השחקנית תמרה קליינגון ("אפס ביחסי אנוש", "ציפורלה") בתפקיד ראשון בתיאטרון רפרטוארי
קוסמת ההצלחות של תיאטרון הקאמרי, ענת גוב ז"ל, כתבה את הקומדיה "עקר בית" לפני יותר מעשור. ההצגה, שעסקה בטייס היוצא לפנסיה מוקדמת והופך לנטל בלתי צפוי על אשתו ובנותיו, עלתה בכיכובם של יוסי פולק ומיקי קם ובבימויה של עדנה מזי"א, והפכה ללהיט היסטרי.
בימים אלה מעלה תיאטרון בית ליסין גרסה חדשה לקומדיה האינטליגנטית והשנונה של גוב. ההצגה, תחת ידיו האמונות של הבמאי אלון אופיר, שופעת בדיחות ושורות מחץ שעדיין עובדות, מסתבר. ההומור נובע מן הסיטואציות, מן ההברקות הלשוניות, מן הדמויות וכמובן - מצוות השחקנים המעולה, הכולל את דב נבון, רמה מסינגר, רון שחר, תמרה קליינגון, לורין מוסרי ומאיה בכובסקי.
אז מה הסיפור? משפחתו של הטייס בדימוס, זאביק (בגילומו של נבון), היא משפחה ממוצעת ואוהבת שבכל זאת מתקשה להסתגל לנוכחותו החדשה והקבועה בבית. הוא עושה ניסיונות פתטיים להשתלב בחייהם, אבל מאמציו הנואשים משבשים את השגרה וגורמים לסדרת עימותים עם אשתו (מסינגר), בנותיו (מוסרי ובכובסקי) ואפילו העוזרת הרוסייה מרינה (תמרה קליינגון).
אפילו את האביזרים מעבירים לי
קליינגון מתגלה כאן כקומיקאית בחסד, ולא אחת גונבת את ההצגה. מרינה, בגילומה, קשוחה ועוקצנית, מתפקדת כאן על תקן המשרתת החכמה מן הקומדיות האיטלקיות - שופעת שנינויות ומשכיבה את הקהל מצחוק.
קליינגון בת ה-34, שעלתה לארץ מאומן שבאוקראינה בגיל 13, היא חברה בהרכבהנונסנס והסלפסטיק ציפורלה, אותו הקימה לפני עשר שנים יחד עם תשעה מבני כיתתה בסטודיו ניסן נתיב, ביניהם דאנה איבגי, גל פרידמן ואפרת אביב.
היא שיחקה בסדרות טלוויזיה מצליחות כמו "תיכון השיר שלנו", "סברי מרנן" ו"בלו נטלי", ובסרטי קולנוע כמו "אור", "רומן חצי רוסי" ו"אפס ביחסי אנוש" (בו גילמה את דמותה הבלתי נשכחת של אירנה). כעת היא עולה בפעם הראשונה על במת התיאטרון הרפרטוארי, ולא בכדי דבק בה במהלך העבודה הכינוי "בתולת בית ליסין".
עקר בית (צילום: דניאל קמינסקי)
איך זה מרגיש, לשחק על במת תיאטרון כמו בית ליסין?
"זו חוויה ראשונית בשבילי ומאוד חיובית. בעיקר אני מופתעת מזה שלא צריך לעשות כלום חוץ מלשחק. זה שונה לגמרי מהעבודה עם ציפורלה, שם כולנו שחקנים יוצרים. כאן המחזה כבר כתוב, יש במאי שרואה מבחוץ ויוצר את הדמות ביחד איתי, ואפילו את האביזרים מעבירים לי מצד אחד של הבמה לצד השני.
"בהתחלה עוד דאגתי לדברים האלה באופן אוטומטי, עד שהבנתי שלכל אדם פה יש תפקיד. גם הקאסט מאוד עזר לי בזה. כולם שחקנים נפלאים ומה שיותר חשוב, אנשים טובים".
אנסמבל ציפורלה הפך לקאלט מטורף בנוף הבידור הישראלי. איך את מסבירה את ההצלחה שלכם?
"התחלנו אחרי סיום הלימודים בניסן נתיב, עם הרבה סימני שאלה לגבי העתיד, והמציאות גרמה לנו לעשות שני דברים - לפחד ולהעז. ככה יצרנו את המופע העצמאי הראשון שלנו, 'עקיצה טבעית' - לקחנו את כל הז'אנרים שלמדנו, את הרצונות, השאיפות והחלומות שלנו, ערבבנו אותם טוב טוב ויצרנו חוויית תיאטרון חדשה שמתחילה עוד לפני שהקהל מתיישב על הכיסא, וממשיכה כשהוא יוצא מהאולם ושותה עם השחקנים צ׳ייסר, קונה חולצת ציפורלה ומחכה כבר לבוא שוב למופע".
הכול אתם עושים לבד?
"אין לנו כותבים או במאים. אנחנו כתבנו, ביימנו, כוראוגרפנו, הפקנו ועיצבנו, ואנחנו גם משחקים, רוקדים, שרים ועפים באוויר. פיתחנו שיטת עבודה שנקראת 'יצירה מתוך קבוצה', שמעמידה את התפתחות השחקן במרכז, והסדנאות האלה הן ספק התוכן העיקרי של הקטעים במופעים. אבל אנחנו לא עוצרים כאן. החזון שלנו הוא להפוך למותג תיאטרון בינלאומי".
"אלון היה יותר רוסי ממני"
נחזור ל"עקר בית". איך הצלחת להתחבר לדמות הקשוחה של מרינה?
"זה לא היה קל. מרינה היא באמת אישה קשוחה ולא תמיד אמפטית לזולתה, וכשזאביק מנסה להידבק אליה היא מגיבה באגרסיביות. מה שעזר לי להתחבר אליה היא העובדה שענת גוב יצרה את הדמויות שלה בהרבה אהבה, למרות החסרונות שלהן, והאהבה הזאת עזרה לי במהלך העבודה.
"גם העבודה עם אלון אופיר, שהייתה יצירתית ומצחיקה, עזרה לי בזה. בנינו יחד את מרינה, ולפעמים בחזרות הייתה לי תחושה שאלון אפילו יותר רוסי ממני. הוא יצר רגעים של מרינה שלא כתובים במחזה המקורי, ואלה רגעים נפלאים שנותנים לי עוד הזדמנויות ליהנות ממנה".
את חושבת שיש טעם לפגם בכך שתיאטרון ממחזר מחזות ישנים, במקום להעלות דברים חדשים?
"ממש לא. מחזות טובים נמדדים בכך שהזמן לא שוחק אותם, ובמקרה של 'עקר בית' זה הכי נכון. חוץ מזה שעברו המון שנים מאז שההצגה עלתה בפעם האחרונה. עכשיו קהל חדש יוכל ליהנות מהמחזה".
כמעט כל התפקידים שעשית עד היום היו של דמות הרוסייה. לא נמאס לך מהטייפ-קאסט?
"אני לא מרגישה כלואה בטייפ-קאסט. כשאני מקבלת תפקיד אני משחקת את האישיות של הבן אדם, לא את המוצא שלו. כשאני ניגשת לעבודה על הדמות אני מחפשת את התכונות שלה ומתחילה להשתעשע איתן, ככה שאני לא ממש מתעסקת באם היא רוסייה או לא".
אפס ביחסי אנוש (צילום: יחסי ציבור)
היית רוצה להוכיח את עצמך גם בתפקידים דרמטיים?
"מאוד. מה שאהבתי כששיחקתי את אירנה ב'אפס ביחסי אנוש' זה שניתנה לי הזדמנות לשחק בכל מיני צורות, קומיות ודרמטיות. במהלך החיים שלי אספתי בבגאז' חומרים לכל הז'אנרים האפשריים, והייתי שמחה להתנסות בהם.
"הייתי רוצה לשחק תפקיד הרואי, כמו ז'אן ד'ארק או אנטיגונה של ז'אן אנואי, או אולי משהו מאוד דרמטי כמו אנה קרנינה".
"עקר בית" תעלה בתאריכים 11-8 בפברואר ביית ציוני אמריקה ב-20:30 (יום שישי ב-21:30), ב-23-22 בפברואר ב-20:30 בתיאטרון ירושלים וב-27, 28 בהיכל התרבות מודיעין. להזמנת כרטיסים: 03-6959341