רגב לא מתבייש להיות זמר פופ עם כל המניירות והדרמה. אורן בר-אל מקווה שהלחנים המצוינים, הכריזמה הכובשת ושפע הביטחון עצמי ירפדו לו את הדרך להצלחה. קיטש זו לא בהכרח מילה גסה.
צביקה פיק חדש?
ההבדל בין הפקות פופ שנעשות בחו"ל לבין אלה שבארץ, משול להבדל העקרוני שקיים בין צביקה פיק לבין שתי בנותיו. כבר מתחילת דרכו, לא חשש צביקה פיק לקחת את האמנות שלו עד הסוף. קיטשית ובומבסטית ככל שתהיה, היה ברור לכל רואה, שצביקה פיק מייצר עבורנו את הפסקול של חייו. בתחילה הוא נאלץ להסתפק באהדת הקהל בלבד, אבל עקשנות בלתי נלאית הביאה לו לבסוף גם הערכה אמנותית לא קטנה.
בנותיו לעומתו מספרות סיפור שונה ומקובל הרבה יותר במקומותינו. הקבלה שלהן בקליקה האמנותית חשובה להן לא פחות מזו של הקהל הרחב, ומצריכה אותן לעטות על עצמן פוזה משועשעת ומתנשאת, כאילו הן עצמן טובות הרבה יותר מהמוזיקה שלהן.
כל מי שצפה בחודשים האחרונים בערוץ המוזיקה זכה להתוודע לזמר חדש בשם רגב (שם פרטי בלבד), שכמו צביקה פיק, לוקח את הדרך המסוכנת יותר והולך עם ההצגה שלו עד הסוף. הוא מציג שם הפקת פופ מצוחצחת ששואבת בלי בושה מאפיינים מכל מה שמצליח בחו"ל, לחנים קליטים וכריזמה שאי אפשר להתעלם ממנה, וכל זה מלווה בקליפים מוקפדים, שחורגים מהבנאליות ולא נמנעים מפרובוקציות.
אלבום הבכורה של רגב ממשיך את הקו הדרמטי, ובניגוד למיזמים דומים שקמו פה בעבר הפעם עומד הזמר גם במרכזה של העשייה. הוא כתב את רוב השירים באלבום, ואחראי אף להפקה של כמה מהם (וגם את הסינגל הבא – "דמעות"). מפיק דומיננטי נוסף באלבום הוא כוכב עולה בשמי הפופ המקומי בשם הנרי (שרית חדד, עברי לידר), וגם אסף אמדורסקי תרם הפקה מצוינת בשיר אחד ("שמש פלסטינאית" – שנוצר מתוך קשר של רגב לבחורה פלסטינית).
גם מסלסל, גם מפלצט
בסקציה האנרגטית של האלבום יש כשמונה שירים שקשה למצוא בהן נפילות. על אף כמה לחנים מצוינים שמצביעים על יכולת כתיבה מרשימה, ברצועות האלה תופסת את האוזן קודם כל ההפקה המוזיקלית. הקטעים האלה לא תמיד שופעים מקוריות, אבל ההשקעה וההקפדה על כל הפרטים נושאת פירות נאים, ורובם ככולם זכאים למצוא את עצמם מככבים במצעדי הפזמונים.
כמו כל אלבום פופ-קיטש שמכבד את עצמו, גם זה מכיל כמות לא מבוטלת של בלדות (כמחצית מהאלבום). בקטעים האלה מקבל הליווי המוזיקלי זריקת הרגעה ומפנה את המקום לשירתו המיוחדת של רגב, שאינו חושש לתת לקולו את מרחב המחייה הדרוש. הוא עולה ויורד, מסלסל ומרטיט את קולו ומשתמש לא פעם גם בפלצט.
בסופו של דבר כל מה שחורג מהבנאליות מוציא אותו נשכר. את האלבום חותם ביצוע חף מציניות לשירה של אילנית "אי שם", המצביע על ביטחון עצמי לא קטן, שבמקרה הזה מגובה ביכולות גדולות לא פחות.
רגב – שעת האפס, IMP Records.
רגב יופיע ב- 4 בנובמבר, אחרי חצות, במועדון התיאטרון בתל-אביב לפרטים נוספים
אורן בר-אל
01/11/2004
:תאריך יצירה
|