בסימן השיבה הביתה
מעבר לשאלות התוכן, מעל רשימת הכוכבים הנוצצת שמציגה התזמורת הפילהרמונית הישראלית, לקראת העונה ה-77, השאלה שניצבה באוויר מסיבת העיתונאים השנתית היתה "האם היכל התרבות - (לשעבר ע"ש מאן וכיום ע"ש ברונפמן), ביתה של התזמורת מזה 55 שנים – אכן יפתח את שעריו בחודש מרץ 2013 כפי שמבטיחים המנהל המוזיקלי זובין מהטה, המזכ"ל אבי שושני ונציגי הוועד המנהל הנגנים יואל עבאדי ויהושע פסטרנק.
"על פי הבטחות הקבלן, המהנדס וראשי העירייה, נקבל את הבניין בתחילת מרץ", הצהיר שושני.
"במרץ ייפתחו האולם (כלומר הבמה והמושבים) והאכסדרה", הוסיף מהטה. "לא שחררנו עדיין את מפת האולם החדש, כדי שנהיה בטוחים שאכן נוכל לעמוד בלוח הזמנים המובטח" השלים עבאדי. אגפי המשרדים, אולם החזרות החדש (בהיכל הישן היו חללי מרתפים בלתי מנוצלים, י.ש.) אלה יימסרו לתזמורת בהמשך.
"מנויים שהקפיאו את המנוי בגלל היציאה מאולם הבית לאולמות אורחים, הבטיחו שישובו וירכשו מנוי מייד עם ההודעה על השיבה להיכל", אמר פסטרנק ו"בינתיים כבר נכנסו לקופת התזמורת כ-6 מיליון שקלים, ואנחנו לכן חרדים יותר מכל אחד אחר להקפדה על לוח הזמנים ועל מתן השירות הטוב ביותר," הצהיר שושני.
עוד הובטח שמספר תאי השירותים בעיקר לנשים יעלה משמעותית. כל מי שהיה – בעיקר מי שהיתה - אי פעם בהיכל וחווה/חוותה - את העמידה הממושכת בתורים הארוכים כשברקע נשמע הפעמון המזרז לשוב ולתפוס מקום באולם יודע/יודעת- היטב על מה מדובר.
במספרים נראית החזרה הביתה כך: שיפוץ היכל התרבות מסתכם ב-140 מיליון שקלים שאת מחציתם מגייסת בעלת הבניין, עיריית תל אביב יפו (היכל התרבות הוא חברה עירונית).
שכירת האולמות – האנגר 11 בנמל תל אביב ואולם סמולרש בקמפוס אוניברסיטת תל אביב – כולל הוצאות שהיו כרוכות גם בניוד חלק מן המנויים אל האולם וממנו, הסתכמו בכ-13 מיליון שקלים. תקציב התזמורת עומד על כ-80 מיליון שקלים.
"כחמישים אחוזים אנחנו מגייסים ממכירת כרטיסים, עוד מאגודות ידידים, אנחנו בדרך כלל גם מצליחים לחזור לישראל ממסעי קונצרטים בחו"ל עם רווחים. אבל בתוך כל אלה השתתפות המדינה, כלומר הממשלה היא באחוזים בודדים בלבד. "הייתי מצפה שהעיתונות תתגייס כדי לדרבן את הממשלה לתמוך במפעל תרבותי כמו הפילהרמונית" אומר המאסטרו מהטה בעקבות מסירת הנתונים הכספיים (חבל שהוא לא מתעדכן שהעיתונות הכתובה וגם האלקטרונית בישראל של היום מקצה פחות ופחות מקום וזמן לכיסוי אירועי מוזיקה קלאסית).
הפילהרמונית עם מאסטרו זובין מהטה בהיכל התרבות לפני השיפוץ (צילום: עודד אנטמן)
מספרים נוספים מגלים לנו שבהיכל החדש יהיו 2,500 מושבים במקום יותר מ-2,700 בהיכל שאיננו. ההבטחה היא שצמצום מספר המושבים יאפשר מעבר נוח יותר בתוך השורות שהמרחק ביניהן יהיה מרווח יותר (יש סברה של מנהלי אולמות שריווח גדול מדי בין שורות המושבים, מעלה את מפלס ה"מנקרים" וה"מתנמנמים" במופע, אבל עוד חזון למועד) "דבר אחד בטוח בעונה הבאה לא ננגן יותר ב'האנגר 11" מבטיח המזכ"ל ומוסיף, "נשתמש באולם סמולרש ובו בלבד עד שנחזור להיכל..."
התכנית: מיעוט יצירות חדשות
באשר לתכנית- גם היא מסמנת את "השיבה הביתה". זובין מהטה הציג את התכנית בראשי פרקים וסיכם "אני מברך על התכנית, הדבר היחיד שאני מצר עליו הוא מספרם המועט של יצירות חדשות".
ראוי להבהיר כאן שיצירות חדשות אינן בהכרח יצירות שהדיו עוד לא יבש עליהן או שיצאו זה עתה ממדפסת מחשבו של מלחין עכשווי, אלא יצירות בנות 80 ו-90 שנה שמשום מה לא נקלטו.
בכל זאת יש יצירות ישראליות בתכנית השנתית: Crystallization של אייל אדלר (שנוגנה בהשמעת בכורה לפני שלוש שנים בתזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון בניצוחו של אילן וולקוב), יצירה של פיגובט שחוזרת לאחר שנוגנה בדצמבר האחרון ו"סרנדה לתזמורת", יצירה בהשמעת בכורה של יחזקאל בראון.
המנצח קיריל פטרנקו , שניצח על הפילהרמונית לפני כשנתיים בפעם הראשונה יציג לקהל בישראל יצירות של רודי שטפן מלחין גרמני ממחילת המאה העשרים.
להט הולך ודועך למוזיקה חדישה הוא אחד המאפיינים תכניות התזמורת הפילהרמונית העונה. "זו אינה תופעה ייחודית לישראל," מרחיב שושני, "הכנר ג'ושוע בל, אחד האורחים בשנה הבאה, היה אמור לנגן כאן קונצ'רטו של שוסטקוביץ'. (כאן צריך להבהיר שבדרך כלל כאשר אמן בינלאומי מכין יצירה, הוא מנסה לנגן אותה במספר מקומות בסיבוב הופעות אחד. תהליך שמקל ומזרז למידה והכנה של יצירה.) לאחר ששלוש תזמורות בארה"ב פנו אליו שיבטל את הקונצ'רטו הזה, הוא ביקש לבטל את השמעתו גם בישראל".
דודמל, אשנבך, צוקרמן ודור ההמשך
מי הם השמות המושכים בשנה הבאה? גוסטבו דודמל, הוונצואלי הצעיר בן ה-31 שכבר מזמן היה לכוכב פה ובעולם, שב לנצח על התזמורת ולהפגין ברק בשתי יצירות של ריכרד שטראוס "דון ז'ואן" ו"טיל אוילנשפיגל" וביצירות של בארבר והיידן. מי שבוודאי ימשוך קהל הוא כריסטוף אשנבך שלא היה כאן כבר שנים רבות מאד, שינצח על סימפוניות של מוצרט ושל צ'ייקובסקי ועל הסולן הזמר מתיאס גרנה בשירים של שוברט ושל מאהלר.
גוסטבו דודמל (יח"צ)
אמצעי משיכה נוסף הוא החזרת האופרות ללוח העבודה של הפילהרמונית. ולדימיר יורובסקי, בן הארבעים, כיום מנצחם של הפילהרמונית של לונדון ופסטיבל האופרה גליינבורן באנגליה, יוביל את הפקת "פיק דאם" האופרה של צ'ייקובסקי. אופרות אחרות באות לציין את יום הולדתו המאתיים של ג'וזפה ורדי.
זובין מהטה ינצח בסיומה של העונה על "אותלו" ועל "פלסטף", שתי האופרות האחרונות של ורדי, שתיהן נכתבו בהשראת מחזות של שקספיר וביצוען בישראל הוא ציון נאה לחגיגת ורדי. לעומתו יום ההולדת המאתיים האחר שיציין העולם כולו, יהיה זה של המלחין ריכרד וגנר. בינתיים, יצירותיו אינן כלולות בתכנית התזמורת הפילהרמונית ולא בתכניותיה של כל תזמורת ישראלית אחרת.
מאסטרו זובין מהטה (צילום: עודד אנטמן)
ישנם גם מי שהם בבחינת שמות בטוחים שתמיד מושכים קהל ובהם בראש ובראשונה, זובין מהטה, מנהלה המוזיקלי של התזמורת; קורט מזור שיציין השנה את יום הולדתו ה-85 ישוב לכאן ביצירות ברהמס וסזאר פרנק, וכמוהו גם ג'אן-אנדריאה נוזדה, המנצח אורח ראשי של התזמורת הפילהרמונית בתכנית רוסית - צ'ייקובסקי ופרוקופייב.
קבוצה אחרת היא של המוזיקאים המנצחים מן הכלי שלהם: פנחס צוקרמן והכינור, מאריי פרחייה ואנדראס שיף מן הפסנתר.
מארי פרחיה (צילום: שי סקיף)
עוד הבטחות הם הדורות הבאים, צאצאיהם של מוזיקאים פעילים. על במת התזמורת יופיעו הכנר מיכאל ברנבוים (הבן של דניאל), :"שמעתי אותו מנגן את הקונצ'רטו לכינור של שנברג עם התזמורת של הלה-סקאלה בנפולי והשתכנעתי שכדאי להזמין אותו" .
עוד בנים של הם הזמרת אריאנה צוקרמן ( הבת של פנחס), איתמר זורמן (הבן של משה זורמן ואסתרית בלצן שזכה בפרס ראשון בתחרות צ'ייקובסקי במוסקבה השנה), ואחרונה בקבוצה היא אנושקה שנקאר, בתו של נגן הסיטאר האגדי ראווי שאנקר, שתנגן בניצוחו של זובין מהטה את הקונצ'רטו לכלי ההודי הייחודי הזה, יצירה שאביה חיבר.
אנושקה שנקר (יח"צ)
בינתיים בשבוע הבא יוצאת התזמורת הפילהרמונית לזלצבורג, שם תפתח את הפסטיבל היוקרתי, אולי היוקרתי והיקר ביותר בתכנית לא פשוטה, אפילו מורכבת.
פתיחת פסטיבל זלצבורג, פסטיבל שבין מעצביו הבולטים היה הבמאי היהודי הגדול מקס ריינהארדט. ולימים היה הפסטיבל מעוז של אוהדי נאצים, וכמובן שאמנים יהודים, לא הופיעו שם עד סוף המלחמה. מאז שנת 1945 שוב פועל הפסטיבל ויהודים רבים פוקדים אותו, הפילהרמונית הישראלית כבר הופיעה שם מספר פעמים.
אלא שהפעם אין מדובר בעוד הופעה של הפילהרמונית הישראלית אלא בתכנית עם אמירה היסטורית. רוכשי הכרטיסים למופע הפתיחה בפסטיבל ישמענו את "מחיה המתים", יצירתו של נעם שריף; "כל נדרי" של שנברג ו"שירים על מות ילדים" של מאהלר.
"זו תהיה התכנית הראשונה, מתוך שלוש," מרחיב זובין מהטה, תכנית שנייה קלה יותר תכלול שירי מאהלר ואת קונצ'רטו "הקיסר" של בטהובן. המופע השלישי, יתקיים בכיכר המרכזית של העיר שם יצטרפו אלינו הזמרים פלסידו דומינגו וברברה פריטולי בתכנית שתכלול "שטיקלאך" (אריות ולהיטים),מסכם מהטה.
סיורים אחרים בשנה הבאה כוללים את דרום אמריקה וקונצרטים בערים שונות בסין לציון עשרים שנות הקשרים הדיפלומטיים בין סין לישראל.
פנחס צוקרמן (יח"צ)
לסיום, מבטיח שושני, במיטב מסורת החגיגות, "את החזרה הביתה נציין בפסטיבל קטן שבו ישתתפו בין היתר זובין מהטה, פנחס צוקרמן ויצחק פרלמן, ברוח החגיגות של פעם".