מה בין הגישה המוזיקלית של המלחין משה וילנסקי לבין זו של נחום נרדי? ומי "אותנטית" יותר - ברכה צפירה או שושנה דמארי?
במסגרת ההרצאה הקרובה בסדרה על תולדות הזמר העברי של מרכז "יד בן צבי" בבית אריאלה בתל-אביב, יענה פרופ` אדווין סרוסי, ראש החוג למוזיקולוגיה באוניברסיטה העברית, על שאלות כאלה ואחרות. כמה מן הפרטים הוא מגלה גם כאן.
מסווינג וג`אז לבית הכנסת
"ההרצאה תעסוק בתפיסת המזרח בזמר העברי, כאשר המלחינים נשאו אתם דימוי מוזיקלי של המזרח עוד מרוסיה" מספר סרוסי. "בארץ הם יישמו את הדימויים האלה על המציאות הארץ ישראלית. לעתים תוך התבססות על מודלים של מזרחיות מקומית כמו יהודי תימן או האוכלוסייה הפלסטינית שחיה כאן, ולעתים על מקורות מידע מדומיינים לחלוטין שאין להם שום אחיזה במציאות".
- זה דומה לתפיסה האוריינטליסטית? לאופן שבו אמנים אירופאיים תפסו את המזרח כאקזוטי?
"כן. כמו שיש תכנים חזותיים יש גם תכנים אוראליים - צלילים, במקצב, סולם, מוטיבים מוזיקליים,תזמור, צורת הפקת הקול וכל מיני דברים. מכלול של גירויים - כל מה שעובד במרחב הסמלים של תרבות מסוימת בזמן מסוים ובמקום מסוים.
"למשל - משה וילנסקי, שעלה ארצה בתחילת שנות השלושים מפולין. שם הוא היה עסוק בסוג מוזיקה אחר לגמרי – בסווינג ובג`אז. הוא סיפר לי שכשעלה ארצה הוא מאוד התרשם מבתי הכנסת התימנים בדרום תל-אביב, והיה הולך לשמוע את הנעימות התימניות למרות שלא היה יהודי דתי. האקזוטיקה, הצליל החדש משכו אותו והוא הלך לשם וספג כל מיני דברים שאחר כך הוא עיבד אותם לשירים שלו".
שירים תימניים לכאורה
וילנסקי כתב שירים לזמרים רבים בני התקופה אבל הזמרת שהפכה למבצעת המזוהה ביותר עם שיריו הייתה שושנה דמארי. "הדברים נראו אותנטיים" אומר סרוסי, "גוון קול התאים, תדמית התאימה פיזית. ושיתוף הפעולה שלהם הפך לשם דבר בשנות הארבעים והחמישים".
אבל למעשה, וילנסקי לא עיבד שירים קיימים, אלא תמיד חיבר מוזיקה מקורית. "הוא לא עסק בציטוט של שירים. אלא שינה אותם לחלוטין או המציא משהו שנשמע לו דומה, או כמו. הוא לא רשם את התווים מהתימנים אלא בנה עולם משלו. זה גירה אותו כמלחין".
לוילנסקי יש סדרה של שירים תימנים לכאורה, כמו השיר "אלימלך" (מילים: נתן אלתרמן) שמתאר בריון שכונתי והמוזיקה שלו משתנה למקצב אחר ולסולם אחר שיש לה גוון מזרחי כלשהוא. זה שיר שהתפרסם בביצוע של שוש עטרי אבל למעשה הוא נכתב כבר בשנתו השנייה של וילנסקי בארץ, זו דוגמה לגישה שלו למזרח".
ציטוטים
גישה אחרת למוזיקה המקומית הביאה אתה דמות דומיננטית מאוד באותן שנים, הזמרת ברכה צפירה (אמו של אריאל זילבר). צפירה, בת להורים ילידי תימן גדלה בכמה משפחות מאמצות בירושלים ושמעה כבר מילדותה שירים ממסורות ספרדיות שונות.
צפירה ישבה עם המלחינים והשמיעה להם שירים שלמדה, והם עיבדו אותם. בין המלחינים האלה היה המלחין והפסנתרן יליד רוסיה, נחום ורדי. השניים התוודעו לראשונה דווקא בברלין (שבה שהה כל אחד מהם בנפרד לצורך השתלמות מקצועית) , ושיתוף הפעולה ביניהם הוליד שירים רבים כמו "יש לי גן", "בין נהר פרת" ופיוטים ספרדיים כמו "המבדיל" ו"צור משלו אכלנו".
"נרדי מייצג גישה אחרת, שמבחינה מוזיקלית מתבססת הרבה על ציטוטים - לקחת מנגינה ולצטט אותה". אומר סרוסי. ואת כל השאר התוכלו לשמוע בהרצאה עצמה.
הרצאות הסדרה "זמר לך מכורתי" (הכוללת גם שני סיורים) נערכות בימי שישי מדי שבועיים ב- 10:00 בבית אריאלה בתל-אביב. לפרטים נוספים
אתר יד בן צבי
09/11/2005
:תאריך יצירה
|