אף אחד בשנות השמונים לא היה מאמין, שכוכב המוזיקה הגדול ביותר שדרך אז על פני האדמה, יאבד אי פעם כל כך מזוהרו. אף אחד לא דמיין שחייו הפרטיים יהפכו ביזאריים כל כך, וימשכו אש שתאפיל בקלות על הקריירה המוזיקלית שלו, ועדיין, מעריציו המושבעים יסרבו לתת לכוכב שלהם ליפול, ובעקשנות אין קץ ימשיכו לרכוש את אלבומיו, ולנסות ולהחזיר לו את שמו הטוב.
קצת היסטוריה
כל הסיפור התחיל באופן די אופטימי. כבר בגיל 10 הוביל מייקל ג`קסון את אחיו דרך שורה של להיטי ענק להיות אחת מהלהקות המצליחות ביותר בעולם. הם כיכבו במצעדי הפזמונים, בתוכניות טלוויזיה ובמה לא, אבל רק אחרי כן הסתבר, שההצלחות המרשימות ההן היו רק החימום לדבר האמיתי.
קריירת הסולו של ג`קסון, שנפתחה עם כמה להיטי קיטש בינוניים, קיבלה תפנית חדה למעלה בזכות שיתוף פעולה עם המפיק האגדי קווינסי ג`ונס, שהפיק עבורו את האלבומים "Off The Wall" ו-"Thriller" (שהפך אחרי כן לאלבום הנמכר ביותר בעולם בכל הזמנים). שני האלבומים האלה נחשבים לפורצי דרך בתחום המוזיקה השחורה, והשפעתם ניכרת מאוד על תעשיית המוזיקה בכלל, מאז ועד היום (מי אמר ג`אסטין טימברלייק?).
במהלך השנים שאחרי כן, הוציא ג`קסון שלושה אלבומים ("Bad", "Dangerous" ו-"History" הכפול), ששמרו על מעמדו כסופר סטאר ועל נתוני מכירות גבוהים, אך לא הצליחו לייצר קונצנזוס סביב איכות המוזיקה. הם נחשבו כחסרי חדשנות, שמנסים רק לשחזר את הצלחות העבר. גם הפרסום השלילי שקיבל, הלך והתגבר, עד שפגע בהיותו מודל לחיקוי (בעיקר בארצות הברית), וכך גם במכירות אלבומיו.
ההוכחה להשפעתה ההרסנית של התקשורת השלילית על תדמיתו של ג`קסון, ניכרת בכישלונו היחסי של האלבום "Invincible", שיצא בשנת 2001, והיה אמור לשחזר את ימיו הזוהרים. למרות שהאלבום היה קרוב להיות כל מה שמעריציו יכלו לבקש והכיל לא מעט קטעים טובים, הכמות האדירה של הביקורות השליליות שספג (שבחלקן לא התייחסו אפילו לאלבום עצמו), ושורת האינסידנטים המביכים והמתוקשרים שליוו את יציאתו, גרמו לו להעלם מהר מאוד ממצעדי המכירות, ולג`קסון עצמו להפוך לאתנחתא קומית קבועה בתוכניות בידור למיניהן.
ומה עכשיו?
בין השאר, הספיק ג`קסון גם להסתכסך עם חברת התקליטים שלו על רקע הקידום (או אי הקידום, תלוי את מי שואלים...) של אלבומו האחרון, עד כדי החלטה על סיום ההתקשרות ביניהם. ההתחייבות האחרונה שנותרה לו לפני ההפרדה, היא אוסף להיטים, ושיר אחד חדש בתפקיד מקדם המכירות. הקונספט שנבחר עבור האוסף - להיטים שכבשו את המקום ראשון, מתלבש במדויק על הקריירה שלו, שבה כמעט כל אחד מהסינגלים ששחרר הגיע למקום ראשון במקום כלשהו בעולם.
השירים באוסף מסודרים על פי סדר כרונולוגי, מה שמאפשר לעקוב אחרי השינוי ההדרגתי בצליל של ג`קסון, שהתרחש עם הזמן. כל אחד מששת אלבומי הסולו שלו מיוצג כאן, אם כי לא באופן שווה. העובדה שמהאלבום "Bad" יצאו הכי הרבה סינגלים, סייעה לו להיות כאן הדומיננטי ביותר (5 שירים), על חשבון שירים מוצלחים מתקליטיו האחרים.
אבל בסך הכל אין הרבה תלונות. קטע הדיסקו-פאנק המשובח – "Don`t Stop `Til You Get Enough", הבאסים המרעימים ב-"Billie Jean", הגיטרה המייללת של סלאש ב-"Beat It" ו-"Dirty Diana", ואפילו השמאלץ הדביק של "You Are Not Alone" ו-"Earth Song", מובילים את המאזין רצועה אחרי רצועה אל תוך המסקנה הבלתי נמנעת, שעל אף כל מה שקורה מסביב, לאורך כל השנים, האיש הזה ידע תמיד לעשות מוזיקה.
Michael Jackson – Number Ones, Epic/NMC
אורן בר-אל
30/11/2003
:תאריך יצירה
|