תחילתו של "גיבורים", סרט אנימציה חדש של דיסני (המבוסס על סדרת קומיקס של ההוצאה מארוול) נראית מבטיחה. לרגע חשבתי שזה עומד להיות סרט גדול. לצערי, בחציו השני, התבדיתי. התסריטאים השתמשו בכל הקלישאות הצפויות של סרטי ילדים, ופספסו.

איזו מערכת יחסים אפשר לפתח עם מטוס?

הירו ואחיו הגדול טדאשי הם יתומים הגדלים אצל דודתם (הדודה נראית תוססת ומעניינת, אך נוכחת רק בתחילת הסרט, ונעלמת בהמשכו). שניהם גיקים המקדישים את מרצם להמצאת רובוטים ופטנטים. קרוב לתחילת הסרט, הירו מאבד את טדאשי, אחיו הגדול, המשאיר אחריו ירושה צנועה: רובוט שמן ורך הנראה כמו בלון לבן מנופח, או איש מרשמלו חביב, ושמו ביימקס.

ביימקס הוא ההברקה של הסרט. ייעודו המקורי של הרובוט הנפלא להיות אח, בבית חולים, המגיש אבחון וסיוע מיידי לכל אדם המשמיע צליל של כאב. במובן מסוים ביימקס הזכיר לי את טוטורו של אמן האנימציה היפני מיאזקי. גם טוטורו עצום בגודלו ורך במיוחד, ושימש נחמה לגיבורת הסרט כשאמה הייתה מאושפזת בבית חולים.


6 גיבורים (יחסי ציבור)

כיוון שהירו מתמודד עם אובדן, ביימקס יכול היה לתת לו שיעור באבל ובפרידה. הרי הוא נועד להיות אח מטפל. אבל כשהירו מחליט לנקום את מות אחיו, הוא מתכנת את ביימקס מחדש, ומשנה את ייעודו ללוחם. הרי אי אפשר להילחם עם בלון נפוח, שהשריטה הכי קטנה גורמת לו לאיבוד אוויר. כשהדובי הטוב והמיטיב הופך ללוחם משוריין וכלי תחבורה מעופף, יחסי החניכה שיכלו להתפתח בינו לבין הירו מתמוססים. איזו מערכת יחסים אפשר לפתח עם מטוס?

הפספוס כואב, כי הפוטנציאל זועק. לפי הסרט, ביימקס, מסוגל לסרוק את גוף האדם ולספק נתונים על מצבו. הוא אף יכול לאבחן שינויי מצב רוח. כשהוא מאבחן דכאון למשל, הוא קושר זאת לתופעות פיזיולוגיות כמו מחלה או שינויים הורמונליים. הייתי מצפה מביימקס להושיט עזרה נפשית להירו. אבל הוא אינו מטפל הוליסטי. וכך למרות שהירו חווה אובדן, לא ביימקס, ולא  התסריטאים, נותנים לו מענה אמיתי, מלבד נקמה.

גיבורים חנונים, רב תרבותיות

אל מסע הנקמה מצטרפת חבורה של מדענים צעירים, חבריו הטובים של טדאשי המת. גם אלו הופכים ללוחמים המאובזרים בגאדג'טים שונים. בנקודה זו הסרט מאבד את מקוריותו הראשונית, והופך דומה מדי לסרטים כמו  "קונג פו פנדה", "הדרקון הראשון שלי" או "שומרי הגלקסיה" או כל סרט אקשן אחר שבו חבורת לוחמים הופכת להיות המרכז.

תופעה מרגיזה נוספת - המשותפת אף היא למרבית סרטי האקשן בני זמננו - היא גודש בעלילה. למשל, ברגע האחרון נולד סיפור חטיפה מוזר, של בתו של אחד המדענים, שנגדו נלחמת החבורה.

לזכות הסרט יאמר שמדענים חנונים הם גיבוריו, שחבורת הלוחמים היא רב תרבותית ומורכבת מאסייתיים, שחור, ולבנים, ושהסרט בורא עיר כלאיים הנקראת סן פרנסוקיו (שילוב של סן פרנסיסקו וטוקיו) המזכירה את העיר העתידנית של  "בלייד ראנר". לצד זאת הקצב, ההומור והרמה הגבוהה של האנימציה בהחלט יספקו הורים וילדים ויעניקו חווית צפייה מהנה לכל המשפחה.

בתחילת הסרט הוקרן סרטון קצר של דיסני על כלב שמאחד בין בעליו לאהובתו. לכל אורך הסרט בעליו מפטם אותו בשאריות מזון. כשהוא מכיר בחורה הם לוקחים את הכלב למסעדות, שם זורקים מתחת לשולחן מטעמים שונים. ארוחות השחיתות של הכלב הולכות והופכות מסואבות כשמצטרף תינוק למשפחה ואף הוא זורק לכלב שאריות מזון. הייתי בטוחה שבסוף הסרטון, הכלב יהיה שמן וחולה, וימות. אבל הכלבלב ממשיך לכשכש בזנב ולהתרוצץ בשמחה. בסוף הסרט הופיעה כותרת: אמצו לכם חיית מחמד. כמה מוזר ההיגיון ההוליוודי.


6 גיבורים (יחסי ציבור)