"ילדים בני 6 ו-7  לא יודעים לדלג"
 
"שום מנייריזם. ראש ישר. בחומרה. בקפדנות. כמה שיותר גוף צומח למעלה, עכוזים בפנים, עוד גוף צומח", אנחנו מצויים בעיצומו של שיעור בלט קלאסי בבת דור באר שבע. התלמידים הם תלמידי שנה א` במסלול הדו שנתי להכשרת רקדנים מקצועיים. המורה הוא אלכסנדר אלכסנדורוב שאוסר עלינו לצלם אותו  אבל קשה להימנע מלצטט את שפתו הציורית. למרות המשתמע מהציטוט לעיל השיעור מתנהל בהומור (בד בבד עם קפדנות).
 
קצת לפני כן, בשיעור מחול עכשווי של סוניה ד`אורליאנס ג`וסט שמתנהל בליווי נגן כלי הקשה שנותן את הקצב.  ג`וסט הנמרצת רוקדת עם הרקדנים, ממחישה להם את דבריה בגופה ובמשפטיה המשלבים  צרפתית אנגלית ועברית - "חשוב לי שתבינו את המוזיקה בתוך הגוף שלכם".

לכאורה נמצאת בת דור באר שבע בשולי עשיית המחול בארץ  - רחוקה מן המרכז, נתפסת כמרכז מחול מקומי ועד לאחרונה – נטולת  יחסי ציבור. למעשה מדובר באחד ממרכזי המחול הוותיקים  והרציניים כאן, מוריו הם מהטובים בתחום ובוגריו הם היום חלק מכל להקת המחול המקצועיות בארץ וגם בעולם.

ראשיתו של בת דור באר שבע כסניף של בת דור תל-אביב. בשנים הראשונות נוהל המרכז מתל אביב אבל ב-25 השנה האחרונות הוא מנוהל אמנותית באופן עצמאי ובמשך 20 השנה האחרונות הוא מתנהל כלכלית עצמאית. מאז 1995 הוא רשום כעמותה נפרדת ובעוד בת דור תל-אביב סגרה את שעריה המרכז הבאר שבעי נמצא דווקא בפריחה.

המנהלת האמנותית והרוח החיה במקום היא  דניאלה שפירא שטוענת בלהט כי "כל ילד צריך לרקוד". בית הספר למחול (מגן חובה ועד י"ב) פועל בשעות אחר הצהריים ומגיעים אליו ילדים ונוער מבאר שבע ומהסביבה.

לדבריה של שפירא החשיבות של הנחלת המחול והתנועה גדולה היום יותר מתמיד. "עשרות שנים לא ראיתי  ילדים קופצים בחבל. ילדים בני 6 ו-7  לא יודעים לדלג. השכונה ומשחקי השכונה נעלמו. חוסר הפיזיות  הזה -  אם הוא לא היה עצוב הוא היה מצחיק". בין עשרות רקדנים מקצועיים הפזורים בארץ ובעולם, בוגרי בית הספר, ניתן למנות את רפי סעדי (בלט קולברג), אמיר לוי (מטרופולין ניו יורק), דני אשל (להקת המחול הקיבוצית) לאה ינאי וסיוון ברקאי (הבלט הישראלי).

קלף עם כיסוי

בשלוש השנים האחרונות פועל במרכז מסלול דו שנתי להכשרת רקדנים מקצועיים ובימים אלה נפתחת ההרשמה לשנה הרביעית. המסלול מכשיר מקנה לתלמידיו הכרות מעמיקה עם רוב הסגנונות והטכניקות הנהוגים היום בעולם המחול. המצטיינים מבין התמידים עשויים להשתלב בלהקת הבית של בית הספר, להקת המחול "קמע".

ייחודה של תכנית הלימודים בבית הספר הוא בסדנאות של מורים ויוצרים שונים מהארץ ומהעולם ביניהם: תמיר גינץ, רונית זיו, סוניה ד`אורליאנס (בת שבע), מאטה מוראי (הונגריה, הבלט הקלאסי הישראלי)  ואורחים כמו ראובן פורנברג, לשעבר המנהל האמנותי של הבלט הלאומי ההולנדי וליאור לב ( גרמניה) כוריאוגרף עצמאי ולשעבר רקדן בלהקת הבלט שטוטגרט, שהוא גם בוגר בית הספר.

"הצורך במסלול הדו שנתי עלה כשערכנו אודישנים לקמע וראינו אנשים שהכישרון שלהם היה ניכר אבל לא היה להם ידע" אומרת שפירא. רצינו לתת סיכוי לאנשים האלה סיכוי".
 
"עולם המחול של היום שונה מאוד מאוד מן העולם שבו אני גדלתי", היא מוסיפה. "היום רוקדים יחפים, רוקדים עם נעליים גבוהות, כבר לא רוקדים רק בנעלי בלט. היום יש מיומנה. את הראייה האסתטית שלי על איך צריך להיראות רקדן בבית הספר אני שמה בצד. יש לנו ניסיון איך עושים רקדנים, קלף עם כיסוי.  אין להקה בארץ שאין בה תלמידים שלנו ו-80%  מהצוות כאן הם אנשים שלמדו אצלנו".
 
מחזור של וורקוהוליסטים
 
תמי טושמלישוילי ונעה קרסו הן תלמידות המחזור הראשון של קורס הבוקר של בית הספר שהתקבלו להתלמדות בלהקת "קמע". לפני חג הפסח האחרון התבשרו השתיים כי התקבלו ללהקה.
 
נעה קרסו בת ה-26 הגיעה לבאר שבע ממכמורת.  ללימודים הגיעה בכלל בלי רקע במחול. בגיל 23 החליטה פתאום להיות רקדנית "חזרתי מטיול, עשיתי פסיכומטרי, התקבלתי ללימודי פסיכולוגיה ושלושה חודשים לפני הלימודים הלכתי לשיעור מחול. התחלתי לרקוד בסטודיו ואחד המדריכים סיפר לי על בית הספר. פגשתי את סוניה ד`אורליאנס שסיפרה לי על בית הספר והבנתי שזו הזדמנות אפשרית". מהבית היא קיבלה תמיכה מלאה "אבא שלי אמר לי שהדבר הכי נורא זה לתפוס את עצמך בגיל מבוגר מתחרט". האב מתברר הוא הד"ר רפי קרסו. "הדרך שנעה עשתה בשנתיים" מעידה עליה דניאלה שפירא בגאווה, "היא דרך שרקדנים  עושים במשך 7-6 שנים.
 
תמי טושמלישוילי, תושבת באר שבע בת 23  תשמש החל מהשנה גם כמורה בבית הספר. תמיד היא אהבה לרקוד, בעיקר ריקודי עם  אבל לא באופן מקצועי  וגם היא הצטרפה למסלול החדש עם מעט מאוד ניסיון. "היה קצת קשה בהתחלה היא אומרת אבל אני אעשה הכל בשביל להופיע. זה מה שאני אוהבת לעשות".
 
ושפירא מוסיפה "המחזור הראשון שלנו היה מחזור של וורקהוליסטים והם הגיעו לרמה טכנית גבוהה בזכות העבודה שלהם. המסגרת מאפשרת להם גם שבעה שיעורים ביום תוך כדי פיקוח. הם עבדו משמונה בבוקר עד עשר בלילה. מאוד אינטנסיבי. אבל פה יש להם גם חיי חברה עשירים". 
  
בקרוב: תואר אקדמי

"זה לא מובן שיש בבאר שבע בת דור במשך 34 שנה", אומרת שפירא. אני מאוד מקווה שהשנה התלמידים לא ירגישו את הזעזועים הכלכליים. כל מי שמתקבל ללמוד כאן מתחיל ללמוד כאן  בלי קשר לעניין הכלכלי". שכר הלימוד לתלמיד עומד על 11,000 ש"ח לשנה, כ-30 אחוז מעלות הלימודים. בקרוב מקוות שפירא והמנהלת האדמיניסטרטיבית של בית הספר גליה בר לוין להתחיל בקרוב שיתוף פעולה עם אוניברסיטת בן גוריון כדי לשלב את המסלול לבוגרים בהשלמות מהאוניברסיטה ולהפוך אותו למסלול עם תואר אקדמי.

"לפני חמש שנים `קמע` בראשיתה העלתה  12 מופעים בשנה, הרקדנים רקדו ללא משכורת. היום נהייה כאן קומפלקס של בית ספר, להקת מחול שמעלה 60 מופעים בשנה והמסלול הדו שנתי להכשרת רקדנים צעירים. באים לכאן מכל הארץ כי הרמה גבוהה והכיתות קטנות והמקום גם מאפשר תנאי מחיה נוחים יותר" אומרת בר לוין.

ואלכסנדר אלכסנדורוב, המורה לבלט קלאסי שלימד באקדמיה בירושלים, בתיכון שליד האקדמיה, בלהקה הקיבוצית, בבת שבע ואיפה לא אומר בגאוות יחידה: "זה המקום הכי מקצועי בארץ. האווירה בשיעורים והרמה של המורים היא הכי גבוהה".
 
לקראת ההרשמה ללימודים, יתקיימו  בת דור בת שבע אודישנים וימים פתוחים להתנסות חווייתית. האודישן הקרוב יתקיים ב-14 במאי. לפרטים נוספים על ההרשמה בטל`:  08-6231521, 08-6275577.