לרגל שבוע הספר העברי  ליקטנו את כל המלצות הספרים של מדור 5 המלצות והרי הן לפניכם:

יאיר דלאל ממליץ על "עיבל"

"אני אוהב בעיקר ספרי שירה, שירי משוררים קוראים לזה אצלנו ובין המשוררים שאהובים עלי נמצאים גם רוני סומק, אמיר אור, יוסי אלפי, סמי שלום שיטרית, נעים עריידי, יהודה עמיחי, אגי משעול, סלמן מסאלחה ועוד ועוד, קצרה היריעה. יש גם כמה ספרי פרוזה למשל סמי מיכאל ו'אאידה' שלו סיפור מרתק על אהבה בעירק של סדאם חוסיין.
 
"אבל הפעם אני רוצה לציין את 'עיבל' של חיים גורי, ספר שירים שיצא לאור ב-2009, המכיל שירים של התפכחות אני קורא לזה, משורר דגול, ענק המכיל בתוך עצמו את ה'ישראליות' מימי הפלמ"ח עד ימינו.'עיבל' לא קל לעיכול, לפעמים מתריס בפנינו את האמת, המציאות הפוליטית והחברתית בה אנו חיים, ללא משוא פנים, מבלי ליפות. חיים גורי ממרומי שנותיו, מפוכח, אמיתי, ישיר, חזק ונוגע ללב". 

  
כל ההמלצות של יאיר דלאל 

יעל נאמן ממליצה על "בארכיונים של פרויד"

"'בארכיונים של פרויד' מאת ג’נט מלקולם (הוצאת עליית הגג). זהו ספר קטן בהיקפו, עמוק ומורכב, שהתחיל כסיפור עיתונאי-בלשי שפורסם ב"ניו יורקר", כשמלקולם עקבה אחרי שלוש דמויות מרכזיות הפועלות בעולם הפסיכיאטריה ואחרי מלחמת הגרסאות ביניהן (בנוגע לפרויד ומורשתו), והפך – בשנים הרבות שבמהלכן המשיכה הכותבת לעקוב אחר הדמויות - לספר מתח של ממש שמספר סיפורים רבים על חולשות אנושיות, על אמת ועל המרדף אחריה, על פרשנות, מחקר וחקירה". 


מימין: "עיבל", "אחרון היהודים" ו"בארכיונים של פרויד"
  
כל ההמלצות של יעל נאמן

סיגל בן יאיר ממליצה על "הגלים"

"בחרתי את 'הגלים' של וירג'יניה וולף. זה ספר שהיא כתבה ב-1931. אני מאוד אוהבת אותו ואת האמירה המודרניסטית שלו. הוא כתוב בזרם תודעה ומתאר שישה חברים, שלושה גברים ושלוש נשים, מילדות עד זקנה. כל הספר בנוי ממחשבות וקטעי זיכרונות שלהם, אין כמעט דיאלוגים ואם כן אז הדיאלוגים הם מתוך הזיכרונות שלהם. יש גם דמות שביעית של חבר שמת שמתקיימת דרך הזיכרונות. בתוך זה יש תיאור מאוד יפה של גלים.

"הספר הזה מאוד דיבר אלי. הוא צופן בתוכו המון משמעויות, אמירות על החיים, על הקיום האנושי, על חברות ועל הזדקנות. על מצבו של האדם בתחילת המאה העשרים. זו גם סוג של התנסות שהדהימה אותי מאוד, האפשרות שוולף נתנה לכתיבה כזו של זרם תודעה. כל הספר הוא על מה שמתרחש בתוכם, במחשבה". 

כל ההמלצות של סיגל בן יאיר

מיכל נתן ממליצה על "מעשה בטבעת" ועל "אחרון היהודים"
 
"מאוד התלבטתי כי אני קוראת המון. ספר אחד הוא  'מעשה בטבעת' של אילן שינפלד  - שהוא אמנם גיס שלי אבל זה ספר היה רב מכר המון זמן. לגאוותי אני קוראת את הטיוטות של הספרים שאילן כותב וב"מעשה בטבעת" הוא מודה לי על הערות ועל הקריאה שלי. זה סיפור על היהודים שעזבו את מזרח אירופה לארגנטינה לקחו בחורות צעירות והפכו אותן לזונות. ספר מאוד קשה אבל הסיפור נוגע ללב ומאוד אהבתי את השימוש בשפה -  בין שפה גלותית למזרח אירופה לבין שפה עכשווית.
 
ספר שני  הוא 'אחרון היהודים' של נוח גורדון. הספר  מספר על יהדות ספרד לפני 500 שנה במקביל לאינקוויציה זה נושא שמתקשר אלי ובתקופה האחרונה אני מתעניינת ביהדות ספרד,  באינקוויזיציה ובכל הסיפורים הקטנים של התקופה.  ספר פשוט משובח. הוא כתב עוד ספרים בנושאים האלה אבל זה היחידי שתורגם לעברית בינתיים". 
  
כל ההמלצות של מיכל נתן

גם דליה שימקו ממליצה על "מעשה בטבעת"

"אני ממליצה על 'מעשה בטבעת' מאת אילן שיינפלד. הספר קורה במאה ה-19 ועוסק בסחר בילדות יהודיות ממזרח ומרכז אירופה. קם איגוד כזה של סרסורים יהודיים שהעבירו את הבנות מאירופה לארגנטינה והכניסו אותן לבתי בושת. המנגנון  הוא אותו מנגנון כמו של סחר בנשים היום ובדיוק באותם תירוצים – מספרים שהן הולכות לעבוד במשפחות יהודיות מבוססות. וזה בדיוק אותו ניצול של הרעב והעוני  וגם של פוגרומים ואנטישמיות שהתחילו באירופה ואת העובדה שאנשים רצו עתיד טוב יותר לבנותיהם. הספר כתוב בשפה מליצית גבוהה שמזכירה רומנים מהמאה ה-19 ולא מרגיש שכתב את זה סופר ישראלי בן זמננו ומעבר לנושא החברתי וההיסטורי יש בכלל יש פרישה של המצב של יהודי מזרח-מרכז אירופה עם החלומות שלהם, עם עליית הציונות, הכל דרך משפחות זעיר בורגניות של אותה תקופה וגם מיסטיקה. זה רומן מאוד יוצא דופן עם קול מאוד אחר מהרומנים הרווחים בספרות של היום. מאוד מאוד מומלץ". 
  
כל ההמלצות של דליה שימקו

מימין: "השטן בעיר הלבנה", "מעשה בטבעת" ו"שליחותו של הממונה על משאבי האנוש"

עפר עמרם ממליץ על "השטן בעיר הלבנה"

"'השטן בעיר הלבנה' של אריק לארסון הוא רומן היסטורי שמתרחש בזמן היריד העולמי בשיקגו בשנות השלושים ומתאר שני סיפורים בזמן השפל הכלכלי בארה"ב . סיפור אחד - על הארכיטקט ברנהם שמקים את היריד הזה והוא גם זה שהמציא את שיטת הבנייה של גורדי שחקים. הסיפור השני הוא סיפור של הרוצח הסדרתי המודרני הראשון אחרי ג'ק המרטש, שרוצח נשים צעירות שמגיעות ליריד. שני הסיפורים רצים במקביל -  כוחות הטוב מול כוחות הרע. זה ספר מרתק ומלמד. קראתי שליאונרדו דיקפריו קנה את הזכויות של הספר הזה  והולכים לעשות על זה סרט, אז אני ממליץ לקרוא קודם את הספר כי הוא בטח יהיה יותר טוב מהסרט".  
  
כל ההמלצות של עפר עמרם

יעל דקלבאום ממליצה על "שבע אמהות"

"'שבע אמהות' של יוכי ברנדס. יוכי ברנדס מספרת את סיפוריהן של שבע נשים מרכזיות מתוך התנ"ך בפרשנותה האישית .שבע נשים שהצליחו לבלוט ולהשאיר חותם בעולם שמנוהל ומתועד על ידי גברים.הספר מאיר את סיפורן של תמר, מרים הנביאה ואסתר המלכה ונשים עלומות שם (אשתו של מואב ובת פרעה) באור חדש והן מתעוררות לחיים כגיבורות ולא כדמויות משנה. ספר מעניין, רגיש והכרחי. אני ממש מצאתי כי יש בי צימאון עז לנקודת המבט הזאת. קראתי בשקיקה עד המילה האחרונה. 

כל ההמלצות של יעל דקלבאום

בן לוין ממליץ על "התיקונים" ועל מישל וולבק
 
שני סופרים דיברו אלי מאוד לאחרונה. האחד זה סופר שעומד לצאת לו ספר חדש, מישל וולבק  שהכתיבה שלו היא באמת מיוחדת , מאוד בועטת בשפה, מזכיר קצת את הדברים של ז'ורז בטאי בבוטות ובמשיכות המכחול. קראתי את כל הספרים שלו  והיותר טובים שלו הם מדהימים וגם הפחות טובים הם נפלאים. הכתיבה שלו יוצרת מין עולם מאוד קיצוני ומאוד רב גוני ומצד שני  נשענת על ספרות אירופאית עניפה ומנקודת מבט מאוד ספציפית,  תמיד זה כתוב בגוף ראשון. לא סתם הוא מרגיז הרבה צרפתים, כל ספר שלו הוא סוג של שערורייה.
 
ספר נוסף הוא 'התיקונים' של ג'ונתן פראנזן שהיה מאיר עיניים, קול נדיר בעיני. כשאתה לוקח ספר של 650 עמוד אתה אומר לעצמך כנראה שלא היה לו עורך מספיק טוב אבל אז אתה נכנס לרכבת הרים מטורפת לחלוטין, לתוך תא משפחתי שהוא כמעט נורמטיבי,  כאילו נלקח מהיום יום ובכשרון מאוד מאוד גדול יוצר תהפוכות של הזדהויות ומצד אחד יכול נורא לכעוס על דמויות מסוימות ושנייה אחרי זה להתאהב בהן ולהבין את המצוקה שלהן. שני סופרים מאוד מיוחדים שאני נהנה לשבח בזמן האחרון. לא קראתי הרבה ספרים שמגיעים לרמתם. 
  
כל ההמלצות של בן לוין  
 

מימין: "שבע אימהות", "התיקונים" ו"רודף העפיפונים"


תהילה ישעיהו אטדגה ממליצה על "רודף העפיפונים"
 
"כן, גם אני נשביתי בקסמו של 'רודף העפיפונים' מאת חאלד חוסייני, שבעצם כותב על עצמו באמצעות דמות הגיבור בספר. למעטים שעדיין לא קראו את הספר, וגם לא נתקלו בסרט, אומר שמדובר בסיפור אנושי מדהים שנשזר עם ההיסטוריה הכאובה והמדממת של אפגינסטן בעקבות המהפכה הסובייטית  בסוף שנות השבעים. מהפיכה שבעקבותיה נאלץ אמיר, גיבור הספר ואביו, להימלט לארה"ב (ולאבד את המוניטין המשפחתי), ולבסוף משקעים מהעבר שמביאים למסע מחודש אל תוך אפגניסטן של הטאליבן. אני בטוחה שיש מי שידע לתמצת את העלילה הזו טוב יותר, אבל אני רק יכולה להגיד שהספר מטפל ברגישות ואנושיות נדירה בנושאים כמו הגירה בן והקשרים המיתיים בתוך התא המשפחתי, וזאת ביד אמן.  יש לספר הזה כוחות משיכה גדולים על מגוון אנשים, אבל כמי שעלתה לארץ בגיל תשע, סיפור ההגירה אפילו סוחף עוד יותר". 
  
כל ההמלצות של תהילה ישעיהו אטדגה

נועה קנולר ממליצה על "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש"

" החלטתי לדבר על 'שליחותו של הממונה על משאבי אנוש' של א. ב. יהושע. לא ראיתי את הסרט שיצא אבל זה ספר שקראתי בדיוק כשחזרתי מהלימודים שלי ברוסיה (למדתי בימוי במוסקבה). הספר כל כך ישראלי ויש בו כל כך הרבה תיאורים של נופים של רוסיה ומפגשים ואינטראקציות עם אנשים שם וזה מאוד הזכיר  לי את החוויות שלי, מין נוסטלגיה, הרגשתי שאני מכירה את זה. חוץ מזה הספר מעניין מאוד וחזק מאוד והשפיע עלי ברמה האישית. הוא מדבר על עובדת ניקיון שאף אחד לא ידע על קיומה שעבדה באיזו מאפייה ומסתבר שנהרגה בפיגוע ואז יוצאים למסע לרוסיה מתוך כוונות צבועות כדי למנוע פאדיחה גדולה לעסק ובסופו של דבר עושים את ההיפך ממה שצריך כי מתברר שהיא רצתה להיקבר בירושלים.
 
"זה חיבר אותי לצורך באחריות כנה - לפעמים כוונות שהן לא  כוונות אמת עושות נזק, וגם לצורך לפקוח עין, כי אנחנו לפעמים לא רואים את האנשים שמסביבנו. אף אחד לא הכיר את עובדת הניקיון הזו, לא ידע שהתפטרה, איפה היא גרה, מי היא מה היא ואם יש לה משפחה או לא  ופתאום נהייה הו-הא סביבה רק כדי למנוע פאדיחה ולא באמת כי היא מישהי בזכות עצמה, כי היא קודם כל בן אדם. אני אוהבת את א. ב. יהושע. רציתי לביים את הספר ולכתוב לו עיבוד, ממש דמיינתי את זה והתחלתי בגישושים אבל זה לא יצא לפועל. הייתי רוצה לראות עיבוד של הספר על הבמה".   

כל ההמלצות של נועה קנולר

שילה פרבר ממליצה על "הברנש הקטן"

"'הברנש הקטן' של מנדלי מוכר ספרים בתרגום שלום לוריא הוא סיפור מתוחכם טרגי, מצחיק וחכם וסוחף. מגולל את וידויו של איש נוראי אחד, עבד כי ימלוך כזה. זה מהמקרים הנדירים שבהם התרגום ממש מצליח להעביר את חכמת הרחוב והפלפל של היידיש לעברית חמורת הסבר שלנו (אני יודעת יידיש, אמא שלי עובדת בתיאטרון היידישפיל וסבתא שלי מדברת אתי ביידיש אז אין ברירה), הישג אמנותי שלא הולך ברגל. זה ספר די קצר חבל לי לגלות את הפואנטות אבל באמת - ספר מאוד מומלץ.   

כל ההמלצות של שילה פרבר

מימין: "הברנד הקטן", "המפה והטרירטוריה" ו"אשה בורחת מבשורה"

אסף תלמודי ממליץ על "המפה והטריטוריה"
 
"עכשיו קראתי את 'המפה והטריטוריה' של מישל וולבק . זו יצירה משמעותית כמו כל הספרים של וולבק. מיזנטרופיה מאוד חגיגית לתיאור מאוד משעשע, כמה שהוא מדכא, של המציאות של המאה ה-21. אני ממליץ עליו בגלל סגנון הכתיבה החתרני של וולבק והספר ספציפית הוא אחד הרומנים הכי מוצלחים שעוסקים באמנות. הגיבור של הספר הוא צייר והתחושה שאתה קורא יצירת אמנות שבמרכז שלה יצירת אמנות סיפורית אחת  - מאוד משכנעת". 
  
לכל ההמלצות של אסף תלמודי  
 
יואב ברתל ממליץ על "אשה בורחת מבשורה"
 
"אמרתי לעצמי שלא אכפת לי עניין המקוריות, זה פשוט הספר הכי טוב שקראתי בחיים שלי 'אשה בורחת מבשורה' של דויד גרוסמן. אין מה לעשות, האופן שבו הוא שוחה בבריכה של השפה העברית, משתמש במילים ובשפה גם בצורה נורא ישראלית בעיני וגם לא רק לוקלית אלא יש בזה משהו נורא אוניברסלי. אני מאחל לעצמי עוד כמה מאות שנים להגיע לרבע מהיכולת של גרוסמן לזכך את הקול האישי שלו בצורה כזו. אני מעריץ אותו, אני מתרגש מהשם דויד גרוסמן. הנאום שלו בכיכר רבין על ההנהגה חלולה היה רגע מכונן בחיים שלי. הוא מסוגל לצעוק קול שקט. אם יש דבר כזה  הישראלי המאוד יפה אז זה גרוסמן.  הוא מייצג בעיני את כל מה שהייתי רוצה לראות  בכלל. יוצר מושלם בעיני". 
  
לכל ההמלצות של יואב ברתל