כמדי ראש השנה מתחרות חברות התקליטים על נישת המתנה האולטימטיבית לחג. אורן בר-אל ממליץ על ארבעה אוספים עבריים לתפארת החג: נורית גלרון, אתי אנקרי, סשה ארגוב ואלבום ההופעה של שלום חנוך ושלמה ארצי. חג שמח ושנה טובה!
געגועים לגלרון
נורית גלרון – המיטב, אן.אם.סי
במשך תקופה ארוכה למדי, שעיקרה בשנות השמונים ותחילת שנות התשעים, נחשבה נורית גלרון לאחת מהזמרות המשובחות שפועלות כאן. היא שלטה היטב בשני הפרמטרים החשובים ביותר עבור זמרת באותם ימים – היא ידעה לבצע את השירים בדיוק ורגש, וחשוב אף יותר מכך, היא ידעה לברור את השירים המוצלחים ביותר עבור המנעד הקולי והסנטימנטלי שלה.
באיזשהו שלב, כשהשתנו פה הרוחות, וזמרת לא נחשבה איכותית אלא אם כתבה לעצמה את השירים, ירדה מאוד קרנה של גלרון כזמרת מבצעת בלבד, והיא מצדה נכנסה למצב של מגננה, ובשלב מסוים פשוט הפסיקה להוציא אלבומים. כחמש שנים אחרי אלבום האולפן האחרון שלה, מוציאה אן.אם.סי אוסף כפול מסדרת המיטב (אחותה הרוחנית של סדרת ה-"Essential" מבית קולומביה), שמצליח כמו רוב האוספים מהסדרה המצוינת הזו, להעניק תמצית מזוקקת של עיקר פועלה.
החלק הראשון, שמתמקד בתחילת הקריירה של גלרון, ממחיש היטב את יכולתה לבחור לעצמה שירים, שעמדו היטב במבחן הזמן והפכו ברובם לקלאסיקות שמנוגנות ומושרות עד היום, ואת הביצועים המוצלחים והנוגעים שנתנה לאותם שירים, שבחלקם זכו ללא מעט ביצועים נוספים. החל ב"מה יהיה בסופנו", דרך "כי האדם עץ השדה" ו"אמצע תמוז" ועד "השיר על הארץ". החלק השני, ממחיש ברובו את תחילת ההתפשרות, והניסיונות של גלרון לחדור אל תוך המוזיקה הפופולרית, עם צליל נפוח ומסרים בוטים (בעיקר באלבום "אחרינו המבול"), שפגעו לא מעט באל-זמניות של השירים.
למרות החולשה היחסית של הדיסק השני, האוסף הזה ככלל הוא מהנה מאוד, ומצליח לעורר לא מעט געגועים לשירתה של גלרון, שאולי תצליח למצוא שוב את דרכה אל אולפני ההקלטות.
אנקרי יחידה ומיוחדת
אתי אנקרי – המיטב, אן.אם.סי
גם אצל אתי אנקרי היה מקרה דומה של ירידה בפופולריות, אבל אצלה זה קרה מסיבות שונות לגמרי. אחרי שהפכה לכוכבת כמעט בין לילה עם האלבום "רואה לך בעיניים", שהציע רוק אישי ומלודי, המשיכה אנקרי את המסע לחיפוש הצליל האישי, וכך אט אט החלה להתרחק מרשימות ההשמעות ומרוכשי האלבומים.
בניגוד לגלרון, לא הפסיקה אנקרי להקליט ולהופיע, והוציאה חמישה אלבומי אולפן, שלכל אחד מהם היה אופי וייחודיות משלו, ואף יצרה לפני כמה שנים שיתוף פעולה מוצלח ומצליח עם דוד ד`אור. האלבום האחרון של אנקרי, שיצא לפני כשנה ("מיליונים"), הצליח לעורר תשומת לב רבה למדי והחזיר אותה למודעות, וכמובן שבחברת התקליטים בחרו לא לפספס את המומנטום ולכנס אלבום אוסף כפול משיריה, גם הוא מסדרת "המיטב".
דווקא בזכות המיעוט היחסי של להיטי הרדיו של אנקרי, נוצר אוסף שהוא הרבה יותר מעניין מהסטנדרט, וחוץ מהשירים המוכרים ביותר, יש בו נציגים רבים יחסית מכל אחד מאלבומיה (וגם כאלה שלא יצאו כסינגלים לרדיו), גרסאות מיוחדות לחלק מהשירים המוכרים, ואף כמה קטעים חדשים לחלוטין. תקשיבו לביצוע הנפלא בהופעה חיה לשיר "עוד לא נרגע בינינו", ותבינו איך נשמעת זמרת יחידה ומיוחדת, שלא מוותרת בשום מחיר על הקול האישי שלה.
יותר שלמה משלום
שלמה ארצי ושלום חנוך בקיסריה, הד ארצי
לצערי הרב, לא הזדמן לי לחזות במופע האיחוד המיוחצן של הקיץ הזה, שהעמיד את שלמה ארצי ושלום חנוך על במה אחת, והנה מגיע הדיסק הכפול שהוקלט בהופעה, ומבהיר לי שלא הייתי צריך להיות שם כדי לנחש בדיוק את מהלך העניינים. רשימת השירים, האווירה הסחבקית, הגיטרה של סינגולדה, האקורדיאון של משה לוי ואפילו הסקסופון של ניצן עין הבר, כולם ברורים וצפויים מראש, וללא שמץ של הפתעה או אי ודאות.
אבל, בכל זאת, שני אומנים בסדר גודל שכזה, שכל אחד מהם מביא עימו רפרטואר מפואר משל עצמו, קשה למצוא כל יום. זה שר את שיריו של זה וזה את שיריו של זה, והנה הם מצטרפים יחד לדואט מקסים, והעסק זורם, ומתחמם ונרגע, והקהל משתלהב ומעודד במרץ, ולהיט ענק רודף להיט ורודף קלאסיקה, ועוד אחת. ופתאום חלפו להם כמעט שעתיים, עמוסות במוזיקה מצוינת ובביצועים מקצועיים, ובאווירה כללית חמימה, נעימה וכאילו ספונטנית, שהיא קצת יותר שלמה ארצי מאשר שלום חנוך.
הכל זהב
סשה ארגוב - מנגינה מאירה, מצלצלת, הד ארצי
במלאות תשעים ואחת שנה להולדתו ועשור למותו של סשה ארגוב, שנחשב בעיני רבים לאחד המלחינים הישראלים העילאיים ביותר שפעלו פה אי פעם, ולאביהם הרוחני של מלחינים כמו מתי כספי ויוני רכטר, מוציאה חברת הד ארצי אוסף מקיף ומהודר בן שלושה דיסקים, שמנסה לסכם את פועלו העשיר, ומתמקד בעיקר בביצועים הישנים והמקוריים של שיריו. האוסף הזה, מצטרף לאוסף נוסף משירי סשה ארגוב (עוד אחד מסדרת "המיטב"), שיצא מוקדם יותר השנה, ונוקט בגישה מודרנית יותר בבחירת השירים והמבצעים.
כדי שאפשר יהיה להאזין לאוסף הזה ברצף, יש צורך לקחת נשימה עמוקה ולהוריד הילוך. רק כך אפשר לשים לב אל המנגינות המיוחדות שכתב ארגוב, שיוצאות מתוך הביצועים הוותיקים שמרכיבים את האוסף, ולהן קצב אחר מזה של היום. המנגינות הללו מסרבות להיכנע לפשטות, אך מתלבשות על האוזן מן השמיעה הראשונה ואינן מרפות, כאילו מתחרות עם המילים הכתובות, מי ידע טוב יותר להעביר את הסיפור והמסר של השיר, ומי ייחרט חזק יותר בזיכרון.
תוך כדי כך, בין "הכל זהב", "שיר השכונה", "יוסי ילד שלי מוצלח", "בלדה על נערי שגדל" ועוד עשרות שירים אחרים וטובים, מסופר סיפור הצלחתו, ואף נגלה סוד גדולתו של המלחין האדיר הזה, שקשה לקשור אליו סופרלטיב, מבלי שזה יישמע כקלישאה.
01/10/2005
:תאריך יצירה
|