שני סיפורים ושיר של נורית זרחי הפכו למופע מחול מדבר ומופלא במסגרת פרויקט מפעל הפיס "עפים"
באמת הגיע הזמן שיצירות של נורית זרחי, מן היוצרות האדירות החיות ביננו, יעלו לבמה.
מאיה לוי רקחה שני סיפורים ושיר של זרחי למופע המשובח "כתם כתר, קטשופ, אהבה", העולה במסגרת "עפים 2" – פרויקט מופעי מחול מקוריים לילדים ולנוער בתמיכת מפעל הפיס.
מרחב ההתרחשות של הספר "כתם כתר קטשופ אהבה" הוא הקשר האסוציאטיבי בין מילים, לעתים זה קשר מצלולי (כמו הקשר בין המילים כתם וכתר), ולעתים קשר אחר. העלילה, אם אפשר לקרוא לה כך, קופצנית, ומדלגת בין דמויות פחות או יותר קבועות – המלך והמלכה לבין דמויות מזדמנות, החתול עם השמלה, הרופא, בלש ועוד שמופיעים לרגע ונעלמים. ועל הכל שורה רוח של משחקיות ושל נונסנס, אי-גיון. את הרוח הזו משמר גם המופע הנפלא שיצרה מאיה לוי.
כל אחד חושב שהוא מלך
זה מתחיל כשלצלילי מוזיקה חלומית מטאטא משנה צורה בידי הרקדנים ממשוט למשקפת, משקפת לגיטרה, מגיטרה לקרטיב, לנחש לסוס ומדגים בלי מילים את הלך הרוח האסוציאטיבי שעליו מבוסס הספר והמופע שבעקבותיו.
בהמשך נכנסות לבמה גם המילים. המשתתפים, עמר עזיאל, יעל פינקל, מיכל גיל הם רקדנים שגם מדברים את ההתרחשות המילולית וגם משחקים אותה. הגישה לטקסט היא אילוסטרטיבית, אבל בגלל שהטקסט עצמו כל כך פרוע גם פעולת האילוסטרציה נעשית באי-גיון .
כך למשל הופך גופה קטן הממדים של מיכל גיל לכתם, ואחר כך לכתר על ראשו של עמר עזיאל. אבל אחרי ש"גילמה", חפצים דוממים היא הופכת פתאום לדמות הראשית של המלכה, ומאוחר יותר לחתול עם שמלה וכך הלאה. גם האביזרים המועטים על הבמה וגם גופם של הרקדנים משמשים כתיאטרון חפצים אילוסטרטיבי בתנועה, כיד הדמיון.
וכדרכו של נונסנס ברצף של האי-גיון יש גם איים של היגיון, של משמעות שחורגת מעבר לרצף כמו קטע שבו האסוציאציה הבימתית לכתם של דם היא שריקות טילים, או המשפט "כל אחד חושב שהוא מלך".
כל זה עובד להפליא, משלהב וסוחף ומגניב ומצחיק, וזה קסם ועונג במלוא מובן המילה, להורים ולילדים. וזה גם לגמרי אחר מכל תיאטרון ומחול שהיכרנו. היצירה המזככת הזו נמשכת כעשרים דקות בלבד שחולפות טסות חיש קל.
בין שני חלקיו של המופע עולה לבמה הרקדנית מיכל גיל ומזמינה לבמה את ארז רוסו מלחין המופע להצטרף אליה עם הגיטרה שלו (המוזיקה המצוינת שלו משחקת תפקיד מרכזי במהלך כל המופע). יחד הם מלמדים את הקהל את שירה של זרחי שהלחין רוסו וריקוד קטן ותואם: "הדודה מרגלית היא נפלה אל השלולית/ אל תצטערו עליה, נסתדר גם בלעדיה". זה חלק מלבב של המופע, שתורמת לו אישיותה של מיכל שממלאת את תפקידה במעין כובד ראש חינני, שמתקבל נהדר יפה דווקא בגלל הרוח ההיתולית של השיר והריקוד.
כתם, כתר, קטשופ ואהבה (צילום: עדי עובדיהו)
מצעד הגאווה של שירה ומירה
חלקו האחרון של המופע, על פי סיפור אחר של זרחי, "שתי ג'ירפות בליל ירח מלא" הוא קצת יותר עלילתי באופיו. שתי הג'ירפות, שירה ומירה, יוצאות לטיול לאור הירח, המתגלה לעיניהן בכל פעם כדבר מאכל מפתה אחר: חביתה, סוכריה, עוגת גבינה וכיוצ"ב.
הג'ירפות הרעבות מנסות להגיע אל הירח נופלות נחבלות ומנסות שוב. בסופו של דבר הן מואסות בירח ובוחרות ללקק גלידה על הספסל. עמר ויעל מגלמים את צמד הג'ירפות על קביים מגביהות ומיכל במעין אלטר אגו או הד מוקטן של שתי הג'ירפות, שמדי פעם גם משחקת גם כרופאה החובשת של הג'ירפות הפצועות.
יותר מבעיבוד הקודם ניכרת מאוד השפעתה של האיורים של הילה חבקין לספר (היא איירה גם את "כתם, כתר") . דמויותיהן האקסצנטריות והמתנפנפות של שתי הג'ירפות הצועדות, ובמיוחד לקראת הסוף, מזכירות דמויות ססגוניות ממצעד הגאווה, ומצהילות את הלך הרוח באולם.
הדעתן בן החמש נהנה עד מאוד, כשאת מקום הכבוד של שיא הערב הוא העניק לחתול עם השמלה. את השיר "הדודה מרגלית" הוא אמנם סירב לרקוד בזמן אמת אבל הקטע הפך ללהיט היסטרי בבית, במיוחד במקלחות.
***
כוריאוגרפיה: מאיה לוי. מופעים ושותפים לתהליך: עמר עזיאל, יעל פינקל, מיכל גיל. מוזיקה מקורית: ארז רוסו. עיצוב אביזרים ובמה: לי לוי. עיצוב תאורה: עומר שיזף. עיצוב תלבושות: הגר אופיר וגלי ליבריידר. ניהול חזרות: איריס מרקו. ניהול הצגה: מיכל בן בסט. הפקה: שירן שואקה. לגילאי 8-4.
"כתם כתר קטשופ אהבה", 18 בפברואר 2015, אולם ירון ירושלמי, מרכז סוזן דלל.
המופע יעלה ביום שני, 2 במרץ, ב- 17:30בבית יד לבנים באשדוד, לרכישת כרטיסים: 08-8545834.ביום שני, 9 במרץ, בשעה 17:30, יתקיים מופע הבכורה בבית זכרי, כפר המחול בקיבוץ געתון, לרכישת כרטיסים: 04-9859737.בנוסף, יוצרי עפים2 ישתתפו בפסטיבל חשיפה בינלאומי לילדים ונוער של מרכז מחול שלם בירושלים, שיתקיים בתאריכים 24-21 במרץ 2015.