החזרה הראשונה נועדה לשש בערב למחרת. בחמש הגיע למלון בטרייאסטה, ובשש כבר התייצב בתיאטרון ורדי. "המקום הזה הוא ההיסטוריה בהתגלמותה –ורדי , דוניצטי, רוסיני – כולם ניצחו כאן", אומר לשמן, ומוסיף "זה לא היה מצחיק בכלל".
כשעלה על פודיום המנצחים גילה שהעסק עומד להיות אף יותר מסובך ממה שחשב. התברר שהמנצח המודח החרים לאות מחאה את הפרטיטורה ואת החזרה הראשונה לשמן נאלץ לנהל ללא תווים.. "הרמתי את הידיים, בכל זאת הכרתי חלק מהמנגינות, ובצענו את החזרה הראשונה". למרות שלא ישן בלילה הקודם מרוב במתח החזרה הוכרזה בהצלחה. אבל הדרך למנוחה ולנחלה עוד הייתה ארוכה..
בחזרה שהתקיימה למחרת גילה לשמן שעדיין אין בידו פרטיטורה, הוא נאלץ להסתפק ב- Vocal Score - רשימת תווים חלקית של הפסנתר ושל קולות הסולנים. מה עוד שהמוזיקה נערכה מחדש בידי המנצח המודח והבמאי, כך שבשלב הזה עדיין לא היו בידיו של לשמן התווים של הקונצרט.
למרות הכל גם החזרה הזו הסתיימה בהצלחה, והנגן הראשי ניגש בתומה ללשמן וחלק לו שבחים. אבל הנחת לא נמשכה זמן רב. הנגן גם גילה לו לחרדתו, עובדה חדשה שאיימה לטרוף מחדש את הקלפים - המיוזיקל יושר באיטלקית, ולא באנגלית, ואת הניב הקוקני שלייזה שרה בו במקור הבריטי החליפו בתרגום האיטלקי בניב נפוליטני.
העובדה הזו קריטית, שכן המנצח חייב להכיר היטב את כל המקומות שבהם המוזיקה נכנסת באמצע הדיאלוג (ומדובר במאות מקומות). לשמן, שאיטלקית אינה שפת אמו, ושהניב הנפוליטני לא היה מוכר לו כלל, ניצב עתה מול בעיה חדשה.
"העיקר שהתזמורת אוהבת אותך"
אחרי שדניאל אורן (שבאותה העת השתתף בפסטיבל החשוב יותר באיטליה בורונה) שמע על ההתפתחויות החדשות הוא החליט להתפנות מכל עיסוקיו ולהגיע למחרת היום בעצמו לטרייאסטה.
כשנפגשו לראשונה הרגיע את המנצח הצעיר "אל תדאג, התזמורת אוהבת אותך וזה מה שחשוב". "הוא היה מקסים מהרגע הראשון, והבטיח לי שמעז יצא מתוק", מספר לשמן.
ואכן, כבר בשלב הזה התזמורת הייתה כבר מאוהבת למדי בישראלי, והוועדה האמנותית של התזמורת החליטה שיהיה מה שיהיה גורלה של ההפקה הוא יוזמן שוב גם בשנה הבאה.
כשכולם התכנסו לחזרה התברר כי הזמרים עשו יד אחת עם המנצח המודח ועם הבמאי, שהתנגד בתוקף לשתף פעולה עם המנצח החדש, ולא הגיעו לחזרה. אבל בשלב הזה החליט דניאל אורן החליט לחתוך עניינים ולהציב את הבמאי מול עובדה מוגמרת - או שיעבוד עם לשמן או שהוא מבטל את ההפקה.
בסופו של דבר התקיימה חזרה עם הזמרים, ובכוחות משותפים הצליח לשמן לרשום לעצמו את כל הכניסות של המוזיקה לדיאלוג. בעיית התווים סוף סוף נפתרה.
"אתה לא מבין מה זו תזמורת"
נפתולי ההפקה הפכו כבר לסיפור חם בטרייאסטה, ומשכו סקרנים רבים. בחזרה האנטי-גנרלית (זו שלפני הגנרלית) התיאטרון היה מלא באנשים. מול כל הקהל הרב הזה, עמדה להתרחש המערכה הלפני אחרונה בסיפור.
בחתרנות בלתי נלאית הכריז הבמאי לפני כולם על ביטול החזרה. הוועדה האמנותית של התיאטרון הוציאה מכתב רשמי ששיבש את תכניתו (שאותה לא זנח עד לרגע האחרון) שלא להשתמש בשירותי המנצח החדש. הוא תכנן כל העת להחזיר את המנצח המודח או לחילופין להשתמש בפליייבק.
בשיאה של ההתרחשות טלנובלית הזו איבד לשמן (איש עדין ורגוע בדרך כלל) את שלוותו ושטף את הבמאי "אתה לא מבין מה זו תזמורת, ביטלת שלוש חזרות כשכל חזרה שווה זהב" ועוד כהנא וכהנא דברי תוכחה, כשהנגן הראשי מתרגם את דבריו לאיטלקית מילה במילה.
ואז הגיעה הישועה ממקום לא צפוי – הזמרים, הרקדנים והשחקנים עלו כולם לבמה בהפגנת תמיכה במנצח הישראלי הצעיר, ובניגוד לרצונו של הבמאי התקיימה חזרה שלשמן מגדיר "נהדרת".
סיפור סינדרלה
לאחר מסכת התככים והייסורים הפכה ההפקה להצלחת הפסטיבל. הקהל האיטלקי יצא מגדרו והביקורת האיטלקית הרעיפה שבחים נלהבים על לשמן ועל התזמורת. וכדי להמתיק עוד יותר את הסוף – קיבל לשמן בהופעה האחרונה חוזה לשתי הפקות נוספות בשנה הבאה.
כנראה שרק בעולם האופרה מתרחשים עדיין סיפורי סינדרלה מהסוג הזה, ומנצח צעיר ואלמוני מישראל יכול לקבל הזדמנות להתמודד עם אתגרים מקצועיים מהרמה הגבוהה ביותר בזכות שיחת טלפון אחת.
"לנצח באיטליה זה על סף הבלתי אפשרי", אומר לשמן, "לא חשבתי שדברים כאלה קורים באמת, ובסופו של דבר המבצע הזה הצליח כנגד כל הסיכויים".
עד השנה הבאה לשמן עדיין אתנו, וינצח על סדרת אופרות קאמריות שתעלה בעונה הבאה בתזמורת הקאמרית הישראלית. במקביל הוא גם מעלה את מופע הקברט האינטימי המשותף לו ולדרור קרן "קצה של חוט" (מופע מומלץ בכל לב, ראו גם את הביקורת של צבי גורן).
גם אחרי אולמות הענק של טרייאסטה, לשמן מרגיש מאוד בבית באולמות האינטימיים שבהם הם מעלים את המופע. "אלו שני עולמות אחרים, והחיבור שלי אל שניהם גם לאופרה וגם ל`קצה של חוט` הוא דרך התיאטרון – אני כל כולי בעולם התיאטרון, והקשר הקרוב לקהל חשוב לי מאוד".
אתר הבית של אורי לשמן
צבי גורן על "קצה של חוט"
אתר תיאטרון ורדי בטרייאסטה
הילה אהרון בריק
11/08/2004
:תאריך יצירה
|