גם השנה מצליח פסטיבל אילת כמעט "להמציא את עצמו מחדש" עם תפריט שעונה לכל טעם ותוך שמירה על איכות לא מתפשרת.
 
הנוסחה מורכבת איך להביא דווקא לאילת שמות מן הצמרת העולמית, שברובם הגדול לא היו בישראל מעולם, ליצור עניין ועם זאת להעניק תכנית שמאתגרת את "מיטיבי הלכת" בין חובבי המוזיקה אבל אין לה גם כל בעיה להציע  מבחר של מוזיקה מוכרת בביצועים חדשים ומסקרנים.  ליאוניד רוזנברג  מוצא את התמהיל  הנכון. 

להיטים תזמורתיים, פגניני וסאונד אמריקני
 
בכל שנה מהווה תזמורת אחת את עמוד השדרה של הפסטיבל והשנה התזמורת מגיעה מרוסיה.  זוהי תזמורתו של איגור לרמן שכבר זכתה באותו הכרה והצטיינות רבים מאד ברחבי המולדת, אמא רוסיה. התזמורת תפתח  את הפסטיבל עם שני להיטים  תזמורתיים מוכרים היטב: "ארבע העונות" וכל מילה נוספת מיותרת ומייד אחרי העונות  "תמונות בתערוכה" הפעם בנוסח לתזמורת קאמרית.
 
אל אותה התזמורת יצטרפו לאורך הפסטיבל סולנים מעולים שינגנו ביחד יצירות אהובות כמו הקונצ'רטו השני לפסנתר של שופן, קונצ'רטו לצ'לו של היידן והסימפוניה קונצ'רטנטה לכינור ולוויולה של מוצרט, אחת הפנינים המובהקות בעולם המוזיקה הקלאסית עם פרק שני שהוא אלוהי, לא פחות.
 
קונצ'רטו לכינור של פגניני (הקמפנלה)  שמקומו בלוח העבודה של התזמורת הרגילות כבר דעך חוזר כאן למרכז הבמה ודורש כמובן סולן שיודע להפיק ממנו את המיטב. הפתעה התכניות היא הופעתו יצירה של אלן ויצוטי, חצוצרן ומלחין שמביא לבמת הקונצרטים את הסאונד האמריקני המובהק, כמי שניגן בתזמורת שליוו את פרנק סינטרה ואת ברברה סטרייסנד והשתתף בנגינת פסי קול לסרטים רבים ויצוטי חיבר את לוח הצבעים שיפיק באילת החצוצרן המעולה ינס לינדמן.

הפסנתר המשווה ורומנטיקה קאמרית
 
את הפן ה"רציני" של הפסטיבל משלים הפסנתרן דניאל בן פיינאר עתיר ועטור הפרסים מדרום אפריקה, שינגן את הכרך הראשון של "הפסנתר המושווה", הזדמנות לשוב ולשמוע את האפוס הגדול של באך. צמד יצירות על כל צליל בסולם שמאפשר לשקוע בהקשבה למוזיקה הגאונית, דמוקרטיה מוזיקלית לעילא, שבה לכל קול אותה עוצמה אותה נוכחות ואותו משקל ואנחנו המאזינים מייצרים את התמונה הכוללת בראש. אפשר כמובן לשבת בהקשבה נינוחה יותר ולנסות להיזכר אילו מן הפרלודים והפוגות כבר עשה מישהו אחר שימוש ג'אזי או שילב נושא בתוך שיר פופולרי. יצירה שמזמינה התמכרות. 

שתי רביעיות מצטיינות מאנגליה
   
מוזיקה קאמרית אחרת, נשכנית ומעורבת מצד אחד ומשעשעת מצד שני יציעו שני הרכבים  מצטיינים מאנגליה. רביעיית ברודסקי הוותיקה  - שקנתה לה בעולם שם של מי שחבריה יודעים לחצות גבולות מוזיקליים ולמצוא את המשותף לקלאסיקה ולפופ כמו בהופעותיהם המוכרות עם אלוויס קוסטלו או עם ביורק - תנגן בפסטיבל רביעייה של שוברט ושירים של שוברט ושל פרסל  וגם יצירה חדשה.
 
היצירה החדשה הזו היא בעלת ניחוח פוליטי מובהק, יצירה מוזמנת שבה שמונה מלחינים חיברו כל אחד פרק עצמאי. המשותף לכל הפרקים הוא היות כל אחד מהם ביטוי מוזיקלי לחומה שבוניה בלב העיר, לחומה, לעצים ולערים.  בין הערים לונדונדרי באירלנד, ניקוסיה בקפריסין, דוברובניק בקרואטיה, אוטרכט בהולנד ברלין בגרמניה וכמובן ירושלים.  כל עיר-חומה עם שיר משלה ואת כל השירים והנעימות ערך מלחין אנגלי. חוויה מרתקת מעוררת חשיבה על הקשר שבין צלילים לפוליטיקה מקומית ואוניברסלית. אל הרביעייה מצטרפת לורֶה ליקסנבורג, זמרת השייכת לזן הנדיר של מפיקות הקול הגדולות ברוחה של קתי ברבריאן וממשיכותיה.  קונצרט שעוד ידובר בו רבות.

"רביעיית ברודסקי" 
 
האנגלים האחרים מזמינים אותנו פשוט "לחייך" חברי "רביעיית הכומר האדום" (Red Priest) שלוקחים את עצמם בשיא הרצינות על מנת שאנחנו נוכל לחייך ואולי גם לצחוק עם המוזיקה של ויוולדי או עם העיבוד המטורף שלהם ל"משיח" של הנדל ובמקביל לראות איך צמד מרקדני להקת "בת שבע" מסתדרים עם הרביעייה.  

רביעיית "הכומר האדום"
 
הפרק  האחרון הוא זה המזמין הקשבה עם כוס יין או בירה ביד שנמזגת עם המוזיקה. לא בטוח שלזה התכוונו מנהלי הפסטיבל אבל זו ככל הנראה הצורה הטובה ביותר להקשיב לרביעיית נגני ג'אז אסטונית ש"מתלבשת" על וריאציות גולדברג, ה"רציניות לכאורה" של באך ומחפשת את הקשר הסמוי והגלוי של באך אל הג'אז. משהו ברוח של "אילו חי במאה העשרים אין ספק שיוהן סבסטיאן היה יוצר ג'אזי מובהק"!. האמת היא שבאך חזק מכל מעבדיו, הוא יודע את זה ואם אנחנו לא יודעים אז בוודאי נגלה את זה במופע של ה"ארט ג'ז" האסטוניים. 
 
החלק השני בפרק מזמין אותנו למוזיקה  עם משקה חריף עוד יותר, צמד צרפתים הצ'לן פרנסואה סאלק ונגן האקורדיון וינסנט פיירני בתכנית שמתאימה לשעת לילה מאוחרת.  התפילה הנוגה של ארנסט בלוך, "הרפסודיה" הווירטואוזית של דיויד פופר, "ארמגדון" של אסטור פיאצולה, יצירות של סטפן גראפלי וכל השפע הזה עם שני כלים שיודעים לבכות וליבב: הצ'לו והאקורדיון.    

אין ספק שגם בשנתו התשיעית שומר הפסטיבל האילתי על איכות, על רמה שמצדיקים נסיעה/טיסה ושהיה של כמה ימים בעיר הנמל הדרומית.

הפסטיבל יתקיים החל ביום שלישי, 24 בפברואר 2014, עד יום שבת, 1 במרץ 2014, במלון דן, אילת.  שישה קונצרטים: 800 שקל. כניסה לכל אירועי הפסטיבל: 1,400 שקל. לפרטים: 08-6444816 ,08-6377036. הרשמה והזמנת חבילות באמצעות סוכן הנסיעות הרשמי של הפסטיבל: 050-5314500, 03-6097755, 03-6439473.  חבילות אירוח מיוחדות במלון דן אילת: 5450*, 1-700-50-50-80.