במופע הבכורה של אבי גרייניק, המגיע בעקבות האלבום הראשון והמוצלח שלו, מצליח גרייניק, בסיועם של כמה חברים טובים, לחפות על חולשתו היחסית כמבצע, ולהגיש ערב מושקע ומתובל היטב. אורן בר-אל מדווח.
מורכבות קומוניקטיבית
אינני חובב במיוחד מופעי סטנד-אפ ולכן הפעם הראשונה שבה זכיתי לשמוע את אבי גרייניק שר הייתה באלבום שהוציא עם חבריו לרביעיית "לולה". היה אמנם מפתיע לגלות את קולו הנעים, שהתחבר שם היטב עם שלל הקולות האחרים, אבל היה גם נדמה כי זו עבורו רק הפוגה זמנית בעודו מכלכל את צעדיו, לאחר שסיים להופיע בשרשרת של מופעים מצליחים.
אלבום הבכורה שהוציא אבי גרייניק לפני כמה שבועות, מהווה הוכחה ניצחת לכך שהמוזיקה אצלו אינה רק גחמה. האלבום הזה משמש כמפגן נאה ליכולת הכתיבה והנגינה שלו, שכנראה הבשילו ותססו אצלו שנים לא מעטות. כמה מהלחנים שהוא כתב ניחנים במורכבות קומוניקטיבית מהסוג שאין הרבה בנמצא, והמחמאה הגדולה ביותר תהיה אולי השתלבותם הטבעית עם הלחן המצויין שכתב עבורו יוני רכטר. עם זאת, יכולת השירה שלו כפי שהתבטאה באלבום, חסרה את העומק והמורכבות הדרושים על מנת להחזיק אותו לכל האורך.
השיא – פזמון ליקינטון
מודע כנראה לחולשותיו, גייס גרייניק עבור המופע החדש, שעלה ביום חמישי שעבר בבכורה בצוותא, חבורה מנצחת של מלווים, שעזרו לו להרים ערב מהנה ומשובב מעבר לכל הציפיות. נתן כהן (אקס "הנשמות הטהורות") הופקד כמו באלבום על העיבודים המוזיקליים ועל הגיטרה האקוסטית, עמוס בן דוד (אקס "כוכב נולד"), הופקד על הפרקשן הדומיננטי ועל קולות רקע, גיא באר על הגיטרה החשמלית, וטלי אורן (אקס "דומינו גרוס"), תרמה את נוכחותה הנשית להרמוניות הקוליות, וסייעה בחן גם בקטעי המעבר.
עם עשרה שירים בלבד באלבום הסולו שלו, נדרש גרייניק להעשיר את הערב בחומרים נוספים. החל מראשיתו של הערב הוא הקפיד לתקשר עם הקהל באריכות, דבר שסייע לו כנראה למתן את ההתרגשות הרבה. בין השירים הוא גייס גם את כשרונו הקומי והגיש קטעי מעבר, שברוב המקרים היו נחמדים ולפעמים אפילו הצחיקו מאוד. הוא סיפר על עצמו ועל משפחתו, והיה ברור לחלוטין שהבחור הזה כבר צבר בחייו לא מעט שעות במה.
גם מבחינה מוזיקלית היה המופע מתובל היטב. נתן כהן, שנראה בתחילת הערב מעט בודד בחלקה האחורי של הבמה, קיבל את מנת תשומת הלב הראויה וזכה לשיר שניים משיריו המפורסמים. בשיר "קפה אצל ברטה" הגדילה החבורה לעשות והרימה קטע סאטירי חביב להפליא, ששילב יכולות ווקאליות מפתיעות של גרייניק וגם של טלי אורן בחיקוי קצרצר למאיה בוסקילה. חוץ מזה, העיבוד הווקאלי המקסים של עמוס בן דוד לשיר "פזמון ליקינטון", בשילוב קולות של כל העומדים על הבמה, היה ללא ספק שיאו ההרמוני של הערב.
כצפוי, לקראת סוף המופע, כונסה על הבמה פגישת מחזור של "לולה", בהרכב כמעט מלא (יסמין קידר הייתה בחו"ל). ירדן בר כוכבא ועידן אלתרמן עלו לבמה, והצטרפו לביצוע השיר "ימים של שקט". בסיום השיר ורגע לפני ההדרן, זכינו אף להכיר את לולה המקורית (אשת צוותא הוותיקה), שעלתה לחלק פרחים לכוכבי הערב.
את הערב חתם גרייניק בביצוע נוסף לשיר "אל האור", שנכלל גם בתחילת המופע, אבל הפעם לווה במבטי תודה שהגניב גרייניק לכל חבריו על הבמה, ובצדק. בזכותם הוא יצא גדול.
עוד על המופע של אבי גרייניק
כתב וצילם: אורן בר-אל
19/12/2004
:תאריך יצירה
|