ילדים, הורים וסבתות שרים את "הילדה הכי יפה בגן"
 
לא פחות משלוש הפקות העולות בבכורה בפסטיבל ישראל מביים משה קפטן: "הכבש השישה עשר", "ציפור הנפש" ו-"לרקוד עם אבא". מספר חסר תקדים אולי.  שלושתן עולות במסגרת שיתוף הפעולה של פסטיבל ישראל והמדיטק חולון המתקיים זו השנה הרביעית.
 
קפטן, שבמשך השנתיים האחרונות משמש כמנהל האמנותי של המדיטק, לא מתרגש במיוחד מן הסמיכות. "בניגוד לשנה שעברה שבה לא ביימתי בה אף הצגה,  השנה לקחתי על עצמי לביים שלוש הפקות מתוך השש שעולות במדיטק ויצא ששתיים מהן הן בבכורה בפסטיבל ישראל. את `ציפור הנפש` ביימתי לפני כשלושה או ארבעה חודשים והכנסתי להקפאה (תהליך מקובל בתיאטרוני הילדים)  כך שכל תהליך העבודה האינטנסיבי קרה כבר לפני ארבעה חודשים אבל הפרמיירה בפסטיבל ולקראתה אנחנו מפשירים אותה מההקפאה.
 
"הכבש השישה עשר" עלה בהפקה מחודשת לפני שלוש שנים בתיאטרון הבימה בבימויה של דניאלה מיכאלי. מדוע בחרת להעלות אותו שוב ?
 
"בחרתי במחזה קודם כל כי מדובר בחגיגות ה-30 לתקליט וגם כי יש לי איזו חיבה  מגיל מאוד צעיר להצגה שראיתי בצעירותי שביים מיקי גורביץ` בתיאטרון הקאמרי. אני מופתע מעוצמת האהבה שהקהל מרעיף על הדבר הזה. בפסטיבל שירי הילדים האחרון ביימתי מחרוזת שירים מהתקליט עם גידי גוב ויהודית רביץ ולא להאמין איך אחרי 30 שנה ילדים, הורים וסבתות שרים כולם  את `הילדה הכי יפה בגן`  בלי לפספס אף מילה. האהבה הגדולה הזו מפתיעה אותי כל פעם מחדש כשאני נפגש עם החומר הזה".
 
הבימוי שונה מהפקת  הבימה?
 
"זה בימוי חדש לגמרי מבוסס על המחזה שמיקי כתב והשירים של יהונתן גפן ויוני רכטר. כשתיאטרון לילדים מפיק את ההצגה הוא מבין יותר את עולם הילדים  ואת קהל הילדים של היום, אולי קצת בניגוד למה שהיה בהפקה בתיאטרון הלאומי. זמן הצפייה מותאם לילדים - ההצגה מתנהלת ללא הפסקה והיא קצרה יותר. הדיאלוג טיפה יותר מעודכן מדויק. בחרתי לכלול את `אתמול רבתי עם גיורא` במקום שיר אחר. ואגב עדכון הטקסט והניסיון להפוך למשהו יותר מהודק ומדויק צמצמנו את מספר הדמויות משמונה לשבע. אני חושב שזה מספר את הסיפור יותר טוב".
 
מה לגבי צוות השחקנים?
 
"ליהוק זה הדבר החשוב ביותר לבמאי בתיאטרון אם השלמת את הליהוק כהלכה עשית חמישים שישים אחוז  מהעבודה.  תהליך הליהוק היה קפדני והמון אנשים הגיעו לבחינות. חיפשתי דברים נורא מדויקים. השחקנים הם לביא זיטנר, אילנית גרשון, גלעד קמחי וגלעד שמואלי ושלושה בוגרים טריים של בית ספר בית צבי רוני מרחבי, נעה גשפיצקי וגיא עקיבא.  חיפשתי שחקנים שיביאו לבמה אופי צעיר, כי אלה דמויות של תלמידי כיתות א` וב`. כולם שחקנים ששרים שמסוגלים להתמודד כמובן עם החומר המוזיקלי המורכב של יוני רכטר".
 
טקסט מופשט והצגת יחיד
 
ההפקה השנייה גם היא מבוססת על קלאסיקה לילדים – ספרה של מיכל סנונית  "ציפור הנפש", רב מכר בארץ ובעולם. "במשך שנים מדברים על האפשרות לעבד את הספר הזה למחזה" מספר קפטן. "הוא שכב שנתיים או שלוש בתיאטרון הקאמרי ואז הגיע אלינו. ההתמודדות עם הטקסט המופשט שכתבה מיכל סנונית הייתה מאוד מאתגרת ולא קלה כי בבואך לייצר יצירה דרמטית  אתה חייב להשתמש בכלים קונקרטיים הרבה יותר ממה שמספק ספר שעובד ברמה הפיוטית או המופשטת. למעבד אורן יעקובי ולי לקח כמעט שנה לעלות על המפתח שבאמצעותו נוכל להמחיז את הסיפור הקטן והמקסים שהיא כתבה שהרגשנו שיש לנו איזשהו פתרון ואז יצאנו לדרך ומהר מאוד ההצגה קרמה עור וגידים".
 
ההפקה השלישית שמביים קפטן, ואולי המפתיעה מכולן בהתחשב ברקורד המקצועי שלו (קפטן ידוע בעיקר כבמאי של מחזות זמר ומחזות מוזיקליים רבי משתתפים)  היא "לרקוד עם אבא" הצגת היחיד עטורת השבחים של איציק ווינגרטן.
 
"זו הפעם הראשונה שבה אני מביים הצגת יחיד, אנטיתזה כמעט  מוחלטת לכל מה שעשיתי בעבר וזה היה תענוג, אושר גדול. זו עבודה אינטימית עם שחקן אחד ויש לך את היכולת לנבור ולחטט לעומקו של המחזה. התהליך היה מרתק. רציתי לגוון בפעילויות של הפסטיבל להרחיב את שכבת הגיל כי גם קהל בגילאים גדולים יותר רוצה תיאטרון ולא תמיד מקבל מענה. זו הצגת מבוגרים שבני נוער יכולים לצפות בה, ליהנות ולהתרגש ממנה.
 
לנעליו הגדולות של ויינגרטן נכנס זהר שטראוס  ("טייפ", "קשר הירח", "דברים מאחורי השמש", "סרוגים"). "זהר הוא שחקן שאני מאוד מעריך" אומר קפטן, " חיפשתי שחקן שלא יביא את הליהוק הצפוי אלא אנטיתזה לתפקיד הכתוב כדי שיבנה אותו באופן מפתיע מורכב מסקרן. לילד במחזה יש נכות רגשית, הוא ילד כבד. כל מה שזוהר הוא לא ובמובן הזה הצלחנו לייצר תפיסה אחרת של התפקיד מאשר התפיסה שהביא איציק ויינגרטן. יש לנו המון כבוד להפקה המקורית של איציק. ההצגה נעשתה בפירוש בהשראת ההצגה המקורית כפי שבוימה על ידו ועוצבה על ידי משה שטרנפלד ז"ל".
 
"אני רוצה לגרום לילדים לרצות לקרוא"
 
איך אתה רואה את התפקיד של המדיטק בין תיאטראות לילדים  היום?
 
היום תיאטרון המדיטק עומד לצד תיאטרון אורנה פורת כתיאטרון מוביל וגדול שאי אפשר להתעלם ממנו וכל ההישגים נעשו בחמש שנות קיום בלבד. אנחנו מסמנים מטרות ושועטים אליהן בקפדנות אבל גם במהירות ובמובן הזה מדיטק הוא שם דבר בתיאטרון לילדים. זו זכות להיות המנהל האמנותי".  
 
מה אתה מחפש כמנהל אמנותי בהפקות?
 
"השנה בחרתי שהרפרטואר יהיה המבוסס רובו ככולו על עיבודים לספרות קלאסית וזה מעצם הקרבה של התיאטרון במדיטק לספרייה שהיא אחת הגדולות והמרכזיות בארץ. אנחנו יוצרים עיבודים חדשים – `עלילות פרדיננד פדהצור בקיצור` זה עיבוד חדש לספר של סידון וגם `נשים קטנות` שזה עיבוד בכורה לספר הקלאסי. נעלה השנה גם את `אם יש גן עדן` של רון לשם בעיבוד בכורה בימתי לספר לנוער ובפסטיבל ישראל עולה מחזה חדש של יענקלה יעקובסון.
 
"התמהיל הוא 85% מיצירות ספרות קלאסיות 15% מחזות מקוריים. אחת הבעיות היא שאין מספיק כותבים לילדים של מחזאות מקורית. זו הסיבה שב-2010 נפיק פסטיבל מחזאות מקורית לילדים ולנוער גם של מחזאים צעירים וגם של מחזאים ותיקים שאני פונה אליהם כבר היום כדי שישריינו לזה מקום.
 
"אחד  הדברים החשובים שאני מנסה להרוויח זה לגרום לילדים לחזור הביתה ולרצות לקרוא את הספר. זה חשוב בעיני לא פחות מתיאטרון כי ילדים שקוראים יותר הם ילדים תרבותיים יותר ואין מה לעשות ובעולם שמשופע בתרבות ג`אנק פוד טלוויזיונית ואינטרנט החזרה אל הדף הכתוב והמילה הכתובה היא חשובה ואם התיאטרון עושה איזשהוא צעד לקרב את הילדים לספרים הקלאסיים אז הרווחנו ערך מוסף נוסף".
 
חשבתם להקים להקת שחקנים מיוחדת למדיטק?
 
"הלוואי והיינו יכולים, זה אחד הדברים שהכי הייתי רוצה לעשות. אבל שכאתה צריך להתחייב למשכורות ולמינימום הצגות לחודש אלה דברים שתיאטרון לילדים לא יכול להרשות לעצמו נוכח עוגת התקציבים דלת השומן שאנחנו חיים ממנה. בדיאטה כמו בדיאטה אתה בוחר את המרכיבים בקפידה רבה. אחרי חמש שנים של פעילות אנחנו רק השנה מקבלים הכרה ממסדית כתיאטרון קטן לילדים ולנוער והתקציב התמיכה הוא תקציב נמוך. אולי בעוד כמה שנים שהתיאטרון יהפוך לתיאטרון הגדול והמרכזי במדינה  נוכל להגשים את החלום של להקת שחקנים שעובדת כאנסמבל ומייצרת תרבות ותיאטרון לילדים".

אתם חונכים את תיאטרון הקופסא המיועד להצגות אלטרנטיביות, מה זה מבחינתך תיאטרון אלטרנטיבי לילדים?
 
"אני קורא לזה פרינג` לילדים. אנחנו נותנים לקבוצות צעירות לעבוד ולייצר דברים כמו הצגות יחיד ולחפש דרכי ביטוי חדשות בתחום תיאטרון הילדים והנוער. זה אולם שמיועד ל-50 איש בלבד וחוויית הצפייה היא שונה.
 
בשנתיים האחרונות  עלו במדיטק, לצד הפקות שביים קפטן עצמו ובמאים ותיקים אחרים כמו ישראל גוריון וחגית רכבי ניקולייבסקי, הפקות של לא מעט במאים צעירים כמו מאור זגורי ("הקרב הראשון בנחל קשישון", זוכה התיאטרונטו), מוריה זרחיה ("לילה בלי ירח"), וגלעד קמחי ("סוד הגן הנעלם").
 
אתה מחפש במאים צעירים?
 
"אני עושה סיבובים  בין עבודות של במאים צעירים ושחקנים צעירים - זו הדרך להיות מחובר לעולם התיאטרון. אם אני מזהה משהו אני נותן לו יד כפי שאני רציתי בתור בחור צעיר שיתנו לי יד ולא תמיד נתנו. עשיתי החלטה שאם אזהה כישרון של מישהו צעיר אצעד אתו ביחד ואתן לו אפשרות לגדול". 
 

פסטיבל ישראל לילדים במדיטק חולון ובירושלים יתקיים בין התאריכים 24 במאי – 11 ביוני 2009.