הצגה העשויה ביד אוהבת

מעט מאוד הצגות מתאימות לבני שנתיים, והנה לאחרונה בחרו שני תיאטראות מרכזיים, תיאטרון אורנה פורת והמדיטק  להעלות הפקות  בסטנדרטים גבוהים של תיאטרון המתאימות גם לפעוטות.
 
ההפקה החדשה של המדיטק,  "פרפרים בבטן", עולה במסגרת פסטיבל ישראל לילדים בחולון ומיועדת לבני 5-2. זו הצגת ילדים ללא מילים שכתבה וביימה אלינור אגם בן דוד ומבצעת השחקנית הצעירה מיטל דמארי.   

ההצגה מועלית באולם הקופסא במדיטק, חלל אינטימי שעל רצפתו מפוזרים שטיחוני לבד בצורת עננים. הילדים מוזמנים להתיישב על העננים כשהמלווים  לצדם על הרצפה או על כסאות המסודרים סביב.
 
התפאורה היפה מסוגננת להפליא ביד אוהבת  בגוונים בהירים שעליהם יתבלטו מאוחר יותר קטעי האנימציה והפרפרים הצבעוניים.
 
כאם לבן שנתיים וחודשיים השאלה המרכזית היא כמובן אם הילד יצליח להחזיק מעמד לכל אורך 45 הדקות. ההתחלה לא מבשרת טובות: בדקות שלפני תחילת ההצגה הוא מכריז שוב ושוב על רצונו: "הביתה". אבל, כשנפתחת ההצגה בסרט אנימציה הוא מגלה עניין שהולך וגובר כשהשחקנית מופיעה.

זהו מעין סיפור מסע  של ילדה בעקבות פרפרים שהלכו לאיבוד אבל אין כאן עלילה של ממש אלא שורה של תמונות מתחלפות שעושות שימוש באנימציה, עבודת צלליות יפהפייה, תיאטרון בובות, מוזיקה נהדרת  (שהלחין אריאל קשת) הבוקעת מתיבת נגינה, קטעי תנועה קצרים וכמה הפעלות חכמות של הילדים. 

בזכות קצב נכון של התרחשויות ושימוש באמצעים השונים העומדים לרשותה,  דמארי מצליחה לרכז את תשומת לבם של הילדים במשך שלושת רבעי שעה, זמן לא קצר בהתחשב בכך שזו הצגה ללא מילים והילדים צעירים מאוד. רגע מקסים במיוחד נרשם כשהילדים מגלים שענני הלבד צופנים בחובם הפתעות. הבעת העונג והפתיעה על פניהם היא המזכרת הכי יפה מההצגה.
 
מה שראוי עוד לציון הוא העדינות שבה מופעלים האמצעים הבימתיים המגוונים, ומשולבים זה בזה. אלה מייצרים רגעים מדויקים ונעימים של קסם בימתי.
 
"איך היה?" אני שואלת את הילד כשאנחנו יוצאים. "היה בסדר" הוא עונה בכובד ראש. גם זו לטובה.   
  
 
"פרפרים בבטן", 4 ביוני, מדיטק, במסגרת "פסטיבל ישראל ילדים". יוצרת ובמאית: אלינור אגם. עיצוב: סטודיו פרקטיק, אנימציה: סטודיו פרטיק ונעם אמיר, עיצוב בובות: רותם כהן. עיצוב שמלה: אירית אגם. מוזיקה: אריאל קשת.