מה למוזיקה יהודית ולעוגב? פסטיבל למוזיקה יהודית שיתקיים השבוע בחוג למוזיקה של אוניברסיטת חיפה מציג רפרטואר נרחב של מוזיקה יהודית דתית וחילונית שנכתבה לעוגב בעיקר בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, אך לא רק.  

ברוב הקונצרטים של הפסטיבל  שמור מקום מרכזי לעוגב, המזוהה בארץ בעיקר עם מוזיקה נוצרית. את תפקידי העוגב ינגן  יובל רבין, נגן עוגב ישראלי בעל מוניטין בינלאומי.

בשיחה עם פרופ' יובל שקד, ראש החוג למוזיקה באוניברסיטת חיפה הוא מספר על הפסטיבל הכולל גם יום עיון ועל  ענף שלם במוזיקה היהודית  שכמעט ונשכח  אחרי מלחמת העולם השנייה ובעקבות דחיקת היהדות הרפורמית מפני היהדות האורתודוקסית.

עוגב מחוץ לכנסייה

מה הניע אתכם ליזום את הפסטיבל?

"באוניברסיטה יש עוגב ובעוונותינו הוא עמד הרבה שנים כאבן שאין לה הופכין. תמיד רצינו שייכנס לפעילות. לפני שלוש שנים התחלנו בסדרת הרסיטלים לעוגב בימי שישי אחת לחודש  וכל הזמן חשבנו על דרכים להרחיב את העשייה שקשורה לעוגב.

"בשנה שעברה הכרזנו בחוג על תחרות קומפוזיציה לעוגב. העוגב הוא כלי מורכב יחסית וכדי להכשיר סטודנטים להגיש יצירות לתחרות, הפעלנו בשנה שעברה סדנה לקומפוזיציה לעוגב והכרות עם הכלי והיא נערכה בחופשת הסמסטר בהדרכת נגן העוגב יובל רבין. היתה היענות גם לתחרות וגם לסדנה ואנחנו עורכים את הסדנה בעוד שבוע בפעם השנייה.

ואיך נעשה החיבור למוזיקה יהודית?

"לכמה מהמעורבים בעשייה בחוג יש פינה חמה בלב לעניין המוזיקה יהודית. נגן העוגב יובל רבין שחי בשוויץ היה מעוניין בתחום. גם לז'ראר לוי, ראש עמותת חובבי העוגב שעמה אנו מפיקים את הרסיטלים לעוגב, יש פינה חמה לעניין וכך גם גדעון שמיר שבנה את העוגב ומתחזק אותו. אני עצמי הייתי מנהל של המרכז למוזיקה יהודית בבית התפוצות והיה לנו חלום להביא לשם עוגב, מה שלא צלח בזמנו".

 
מימין: יובל רבין, משמאל: הרמן ברמן (יח"צ)

הקשר בין עוגב למוזיקה יהודית דורש הרחבה

"בארץ יש מעט מאוד עוגבים שלא נמצאים בכנסיות,  והאפשרות לעשות מוזיקה יהודית בכנסייה היא מצומצמת. ייחודו של העוגב אצלנו  שהוא נמצא באוניברסיטה והאפשרויות רבות. זה באמת די מפתיע שבארץ עדיין לעוגב יש תדמית של כלי נוצרי, שאני לא כופר בה, אבל העובדה היא שיש המון רפרטואר יהודי לעוגב.

"החל באמצע המאה ה-19 הונהגה רפורמה של עבודת הקודש בבתי הכנסת באירופה. למעשה, זו היתה תחילתה של היהדות הרפורמית. נבנו בתי כנסת רפורמיים בצרפת, בגרמניה, באיטליה. הרפורמים רצו למשוך יותר יהודים לבתי כנסת לבוא להתפלל ואז סדרי התפילה היהודיים קיבלו סממנים נוצרים – בתי כנסת גדולים, מקהלה (למשל בברלין) וגם עוגבים הוכנסו  לתוך בתי הכנסת. בהרבה בתי כנסת גדולים שנשרפו בליל הבדולח, כמו  בדנציג ובברלין, היו עוגבים. גם בבית הכנסת הספרדי הגדול בפירנצה היה עוגב. רבים מבתי הכנסת האמורים נהרסו בתקופת מלחמת העולם השנייה".

וכך נוצר רפרטואר יהודי לעוגב?

"המון מוזיקה יהודית נכתבה לעוגב ולמקהלה וחלק מזה יבוטא  בפסטיבל. מלחינים יהודים כתבו מוזיקה לעוגב  - חלקה קשור לתפילה וחלקה לא. הרמן ברמן למשל, היה החזן הראשי בעיר הקטנה לייפה בבוהמיה. בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 הוא חיבר שני כרכים של עבודת קודש – מוזיקה לכל תפילות השבת ולחגים והכל לעוגב לחזן ולמקהלה.

"הקונצרט השני בפסטיבל יהיה ביצוע בכורה של עבודת הקודש של ברמן בישראל, וגם הפעם הראשונה שהיצירות יבוצעו במסגרת קונצרט. זו תגלית של ממש. קיבלנו את ספרי התווים מנכדו של האיש, ישיש מאוד בעצמו וספריית האוניברסיטה סרקה אותם. העברנו את הכרכים המקוריים לספרייה הלאומית בירושלים. בקונצרט בניצוחו של רון זרחי ישתתפו החזן בועז דוידוף, מקהלת הגליל העליון ויובל רבין בעוגב.  

"זרחי גם ינצח על קונצרט נוסף בהשתתפות אותו הרכב של מקהלה, חזן ועוגב שבו תבוצע יצירתו של יחזקאל בראון מ-1971 'ערבית לשבת'. בראון היה בן 90 בשנה שעברה ונחשב מהוותיקים ביותר בקרב המלחינים הפעילים. הוא כתב את היצירה בהזמנת קהילה בארצות הברית והיא התפתחה לעבודת קודש שלמה של תפילת ערבית לשבת עם עוגב ומקהלה. הביצוע הזה יהיה הקוטב המאוחר,  ההדהוד של מוזיקה מהסוג של הרמן ברמן שנכתבה באירופה -  בגרסה הישראלית שלה, בעברית ובהגייה ספרדית (ולא אשכנזית כמו אצל ברמן)".

 
מימין: יחזקאל בראון, משמאל: רון זרחי

מה עוד צפוי בפסטיבל?

"יהודי ספרד מיוצגים במובן הצר בקונצרט שירי לדינו מהבלקן שבו כל השירים מבוססים על מחקר של מרצה שעבדה אצלנו עד שיצאה לגמלאות, ד"ר שושנה וייך- שחק. אלו שירים שהיא אספה והקליטה ממקור ראשון ובמופע תשיר אותם על פי ההקלטות של וייך-שחק הזמרת אורית פרלמן. הקונצרט יכלול שירי עבודה והווי ושירי ערש  - ערב רב. החוג יפיק דיסק כפול מהחומר הזה מהאוסף של שושנה".

"נערוך גם ערב שירי יידיש אמנותיים של משוררים מתור הזהב של שירת היידיש - בקרקוב בפולין וכן פזמונים של כותבים יהודים שהיגרו לארצות הברית. בין המחברים: מרדכי גבירטיג, שלום סקונדה, אייב אלשטיין ואחרים. בערב ישתתפו הבריטון אליהו שלייפר, זמרת המצו סופרן מיכל שיף-מטר והפסנתרנית איה שלייפר".

מימין: אורית פרלמן, משמאל: אליהו שלייפר (יח"צ)

"יתקיים קונצרט לוויולה ולעוגב- קונצרט של מוזיקה אמנותית, לא דתית של מלחינים יהודיים ביניהם לואיס אליעזר לבנדובסקי, יוסף זולצר, פרידריך גרנסהיים, פרננד הלפן, הרמן ברלינסקי וגם מקס ברוך שאמנם לא היה יהודי אבל כתב מוזיקה ל'כל נדריי'. קונצרט נוסף יכלול פרקי חזנות ויצירות לעוגב מאת מלחינים יהודים: יוליוס חיות שחי בוינה ובלבוב, ירומיר ויינברגר הצ'כי ועוד".

"מוזיקה יהודית זה עולם ומלואו"

תחום המוזיקה היהודית נלמד גם במסגרת האקדמית בחוג אצלכם?

"בשנים האחרונות אנחנו מלמדים על מוזיקה יהודית במבוא למוזיקה ישראלית. יש אצלנו גם קורס על מוזיקה של עדות ישראל  שזה כמובן כולל מוזיקה יהודית מהודו ועד כוש. גם תפילה וגם שירי וחול - שירי ערש,  שירים לאירועים משפחתיים הכל ממסורות עממיות".

מה לגבי הפיוטים שחדרו זה מכבר  למוזיקה הפופולרית?

"עניין הפיוטים כמעט ולא בא לידי ביטוי בפסטיבל הזה.  ביום העיון המוקדש למוזיקה יהודית, שאף הוא יתקיים במסגרת הפסטיבל, ש לפחות הרצאה אחת שעוסקת בפיוט אבל אין דרך בפסטיבל של שלושה ימים להקיף את כל מה שיש במוזיקה יהודית. זה באמת ובתמים עולם ומלואו.

"יהודים באו מכל מקום העולם ספגו את ההשפעות של הקהילות המארחות. הספקטרום הוא רחב מאוד החל במוזיקה מתימן ועד, אם תרצי, לדיסק  שירי פסח בנוסח רגאיי – שגם זה יש.  אין לנו בפסטיבל גם מוזיקת כליזמר שמאוד מזוהה בעולם עם מוזיקה יהודית".  

זה פסטיבל ראשון יש מחשבות על העתיד?

"אני מקווה שהפסטיבל  יהפוך למסורת. הייתי רוצה לקיים אותו אחת לשנתיים ולסירוגין עם פסטיבל של מוזיקה ערבית. אבל לזה צריך למצוא שותפים, הלוואי ונמצא".  

אירועי הפסטיבל "ימי המוזיקה היהודית" יתקיימו בימים שני – רביעי, 13-11 בפברואר 2013, באודיטוריום מוזיאון הכט באוניברסיטת חיפה. לפרטים: 04-8240715.