גם אם התקליט השני מבית היוצר של עידן רייכל לא הלהיב כמו זה הראשון, הרי את המופע החדש של הפרויקט הוא מצליח לשכלל ולהעשיר.
הרכב כשרונות מרשים
אין הרבה אמנים שיודעים להחצין את הכישרון שלהם כמו שעושה עידן רייכל. הוא כותב, מלחין ומפיק את המוזיקה שלו, מקשט אותה בשלל מגישים, כדי שלא נשתעמם חס וחלילה, וכדי להעשיר את הבלילה עוד יותר, הוא מתבל אותה באשליה נעימה של מיזוג תרבויות מוצלח. בדיוק מה שצריך כדי להרים קצת את מצב הרוח במקום עם כל כך הרבה קשיים חברתיים, ואין פלא אם כן, שאנחנו כל כך אוהבים לאהוב אותו.
אחרי אלבום ראשון, שעליו לא הייתה מילה רעה להגיד, המשיך רייכל באופן טבעי לאלבום השני, "ממעמקים", שנשמע בדיוק אותו הדבר. אפשר היה אמנם להבין מדוע הוא החליט לנוח על זרי הדפנה ולנצל את המומנטום של הדיסק הראשון, אבל האמת היא שהאלבום הזה לא היה סוחף ומעניין כקודמו, ולו רק כי הגיע אחריו. בדיוק מאותה הסיבה אגב, האלבום השני מצליח להרחיב את הקרקע שעליה ניצב רייכל, בבואו להרים הופעה חיה משיריו.
החוש האסתטי של רייכל, שניכר בכל אחד מהרבדים שמרכיבים את המוזיקה שלו, ממשיך ומלווה גם את הצד הויזואלי של ההופעה. זה מתחיל בתיכנון הבמה, שמקושטת בציורים יפים בצבעי אדמה, ממשיך בתלבושות השחורות של כל העומדים על הבמה, ומסתיים בתאורה הצבעונית והחגיגית, שלא חוסכת בשום אפקטים כדי להפוך את הערב למופע אור-קולי, שאפילו עתיקות מצדה לא היו מתביישות בו.
מתרווח על כסא הבמאי
אבל גם האפקטים הויזואליים הרבים, אינם מצליחים להאפיל על ההרכב המרשים של הכישרונות על הבמה. במרכז עומדים שלושת הזמרים המובילים, שכל אחד מהם מביא איתו אופי ואישיות משל עצמו. כברה קסאי, בהופעה זוהרת מתמיד ווגדרס אבי וואסה בקול חזק ומסלסל, שניהם מלווים את רייכל כבר זמן לא קטן, וההפתעה הגדולה של הערב – מאיה אברהם, שהפגינה יכולות קוליות מרהיבות ודיוק מרשים, גם כשהגיעה לאוקטבות העליונות. על כל אלה, ועל ארבעה נגנים מצויינים, שהחליפו כלי נגינה והקשה בתדירות גבוהה, מנצח בחדווה גלויה למדי, המאסטרו, עידן רייכל.
אחד מהחסרונות הגדולים באלבומים של רייכל, מתבטא בחיבור הרופף משהו, בין המבצעים לשירים שלהם. יש שם שלל קולות יפים, שנדמה שגם אם נערבב להם את הקטעים בסדר אקראי, לא תיפגע ברוב המקרים איכותם של הקטעים, כל עוד כמובן יש להם את היכולות הווקאליות המתאימות. על הקונספט הזה בדיוק עובדת ההופעה.
את תפקידיה של דין דין אביב הנעדרת (כנראה מפאת הריון מתקדם) לוקחת על עצמה מאיה אברהם, ועושה זאת מצוין. עד כדי כך, שבפעם הראשונה שפתחה את פיה לשיר, חיפשתי את החליל המיוחד שמשמיע קול יפה כל כך. גם כברה קסאי מצליחה להיות מעניינת ומרגשת הרבה יותר ממה שזכרתי. אחרי שנפטרה כמעט מההשתנקויות המוזרות שהיו מלוות את שירתה, היא מתגלה כזמרת עם קול חם וצלול, שיודעת להחזיק שיר באופן ששובה את האוזן. וגם ווגדרס אבי וואסה, מלבד קולות ליווי ופתיחות יפות, מקבל על עצמו את תפקיד הראפר האתיופי המקפץ, ועושה זאת עם הרבה חן ושמחת חייים, שבהחלט זורמים גם אל הקהל.
ועם אסופה מוצלחת כל כך של זמרים ונגנים, עידן רייכל לא חש צורך להשתלט על ההופעה. הוא יושב לו בקצה הבמה, ידיו על הקלידים, ומדי פעם מצטרף אליהם בשירה או בקולות ליווי. הרי עם ערב מושקע ומדוקדק שכזה, שבוודאי קדמו לו אינספור חזרות, ושיתוף פעולה מוצלח ונעים בין כל העומדים על הבמה, מותר לו להתרווח מעט על כיסא הבמאי וליהנות מפירות עמלו. ההנאה של הקהל כבר הייתה מובטחת מראש.
עידן רייכל וחברי הפרויקט יופיעו באמפיתיאטרון בעומר בשבת, ה-21 במאי, ב-21:00.
מועדי מופעים
19/04/2005
:תאריך יצירה
|