חזנות עם הרבה "אוי ויי"

קונצרט החזנות במוזיאון מגדל דוד בירושלים הפך כבר למסורת ותיקה שהחלה בשנת 1994 ומתקיימת אחת לשנה לפחות (ולפעמים אף יותר) . כבר שנים שהמסורת הזו, המתנהלת באווירה הייחודית של חצר המוזיאון תחת כיפת השמים, מושכת אליה קהל מגוון – חילונים ודתיים צעירים ומבוגרים.

המנהל האמנותי ומנחה הקונצרט הוא ד"ר מוטי פרידמן, המנהל האקדמי של הארכיון הציוני ומנהל מוזיאון הרצל בירושלים. במשך שנים, במקביל לעיסוקו המרכזי, פרדימן חוקר, כותב ומרצה בתחום הליטורגיקה היהודית. "החזנות אצלי מושרשת מבית אבא", הוא אומר, "לקחתי את האהבה לחזנות והפכתי אותה למתודית -  למדתי, חקרתי ראיינתי וכמה עשרות שנים אני מרצה על חזנות.  זה מין הובי שהפך להובי משודרג".

אז מה הם  מקורות החזנות המערבית?  
 
"המסורת של החזנות אשכנזית הולכת אחורה מדורי דורות כשבעצם במקור יש מי שמייחסים אותה לשירת הלוויים בבית המקדש. אחרי זה, כשגלו בני ישראל לכל מיני תפוצות הם לאט לאט פיתחו מסורות שונות שמצד אחד נסמכו על המסורת היהודית הנקראת  'ניגונים מסיני' – הניגונים העתיקים שכביכול ירדו מסיני עם משה רבינו , ומצד שני נסמכו על השפעות זרות.  
 
"המסורות האירופאיות נסמכו  על שני מקורות - חזנות הרגש – חזנות מזרח אירופאית (ורשה, ברדיצ'ב ועוד) שנקראת גם  חזנות הקרעכץ  או חזנות האנחה ויש בה הרבה 'אוי ויי' (והיא מושפעת מן המוזיקה החסידית). לעומת זאת יש את חזנות השכל של מערב אירופה (וינה, פריז, ברלין) שזו חזנות שיש בה יותר הרמוניה וסדר (ומושפעת גם ממלחינים קלאסיים) והיא מיוחסת למייסד שלה שלמה זולצר בוינה במאה ה-19. יש גם את חזנות הסינתיזה שהושפעה הן מחזנות הרגש והן מחזנות השכל  והיא צמחה באודסה בעיקר".
 
חזן החזנים של תור הזהב

השנה יוקדש קונצרט החזנות במגדל דוד כמחווה למי שזכה לתואר "חזן החזנים" משה גנטשוף (1997-1904)- חזן אמריקאי נודע שלימד וכתב יצירות חזנות ונחשב למבצע מיוחד במינו. בקונצרט ישתתפו החזנים אשר היינוביץ, יחזקאל קלאנג, סיימון כהן, יוסי שוורץ ומורי ותלמידי מכון תל-אביב לחזנות בניצוחו של החזן נפתלי הרשטיק. את הערב עיבד מוזיקלית ריימונד גולדשטיין שגם מנגן בפסנתר. חליל: מיכאל לוקין.

מגדל דוד (מקור: אתר מוזיאון מגדל דוד)

בין הקטעים שיבוצעו בקונצרט: "ניגונו של סבא", "אחינו כל בית ישראל", "שלוש עשרה מידות", "רצה במנוחתנו"; "וכל מאמינים"; "אתה נגלית"; "הנני העני ממעש"; "אנא תבוא לפניך"; "הבט משמים"; "ולירושלים עירך"; "תמכתי יתדותי"; "רצה אדוני"; "השיר שהלויים", "דאס יידיש ליד" ועוד.

מה אתה יכול לספר על משה גנטשוף?
 
"כל היצירות בקונצרט הזה הן כאלה שהוא נגע בהן  - חלק הלחין וחלק עיבד. גנטשוף נולד באודסה והיגר בתור ילד לארה"ב ומצד אחד הוא נטוע  בחזנות המסורתית אבל גם לקח והושפע מסגנונות יותר מאוחרים ומודרניים. הוא נחשב לאחד מגדולי תור הזהב של החזנות באמריקה, החל מהשליש הראשון של המאה העשרים עד אמצע המאה עשרים. בימי ההגירה הגדולה לארצות הברית החזנים של מזרח אירופה הגיעו לאמריקה ואז נוצר תור הזהב. 
 

משה גנטשוף (מקור: אתר מוזיאון מגדל דוד)

"יש אנקדוטה מעניינת לגביו. הוא הגיש תכנית ברדיו היהודי בניו יורק ושם  היה מדבר ומגיש קטעי חזנות בני לא יותר מארבע דקות לקטע. הוא לקח יצירות ארוכות ועיבד אותן מחדש לארבע דקות ויש הרבה מאוד יצירות שהוא עיבד והפך ליצירות יותר משוכללות, תמציתיות ומדויקות".

"פיוט יותר קליט מחזנות"

בשנים האחרונות שירת הפיוטים, שמקורה בתפוצות ישראל במזרח התיכון ובצפון אפריקה, כבשה חלקות רבות וטובות של המוזיקה הישראלית. שירת החזנות לעומת זאת, ממזרח וממערב אירופה עדיין לא עלתה על גל החזרה למקורות.

למה לדעתך החזנות המערבית נשארה מאחור?
 
"זו  אמירה ספקולטיבית שלי,  אבל יכול מאוד להיות שהמהפכה שעשו זמרים כמו קובי אוז, אביתר בנאי וכל החבר'ה האלה קרתה בגלל החזרה בתשובה או ההתחזקות שלהם, שבאופן טבעי החזירה אותם למקורות הפיוט. זה עניין  שצריך לבדוק. כנראה שמספר המתחזקים מעדות המזרח והקרובים לפייטנות יותר דומיננטי מהחוזרים בתשובה האשכנזים. מבחינה מספרית הזמרים הספרדים רבים יותר מאשכנזים.
 
"חוץ מזה עולם הפיוט יש בו קסם, הוא יותר קליט מעולם החזנות האשכנזית. האשכנזי. אם תשמיעי לאדם פיוט נעים מול קטע חזנות אז הפיוט ידבר אליו יותר ואולי גם זו הסיבה. נדמה לי שיש פחות מתחזקים בין האשכנזים. אלה הגיגים ולא מתוך שבדקתי תשובה של התרשמות.