בין חדרי חזרות
 
ההספק של הבמאי והמחזאי מאור זגורי (29) מעורר התפעלות באופן מיוחד. הוא למד תיאטרון בסמינר הקיבוצים במגמת משחק ובשנת הלימודים האחרונה פנה גם לבימוי. מאז עברו בסך הכל שנתיים שבהן הספיק להעלות שבע הפקות בבימויו, שאת רובן כתב או עיבד, על מנעד רחב של במות מהפרינג' ועד לרפרטוארי.  רובן גם זכו בתשבוחות מצד המבקרים (ראו קישורים לביקורות של צבי גורן ) ובפרסים (פירוט בהמשך).
 
נוכח ההספק הזה לא מפתיע שבחול המועד סוכות יצטרפו לרקורד שלו שתי הפקות נוספות שביים וכתב. האחת, "25", תעלה כהצגת תחרות בפסטיבל עכו והשנייה  - מופע מחול לילדים של המדיטק שזגורי עיבד וביים על פי סיפורי "אלף לילה ולילה" תעלה בבכורה במסגרת פסטיבל "צלילי ילדות" בחולון.  
 
בתוך קלחת הבכורות לא היה פשוט לתפוס את זגורי בשבועות האחרונים ובכדי להשלים את הריאיון נדרשו כמה שיחות טלפון מקוטעות שנערכו בזמן שניווט בין חדרי חזרות בתל-אביב.
 
האמצע שבין תיאטרון למחול
 
"אלף לילה ולילה" הוא עיבוד מודרני  לסיפוריה של שחרזאדה – מספרת הסיפורים היפיפייה שמדי לילה טווה סיפורי מעשיות לסולטן המתקשה להירדם, על סינבאד המלח האמיץ, עלי באבא ו-40 השודדים ועל קיסר סין והזמיר.


"סיפורי אלף לילה ולילה" (צילום: יוסי צבקר)
 
בעיבוד של זגורי משתתפים שחקנית אחת (מורן ארג'נטרו) המגלמת את שחרזאדה ושישה רקדנים מלהקת פרסקו, המגלמים את כל הדמויות. יורם כרמי יצר את הכוריאוגרפיה למופע כשהקונספט הבימתי של זגורי הוא שעמודי הארמון מתעוררים לתחייה ומגלמים את כל הדמויות בסיפוריה של שחרזאדה.
 
כאן המקום לציין שהעבודות של זגורי הן תמיד תנועתיות מאוד ועושות שימוש פעיל במוזיקה ובתיאטרון-מחול. בהפקות אחרות שלו הוא משתף פעולה עם הכוריאוגרפית והמוזיקאית מירי לזר. עם זאת, "אלף לילה ולילה" הוא ניסיון בימוי ראשון שלו של מופע מחול של ממש.
 
"אף פעם לא עשיתי מחול לפני כן. היה לי דו שיח עם הכוריאוגרף יורם כרמי.  הגישה שלי היא מאוד תיאטרלית אני רוצה שהמופע ייראה כמו הצגה והוא רצה שזה ייראה כמו מופע מחול והצלחנו למצוא את האמצע שבין שני הדברים שיצר מופע שהוא גם תיאטרון מאוד ססגוני וגם מופע מחול יוצא דופן. ההנחיות שלי לרקדנים היו משחקיות ויורם הנחה אותם בכל מה שקשור לתנועה ועיצובה בגוף".
 
ואיך זה לעבוד עם רקדנים במקום עם שחקנים?
 
"זה היה נהדר. המערכת המשמעתית של רקדנים שונה לגמרי משל שחקנים. רקדנים מגיעים תמיד שעה וחצי לפני החזרה, מחממים את הגוף, מאוד מסורים ועובדים נורא קשה, אין הפסקות סיגריה ודברים כאלה. יש משהו מאוד מאורגן וממושמע באיך שרקדנים עובדים והעבודה עם שחקנים היא יותר גמישה. לכל דבר יש יתרונות וחסרונות".

זו אינה העבודה הראשונה של זגורי לילדים – הוא ביים את הצגת היחיד של מסקי שיברו "הקרב הראשון בנחל קשישון" (שזכתה במקום ראשון בתיאטרונטו ילדים 2009)  ואת "לשמור על הכדור"  - הצגה של תיאטרון אורנה פורת שעוסקת בכדורגל ובאיכות הסביבה.
 
כשהקהל היעד שלך הוא ילדים אתה עובד אחרת כבמאי?
 
"המטרה היא ליצור הצגה בסטנדרט מספיק גבוה כדי שגם ילדים יצאו נפעמים. כבר הטקסט הוא שונה ועצם זה שבטקסט יש התכוונות לאנשים צעירים יותר אומר שלא צריך בימוי ילדותי או משחק ילדותי. אני מתייחס לזה על פי המודל של דיסני שעושים סרטים לילדים שכולם יכולים לראות - ברמת הומור אחידה לכל המשפחה ורמה מאוד גבוהה שלא נופלת משום סרט למבוגרים".

 
"סיפורי אלף לילה ולילה" (צילום: יוסי צבקר)

התבגרות היא התבגרות - בשואה, בישראל או באירן
 
גם כשקהל היעד של הצגותיו של זגורי הוא מבוגרים, הוא אינו מתנתק מעולם הילדים והצעירים שמאכלס רבות מההפקות שהעלה עד היום החל מהצגת הגמר שלו בסמינר הקיבוצים "הרדופים"  שעלתה אחר כך בצוותא, דרך "בתולים" (שעליה זכה בפרס "קיפוד הזהב" כמחזאי) ו"מישהו ימות בסוף", המועלית בימים אלה בהבימה (ושעליה ועל "הרדופים" זכה בפרס נסים אלוני למחזאות).
 
כך גם "25" שתעלה בפסטיבל עכו, בבימוי משותף שלו ושל מירי לזר,  ועוסקת בסיפור התבגרותם של שלושה ילדים על רקע שורה של מקרי מוות מטרידים במושב בדרום הארץ.  
 
רוב ההצגות שכתבת מתעסקות עם עולם הילדות
 
"פסיכולוגים היו אומרים שיש לי בעיה עם זה אבל זו לא  בעיה אלא יש לי מקום שאוהב את זה. עולם של אנשים צעירים וחיים של אנשים צעירים,  תקופות שונות בחיים שלהם".
 
מה מקור הסיפור של "25"?
 
"גדלתי במושב  קטן בערבה, מרכז ספיר, לאבא שלי הייתה עבודה בקרן קיימת. אני זוכר בתור ילד שהיה שם רצף של מיתות מאוד משונות וילד לא מבין מה זה אומר שכל מיני אנשים במושב מתחילים לצנוח מתים וזה ליווה את תהליך ההתבגרות שלי.  תהליך התבגרות ולא משנה באיזו מסגרת הוא אותו תהליך התבגרות -  כל ילד או נער בגיל מסוים יוצר את האהבות שלו, האכזבות, נשיקה ראשונה. לא משנה אם הוא בשואה, במדינת ישראל או באירן  - החוויות הן אותן חוויות.
 
"מתוך זה התחלתי לכתוב סיפור על מושב שבשנה שבה הוא הוקם נפטר אחד הילדים ובמקום שבו היה אמור להיות גן שעשועים הקימו בית קברות. ואז הילדים משחקים בבית קברות, המקום היחיד שיש בו דשא ושהם יכולים לשחק בו.  
 
"ההצגה מבוססת על דינמיקות של משחקי ילדים ותיאטרון סיפור" מוסיף זגורי. שלושת הילדים משחזרים את ההיסטוריה של המושב, מביימים את עצמם ב-24 מקרי המוות, ומובילים למקרה ה-25. באמצעים מינימליסטיים, כאשר השחקנים משמשים תפאורה חיה, נעים בחלל ובין התפקידים שהקצו לעצמם במסגרת הצגת מקרי המוות. נשזר סיפורו של המושב בסיפור התבגרותם".  

 
"25", צילום: גיל  שמרלין

כותב ומביים בתור שחקן
 
שחקני ההצגה הם נגה שחר, ליאור חסון ודניאל סבג, כולם בוגרי סמינר הקיבוצים. "כל הסט של ההצגה הם בוגרי סמינר הקיבוצים, אומר זגורי ."' 25' עלה כתרגיל קצר בסמינר לפני שלוש שנים בערב מלגות וכשעשינו את זה אז אני עצמי שיחקתי בזה עם נגה וליאור. דניאל סבג מחליף אותי הפעם. זו הצגה חמישית שלי עם דניאל סבג. יש לנו אינטראקציה טובה בעבודת שחקן במאי".
 
די מהר הגעת לביים בהבימה וכבר אתה חוזר לפרינג' בפסטיבל  עכו
 
"כשהגשתי את המועמדות לעכו זה היה עוד לפני שיצאה ההצגה בהבימה. להבימה הגעתי בגלל צורת העבודה ושיטת הכתיבה שבהן אני עובד. לקחתי כמה שיטות כתיבה למחזה ועשיתי להן איזה שכלול, אספתי אותן לשיטה חדשה משלי. זו שיטה שעובדת הפוך  - קודם מלהקים את השחקנים, יחד עם השחקנים אני מחליט על הסיפור השחקנים בונים דמויות ואז אנחנו רואים מה אפשרויות החיבור ביניהן. במילים אחרות - לכתוב מחזה לשחקנים מלוהקים.  הבימה מאוד התעניינו בזה ואילן רונן פנה אלי ובצעד אמיץ נתן לי את כל השחקנים הצעירים שביקשתי וכתבנו ביחד את 'מישהו ימות בסוף'.
 
"נורא רציתי לעשות את '25' וזה סוג של הצגה שלא יעבוד בתיאטרון רפרטוארי גם בגלל סגנון התיאטרון  - העבודה הבימתית בלי תפאורה, מאוד מינימליסטי, שחקנים לא מוכרים.  מין חומר שבתיאטרון הרפרטוארי פחות קופצים עליו למרות שאני מאוד מקווה שזה יקבל את התאוצה שלו אחרי הפסטיבל".
 
בין הפעילויות הבימתיות העניפות של זגורי הוא גם מוצא זמן למשחק בהצגה "ביאטריצ'ה" בצוותא (בתפקיד בלתי נשכח כנגן מצילתיים, שכנו של נחום גוטמן).
 
מה באמת לגבי קריירת המשחק?
 
"החלפתי פעמיים את אחד השחקנים ב-'אבסינת' ובעוד הצגה שלי 'השלג ביער' ("זה מאוד נוח" הוא מסכים אתי).
אני כותב ומביים לא לגמרי בתור במאי אלא בעיקר בתור שחקן.  פיתחתי את צורת העבודה שאני רוצה לעבוד בה לפי איך שעבדו אתי. אני אמנם בא ממשחק, אני אוהב לשחק, אבל אני יותר אוהב לביים".
 
 
"25" תעלה כהצגת תחרות במסגרת פסטיבל עכו בין התאריכים 29-24 בספטמבר 2010.
"סיפורי אלף לילה ולילה" תעלה ביום שלישי, 28 בספטמבר ב-17:00 במסגרת פסטיבל "צלילי ילדות" בתיאטרון חולון.