סיפור ההצלחה הבינלאומי של אמנית החול אילנה יהב,  שמופע לכבודה "פנטזיות החול של אילנה" יעלה במרכז לתיאטרון בובות בחולון, הוא כמעט בלתי נתפס.

סרטון קצר שצילמה בבית ושלחה לחמישה חברים קרובים תפס תאוצה ויראלית מטורפת והניב לה שורה של הזמנות עבודה מגופים רבים, מהוותיקן ברומא ועד חברת מרצדס.

בשבת הקרובה יערוך המרכז בחולון ערב הצדעה ליהב, במסגרת פסטיבל "אשה" ולרגל יום האשה הבינלאומי. זוהי הזדמנות להתוודע לאמנותה של יהב, ששק חול, ידיה ומצלמה הפכו אותה לאמנית מבוקשת בכל העולם.

"לא האמנתי שזה קורה"

לפני שהחלה באמנות החול עסקה יהב בבובנאות, איפור ועיצוב תפאורות ואביזרים לבמה. היא זו שעיצבה את בובות החרצופים לטלוויזיה, שגם הן יופיעו בתערוכה.

איך התחלת לעסוק בחול?

"לפני שבע שנים עשיתי סרטון קצר שקראתי לו 'כחול בין חול למכחול', שהתחיל מרעיון לעשות אנימציה בחול פריים ביי פריים. בעלי החליט לצלם את זה בווידיאו, כי הוא אהב את תנועות  הידיים שלי, ושלחתי אותו לחמישה חברים, שותפים לעשייה.

"משם זה התפשט התפשטות ויראלית לחברים וקרובי משפחה בחו"ל, ומאז השתנו חיי – בתוך זמן קצר התחלתי לקבל פניות במיילים, הזמנות להופעות ולפרסומות.

"הופעתי בוותיקן, בקרמלין, מול מלך ספרד, מול מלך בלגיה, עשיתי פרסומות למקדונלדס, למרצדס, ל-NBA, הזמינו אותי להודו, סין, יפן, הונג קונג, טייוואן, אוסטרליה, דרום אמריקה, דרום-אפריקה, הוליווד, קנדה – לכל מקום שאת רוצה".

מימין: אילנה יהב והחרצופים, משמאל: אילנה ואיציק יהב, צילומים:  באדיבות אילנה יהב

את עובדת על-פי תסריט כתוב מראש?

"כל סרט הוא בעצם סיפור. אני מתחילה קודם כל עם התסריט, ואז אני רושמת בעיפרון ומציירת סצינות סצינות בתוך ריבועים. תמיד יש מטמורפוזה בעבודות שלי, השתנות מדבר לדבר. אחרי זה אני ניגשת לשולחן ומתחילה לצייר את מה ששירבטתי.

"אני עושה חזרות, מקפידה להיות מתואמת עם המוזיקה. אחרי כל-כך הרבה הופעות וסרטים, אני חייבת לעשות חזרות, כי אני עלולה לדלג על סצינה".

על גבי מה את עובדת?

"שולחן של זכוכית אטומה. יש תאורה למטה ומצלמה למעלה, ומקרינים את זה על מסך".

ואת פשוט לוקחת איתך קצת חול להופעות?

"כן. אנחנו מסתובבים בכל העולם עם שקית ניילון של סופרמרקט עם שלושה-ארבעה ק"ג חול. פעם כשהופעתי ביוהנסבורג הם החליטו למכור את החול כ'הולי סנד פרום דה הולי לנד', ובאמת מכרו את הכל ועשו הרבה כסף לצדקה. לא האמנתי שזה קורה".

"בעולם של הייטק זה סופר-סופר לואו"

איך הקהל מגיב למופע הזה?

"הקהל הוא שותף מושלם ליצירה. הם עסוקים בלנחש מה זה הולך להיות. כשאני מציירת בן-אדם או גוף אני תמיד מתחילה ברגליים או במקומות בלתי צפויים, וזה הופך את הצופים שותפים לתהליך היצירה. בעיני זה הקסם של הפשטות. זה נורא-נורא פשוט, רק חול וידיים. בעולם של הייטק זה סופר-סופר לואו, וזה הקסם של זה".

מה בעצם מבקשים ממך בסרטונים מוזמנים?

"למשל באפריל אני מוזמנת לטקס בוותיקן שבו הופכים אפיפיור שכבר הלך לעולמו לקדוש בעולם הנוצרי. אני פותחת את האירוע הזה. הם נותנים לי נתונים כמו 'איש של חמלה', 'איש של אמונה טהורה', מלים מפוצצות כאלה, ומהמלים האלה אני צריכה לאייר אימאז'ים שהם מובנים ומתקשרים, וזה חייב לרגש ושאנשים יבכו.

"פעם היתה לי הופעה גדולה לחברת אלקטרולוקס. אמרו לי, תדמייני מקפיא, מייבש כביסה, תנור אפייה ומדיח כלים, ושזה יהיה מאוד-מאוד חושני, אמוציונלי ומרגש. ביקשתי מהם לשלוח לי סטורי בורד. אמרו לי, אין בעיה, יש לנו את חברת הפרסום הגדולה בעולם, מקאן-אריקסון.

"בסוף אמרו לי משפט שאני שומעת הרבה: 'אנחנו לא רוצים לפגוע בקריאטיביות שלך, תעשי מה שבראש שלך'. וזה מה שבאמת עשיתי. יצרתי סימבוליקה בלי להשתמש במוצרי החשמל עצמם, וזה נגע בצורה בלתי רגילה, הם בכו מהתרגשות, ועד היום אני לא מבינה כל-כך למה".

אמנות חול נחשבת היום ממש ז'אנר בעולם?

"מאז שנכנסתי לזה והצפתי את האינטרנט המון נכנסו לזה, ויש כמה ציירי חול בעולם, כל אחד עם הסגנון שלו והאישיות שלו. אבל זה לא ממש תחום גדול".

"אין כמו חול. ולמה? כי גרגר חול הוא שקוף"

את עובדת גם עם צבעים?

"יש כמה סרטים שיש בהם צבעי תאורה. במהלך השנים ציירתי עם קפה, עשיתי פרסומות לתה על תה, ציירתי עם סוכר, עם אורז, עם אשלגן (ורוד כזה), אבקת זהב בסרט ללבנון, קמח לחברת ברילה, עם סוג של סובין לחברת עוגיות".

איזה חומר עדיף בעינייך?

"אין כמו חול. ולמה? כי גרגר חול הוא שקוף, ואם את שמה שכבות גדולות יותר ויותר של חול, זה משנה את הגוונים ובשכבה העבה זה מגיע לשחור".

ובאמת מחול עושים זכוכית.

"עשיתי גם פרסומות לזכוכיות משוריינות, דברים נורא מוזרים".

צילום: באדיבות אילנה יהב

אז איך זה שלא שמעו עליך בארץ?

"זו שאלת השאלות. אני לרוב עובדת בחוץ-לארץ. באיטליה נבחרתי להיות טאלנט של חברת האנרגיה הכי גדולה בעולם, פוסטרים ענקיים בוותיקן ובכל העיר. מכירים אותי מאוד. בטייוואן מכירים, ביפן. פה בארץ לא. אני עושה כאן מדי פעם עבודות, בעיקר בהתנדבות, לאגודה למלחמה בסרטן למשל. ביום שישי בערוץ 1 בחדשות תהיה עלי כנראה כתבה".

את עושה היום גם עבודות באופן לא מסחרי?

"פעם או פעמיים בשנה, לפני השנה האזרחית החדשה, אני מכינה סרט חדש לשנה החדשה, וכל סרט כזה יש לו מסר כמו שלום, אהבה, חברות, אקולוגיה. ואז אני שולחת לכל המכותבים שלי, יש לי 50 אלף מכותבים. זה סרט לא למטרות רווח, כי יש לי רעיונות שאני חייבת לבצע".

מנין מוזיקת הרקע?

"המוזיקה מקורית תמיד. יש לי מלחינים שאני עובדת איתם, והילדים שלי מנגנים ומשתפים איתי פעולה. יש לי ארבעה ילדים שמנגנים בחצוצרה, במפוחית, בפסנתר ובגיטרה. שניים מלווים אותי גם על הבמה וכולם בתמונה, מלווים אותי לסירוגין בנסיעות בעולם".

"בלעדיו הייתי נשארת להופיע בגני ילדים"

ומה לגבי הבעל שצילם?

"נגעת בנקודה הכאובה של חיי. איציק היה טייס בחיל אוויר ופרש לגמלאות, ועבדנו יחד כל החיים. הוא הקפיץ לי את כל הקריירה, בלעדיו הייתי נשארת להופיע בגני ילדים. לפני חצי שנה הוא נפרד מאיתנו. הסרט שהכנתי השנה, Ever Since You Left, הוא סרט עליו.

"זה סרט מאוד אמוציונלי. הוא היה אדם שישבו עליו פעמיים שבעה, כי הוא נפל בשבי ביום כיפור בסוריה. הסרט ממחיש את כל החיים שלו בצורה סימבולית, ומי שמכיר מבין את זה. דודו פישר, שבמקרה היה אצלי במטבח וביקש איזו עבודה, שר את השיר שברקע, שאני כתבתי לו את המלים והילדים שלי ניגנו".

הסרט הוא חלק מהאירוע בחולון.

"כן, זה סוג של ערב על מפעל חיים, והוא מוקדש לזכרו של איציק. נדבר גם על החרצופים. בסרטונים שיוקרנו על עשיית הבובות רואים הרבה את איציק, שהיה שותף מושלם ליצירה. יתארח גם חמי גולדין, שהוא רקדן בלט ועורך-דין, והוא ירקוד יחד עם הציור שלי.

"אני אצייר את תקופת השבי מנקודת המבט שלי. אי-אפשר לתאר את התגובות של הקהל כשהופעתי עם זה – אנשים עומדים, זורמים לבמה. כשהוא היה בשבי ילדתי את הבן הבכור שלי. קראתי לו דרור, והוא הפך להיות טייס בטייסת של אבא שלו. במהלך המופע דרור עולה על הבמה, ואני מקרינה את הסרט. גם דודו פישר יספר את הסיפור מהזווית שלו. שני הבנים שלי מנגנים ואני מציירת את הציור האחרון. זה יהיה מאוד אמוציונלי".

מרגש להופיע בארץ?

"מאוד-מאוד. מרגש ביותר. גם אמא של בעלי תהיה" .

במופע "פנטזיות החול של אילנה" ישתתפו אמנית החול איל נה יהב, הרקדן חמי גולדין והנגנים דן יהב ורוני יהב. עריכה: אילן סביר. האירוע יתקיים במוצ"ש, 8 במרץ 2014, ב-20:30, במרכז תיאטרון בובות חולון. כרטיס: 50 שקל. לפרטים והזמנות: 03-6516848. הנחות לתושבי חולון, אזרחים ותיקים וסטודנטים בבית-הספר לאמנות תיאטרון הבובות. פרטים מלאים באתר במרכז