במלאת חמש שנים לפועלו של אנסמבל התיאטרון האתיופי-ישראלי הוּלֵגֵאבּ (באמהרית "מכיל הכל") בבית הקונפדרציה, יעלה השנה לראשונה "פסטיבל הוּלֵגֵאבּ" ליצירה אתיופית-ישראלית - פסטיבל שלם וראשון מסוגו המוקדש ליצירתם של אמנים יוצאי אתיופיה - בתחומי המחול, המוזיקה והתיאטרון.
 
הפסטיבל יתקיים בין התאריכים 25-16 בדצמבר 2010 באולמות הבאים ברחבי ירושלים: תיאטרון ירושלים, בית שמואל, בית הקונפדרציה, תיאטרון המעבדה וסינמטק ירושלים. זהו שיתוף פעולה של בית הקונפדרציה והמשרד לקליטת העלייה.
 
בוועדה אמנותית חברים אפי בניה (מנכ"ל בית הקונפדרציה), משה מלכא (מנהל אמנותי אנסמבל תיאטרון הולגאב), פרופ' אדוין סרוסי, שלמה ישראלי, תהילה ישעיהו-אדגה, אבטה בריהון. לדבריהם: "פסטיבל הולגאב כאן בראש ובראשונה בשביל להדגיש את יופיה ועושרה האמנותי של היצירה האתיופית כפי שהיא משתקפת מבעד למציאות הישראלית. זוהי תרבות חדשה וייחודית, שנולדה עם הגעתם ארצה של עולי אתיופיה, המספקת סיפורי מסע והסתגלות יוצאי דופן. סיפורים אלו - כשבאים במגע עם התיאטרון, המוזיקה, והמחול – מולידים יהלום תרבותי רב ערך שמקומו בקדמת הבמה הישראלית".

מופע הפתיחה: שלמה גרוניך חוזר למקהלת שבא

את הפסטיבל יפתח שלמה גרוניך שחוזר עם מקהלת  שבא שהקים ב-1991 במופע "אדמה חמה". המופע יכלול  קלאסיקות ישנות דוגמת "המסע לארץ ישראל", "שיר ישראלי", "אדמה חמה" ושירים נוספים שנחרטו בתודעה הקולקטיבית ולצידם שירים חדשים שהלחין גרוניך בעת האחרונה ממש. המקהלה, שחבריה ילדים עולים מאתיופיה, הופיעה בין היתר בקונגרס הציוני בבריסל, בלינקולן סנטר בניו יורק, בלונדון, במרכז האו"ם בז'נבה ועוד. המפגש שבין הסולמות האתיופיים המורכבים שמביאים הילדים ממורשתם לבין אוצרות המוזיקה המערבית שהביא גרוניך ממורשתו הולידו מפגש תרבויות מרתק הרלוונטי עד היום. 


שלמה גרוניך ולהקת שבא (צילום: דני זודקוביץ')


הצגות תיאטרון
 
"חולת אהבה" (בכורה) - שלוש נשים וגבר רוקמים שלושה סיפורי אהבה אורבניים, הנשזרים בטקסטים של "שיר השירים". ארבע הדמויות נעשות לגוף אחד הנע בחלל קדמון. הגוף המרובה הזה, הנכסף למגע, ניצב במרכזה של יצירת תיאטרון-מחול הנעה בין הריאליסטי לאקספרימנטלי, בין תנועה לנשימה. משחק: איימוס איינו, תמר אלקן, מאיה הר-ציון ותהילה ישעיהו-אדגה. כתיבה, בימוי ותנועה: משה מלכא.
 
"לבדה" – הצגת יחיד  של השחקנית תהילה ישעיהו אדגה שבמרכזה אישה ישראלית ממוצא אתיופי המבקשת לעצמה בן זוג מושלם, ויוצאת למסע חיפוש בשדה האינטרנט. החיפוש אחר נסיך החלומות מעלה בצורה קומית את מציאות חייה המורכבת בארץ, את געגועיה למציאות הפשוטה שבאתיופיה וגם את סיפור נישואיה ובריחתה מבעל אלים. את המחזה כתבו יחד תהילה ישעיהו אדגה ומשה מלכא.
 
"הבית של מתוקו" – ההצגה זוכת הפרס הראשון בפסטיבל עכו להצגה הטובה ביותר ולשחקן הטוב ביותר. זהו סיפורו של האזרח הקטן מתוקו מלסו, שרצה לקיים את הבטחתו לאמו המנוחה ולהתחתן עם כלתו היפה ולתדהמתו מגלה שביתו נעלם כלא היה – וכלתו גם כן. בימוי וכתיבה: משה מלכא, מוזיקה: אבטה בריהון, בהשתתפות: ביינה גטהון, יוחאי חרט, טיטינה אספה, תהילה ישעיהו-אדגה, אייצ'ו בייה.
 
"תרת תרת" - ("אספר סיפור" באמהרית) הצגה העשויה סיפורים עממיים המובאים מנקודת מבטו של המהגר והזר. שלוש דמויות אתיופיות תלושות, לבושות בסגנון מערבי, מנסות ליצור קשר עם עולמן החדש דרך סיפורים ושירים. ואולם, ככל שהן מספרות יותר, כך הן הולכות ונלכדות בזהותן הישנה. הסיפורים הם מעשיות אתיופיות עממיות שעברו מאב לבן. עיבוד ובימוי: משה מלכא, בהשתתפות: תהילה ישעיהו-אדגה, ביינה גטהון, אייצ'ו בייה ואבטה בריהון (הלחנה, קלידים ושירה).
 
"באמהרית זה נשמע יותר טוב" - בהצגת היחיד המצליחה שלו מספר יוסי ואסה על עלייתו לישראל מאתיופיה, דרך סודן. הוא מספר על נוף ילדותו בכפר קטן בצפון אתיופיה, מסביר איך לא להתחיל עם בחורה בכפר – ומתאר גם מה עושים כשהולכים ברגל 700 קילומטר מאתיופיה לסודן, על רקע שיחות נפש של חמורים. מאת: יוסי ואסה ושי בן-עטר, בימוי: שי בן עטר.
 
"מילה של אתיופי" - שמואל ברו בהצגת יחיד קומית, שבמרכזה מופעו של מניסן בן אברהם – סטנדאפיסט חריף היורה ערב ערב את חיצי הסאטירה וההומור שלו על החברה הישראלית והקהילה האתיופית ממנה הוא בא. אלא שהמופע שהוא מעלה הערב אינו מופע רגיל: הערב אמור להיות באולם גם אביו של מניסן, פעם קייס אתיופי בעל שם וכעת אדם שבור ומסוגר, שטראומת ההגירה הותירה אותו זר לעצמו ולבנו גם יחד. כתיבה ומשחק: שמואל ברו, בימוי: ירון מוטולה.
 
"גור אריה יהודה" - מונודרמה המבוססת על סיפור חייו של השחקן הישראלי-אתיופי שי פרדו: סיפור שראשיתו בפסטורליה האקזוטית של אתיופיה, והוא מתקדם מן המקום שבו האדם קשוב לטבע ואינו מתערב בענייניו של זולתו ועד המציאות הישראלית המורכבת. ברקע הדברים רוחש כל העת צורך בהול בשינוי חברתי ובהנחלה מחודשת של ערכי הסבלנות, השוויון והאחווה. מאת שי פרדו ובבימויו של דניאל בורובין.
 
מופעי מוזיקה
 
"ממהרת לנוע"  שירים נבחרים מתוך אלבום הבכורה –- של איילה אינגדשט: מלחינה, כותבת, זמרת סול ו-R&B מקורית, ששיתפה פעולה עם כמה מבכירי סצנת המוזיקה הישראלית. במופע תתארח אחותה של איילה אינגדשט, זמרת הסול והפאנק מרי אינגדשט שכעת עוברת אל קדמת הבמה ומביאה איתה צליל חדש. אליהן יצטרפו: אלעד נאמן (כחון), דניאלה בוס (גיטרה חשמלית), יונתן לב (גיטרה) ונועם קינג (סקסופון)..


איילה אינגדשט (צילום: אוהד רומנו)

"אדיס אבבה, ניו יורק, ירושלים" מופע שבו פוגשת פסנתרנית הג'אז והמלחינה ענת פורט, ששבה לארץ לאחר שבע-עשרה שנה בניו-יורק, את הסקסופוניסט האתיופי-ישראלי רב המוניטין אבטה בריהון. פורט זכתה בשנים האחרונות להערכתם של טובי הג'אזיסטים העולמיים, לביקורות יוצאות מן הרגיל במגזיני הג'אז בעולם, ולהוצאת שני אלבומים בלייבל היוקרתי ECM. בריהון לעומתה עשה לעצמו שם לא רק בעולם הג'אז והבלוז, אלא גם במוזיקה האתיופית ובפופ ורוק מערביים – כמו גם בעבודתו עם אנסמבל תזטה ("שירה ותפילה"). השניים יפגישו בין מוזיקת העם האתיופית העתיקה לבין הג'אז העכשווי.
 
נדב הבר, הג'אזיסט הישראלי הבינלאומי, שהוזמן לנגן גם בפסטיבל המוזיקה של אדיס אבבה, מציג עם חברי הרביעייה שלו יצירות המבוססות על מנגינות אתיופיות מסורתיות, ומבוצעות בהשפעות ג'אז ומוזיקה ערבית. במופע ינוגנו קטעים חדשים בבכורה ראשונה מול קהל, וכן קטעים מן האלבום "Addis Mist" בצבעים חדשים ומפתיעים. רביעיית נדב הבר כוללת את: נדב הבר (סקסופון), זהר כחילה (קלידים), יהודה אשש (בס), עופר בניטה (תופים).
 
"קדוס קדוס"- מופע המביא  מביא עמו את שירת הקייסים, שירת הקודש של יהודי אתיופיה, המבוצעת בשפת הגעז העתיקה: שפה הידועה לקייסים לבדם, שהם היחידים המשמרים את המנגינות והתפילות העתיקות. כעת יזכה הקהל בישראל להתוודע למורשת עתיקה ונדירה זו – לא רק בחלקי תפילות שישירו הקייסים (ובצדם הסברים ותרגום), כי אם גם בעיבודים ג'אזיים ואתניים של יצירות מן המורשת האתיופית, שכתב ויבצע הסקסופוניסט אבטה בריהון (בליווי תופים, בס ופסנתר), וכן בהופעה משותפת של הקייסים ושל תלמידיהם, תוך הדגמת שיטת הלימוד העתיקה של התפילות.
 
בסיום המופע יחברו הקייסים ורביעיית הג'אז לביצוע משותף. בהשתתפות: קייס מנטסנות אלי ונדה, קייס צהיה גונגול, קייס מסרת ברוך, ונערים תלמידי הקייסים, אבטה בריהון (סקסופון ועיבוד מוזיקלי), אלון יופה (תופים), אברי בורוכוב (בס), דוד עדה (פסנתר).משה בר-יודא (עורך ומנחה).
 
מחול
 
להקת המחול ביתא תעלה את מטב יצירותיה ויצירות בבכורה. במופע יוצגו שתי עבודות בבכורה: "מה קול אחד אומר" מאת דניאל בנקס ואדם מקיני, ו-"אבות ובנים" מאת מיקה יערי ורות אשל, שנוצרה בהשראת פתגמים אתיופיים. עוד יועלו קטעים נבחרים מרפרטואר הלהקה, לכוריאוגרפיה של רות אשל. בהשתתפות: צביקה היזיקיאס, דניאל ברההנה, סנדקה מהרט, מזל דמוזה, אסתר מקונין, חני דויד.  כן יוקרן בסינמטק ירושלים הסרט "כתפיים רוקדות" על להקות המחול האתיופיות.

"להקת המחול ביתא" (צילום: עופר זבולון)

הפסטיבל יתקיים בין התאריכים 25-16  בדצמבר 2010, ברחבי ירושלים.
לרכישת כרטיסים: 02-6237000.