ביצה תחת סכנה
במסגרת תרגיל הסיום של לימודי בימוי אוניברסיטת חיפה יצא צבי סהר (המוכר גם כשחקן תיאטרון באר שבע, אנסמבל עתים ועוד) למסע במטבח של הוריו והחל לשחק באוכל. ההורים– בובנאית ואיש אלקטרוניקה תרמו מכשרונם ומה שיצא בסופו של דבר משילוב הכוחות המשפחתי ומעוד כמה כוחות יוצרים שחברו לפרויקט הוא "עבודה עם ביצים" - תיאטרון בובות מצולם שבו הבובות בנויות מחלקיקים של מכשירים אלקטרוניים. מה הקשר של כל זה למטבח, למשחק באוכל ולביצים? עוד מעט קט נגיע גם לזה. תחילה אני מבקשת מסהר להבהיר מה בעצם קורה על הבמה.
"זהו תיאטרון בובות מיניאטורי שבנוי משבבים של טלפונים ומחשבים, שמופעלים עם מקלות במנגנון של תיאטרון בובות. כל בובה בגודל 5 ס"מ. מצלמים את זה בווידאו ומקרינים את זה על המסך בחי. הקהל צופה בנו (סהר עצמו ושותפתו ליצירה מיכל ואעקנין, המפעילים את הבובות – ה.א. ב.) בונים לבובות את הסביבה - מכניסים ומוציאים אלמנטים ועל המסך הוא רואה את תיאטרון הבובות המושלם. האווירה היא של אנימציית סטופ מושן".
מה לגבי העלילה?
"חלקיק אלקטרוני שט לו בחלל בחללית ומטאור מתנגש לו בחללית והוא נאלץ לנחות על כוכב שעשוי מביצת עין. החלקיק, שאין לו שם אבל אנחנו קוראים לו קטנצ'יק, נתקע שם ואין לו איך לצאת והוא מתגעגע לכוכב שלו ובינתיים הוא מסתובב על הביצה ומגלה אותה לאט לאט, וגם מגיע לחלמונים (!!). הסוף הוא גם טוב וגם עצוב. זה בעצם סיפור של שני זרים, שני חלקיקים בודדים בחלל הגדול".
כבר מהתיאור הקצר הזה עולה שתהליך העבודה של סהר היה רחוק מלהיות שגרתי . בהמשך מתברר שהעסק גם משעשע ביותר, כך שהכותבת לא יכלה להימנע מלפלוט פה ושם צחקוקים תוך כדי השיחה.
כוכב , ביצה, חלקיקים אלקטרוניים, טלוויזיה במעגל סגור - איך הגעת לחיבור של כל אלה יחד? ממה התחלת?
"אני מאוד אוהב בובות קטנות והפעלה שהיא קטנה ועדינה מאוד. יעל ענבר (יוצרת "מופע העצמות של גרטרוד"- ה. א. ב.) שלימדה אותי באוניברסיטה הראתה לי סרטונים של בובות קטנות, ואז בבית של ההורים באיזה ערב פתאום התחילו לרוץ רעיונות. חיפשתי בובה שנשקפת לה סכנה אמיתית, בובה שיכולה למות. זה התחיל דווקא עם בטטה. בטטה שניסתה להתגלח עם קולפן וגילחה את עצמה לדעת עד שהיא מתה ואז ראיתי את הכוח של בובה שיש לה מוות.
"פתאום הגעתי לביצים, שיש בהן משהו שברירי והמון תלוי באוויר - זה תמיד יכול להיגמר וזה מאוד מאוד מסוכן. הייתה ביצה שהלכה על חבל מעל מחבת, היה מאלף אריות מפורס ביצים והיו כל מיני משחקים עם ביצים עד שהחלטתי לשבור את הביצים ולהסתכל על המרקם שלהן".
ומה קרה אז?
"עשיתי חביתת ענק מ-40 ביצים ופתאום זה נראה לי כמו פני הירח. וגם על הביצה מקרוב יש נקבוביות , זה נראה כמו חומר גלם קוסמי. חשבתי איך אני מוציא את הדבר הזה לאנשים ופה נכנסת המצלמה באמצעות הקלוז אפ . יש המון דמיון בין הדבר הקטן הזה לבין התמונות ממאדים שהתפרסמו השבוע למשל וזה מדהים לראות את הדמיון ביניהם ובאמצעות המצלמה אפשר להביא את זה לבמה".
הולך על ביצים (תמונת יח"צ)
מדבר לכולם
בסופו של דבר, לאחר הרבה מאוד ניסיונות בביצים (וגם בנקניקים, קבנוסים ועוד), שהותירו ריחות עזים במטבח הביתי, ובעקבות קשיי ביצוע בימתיים החליט סהר בעצה אחת עם המנחה שלו בחוג לתיאטרון באונ' חיפה ד"ר עתי ציטרון, להשאיר את הביצים במטבח ולהיעזר בדגם מפוסל של חביתה שיצרה המעצבת איה זייגר. שותף נוסף להפקה מלבד הוריו ושותפתו ליצירה מיכל ואעקנין שהוזכרו כבר, הוא כותב המוזיקה קובי שמואלי. חוץ מזה לדבריו "התייעצתי עם כל מי שאני עובד אתו בתיאטרון, המון המון אנשים וחברים. הדבר האהוב עלי בעולם הוא לעבוד עם אנשים".
את התוצאה אהבו מאוד בחוג לתיאטרון באוניברסיטת חיפה ובחרו להציג אותה (לצד עבודה נוספת של מיכל ועאקנין) לקהל הרחב בערב מיוחד שיתקיים החודש במרכז ביכורי העתים בתל-אביב.
זה המקום לשוב ולציין שבמקביל ללימודי הבימוי שסיים זה עתה צבי סהר הוא שחקן תיאטרון עסוק בתיאטרון באר שבע ("קומדיה של טעויות", "השחף", "הרוזן ממונטה כריסטו" ) ובאנסמבל עתים של רנה ירושלמי ("שלוש אחיות", "חלום ליל קיץ","כישוף"). בשנים מאז שסיים את לימודי המשחק בסטודיו של יורם לוינשטיין השתתף בין השאר גם בהפקות "פריקס", "נסיכות וחיילים" ו"סיפורו של איש בודד".
לצד כל אלה הוא שותף עם הבמאי עודד ליטמן להפקות פרינג' המבוססות על קלאסיקות תיאטרון - "הערב: אדיפוס" בתיאטרון הסמטה ו"ריצ'ארד השלישי" בתיאטרון תמונע, הפקות שזכו לשבחים גם ממבקר אתר הבמה, צבי גורן. סהר שהתחתן ממש לאחרונה עומד לנסוע בימים אלה לניו יורק בעקבות אשתו ומקווה להמשיך בעיסוקיו גם שם.
ועם כל הרקורד המרשים הזה, רגע לפני הנסיעה מעבר לים, דווקא העבודה הנוכחית היא לגביו של סהר חידוש גם מבחינת קהל היעד שאליו היא פונה: "זו פעם ראשונה שאני מרגיש שלם להגיד לאנשים לבוא, להזמין את השכן ברחוב, כי זה מתאים לכל אחד. לקלאסיקות אנחנו באים לעבוד בחרדת קודש, מאוד נזהרים לשרת את המחזה. פה באמת הכל בכייף".
"עבודה עם ביצים" תעלה ביום ראשון, 8 באוגוסט 2010 ב-20:00 במרכז ביכורי העתים בתל-אביב. להזמנת כרטיסים mzehavi@univ.haifa.ac.il (נא להשאיר שם, טלפון ומספר כרטיסים מבוקש)