חליפת אסטרונאוטים שעוצבה בהשראת ג'ירפה, זרוע פנאומטית בהשראת חדק של פיל, מקל נחייה לעיוורים בהשראת מנגנון ההתמצאות של העטלף -  כל אלה הם דוגמאות מאלפות לתחום מחקר מתפתח בעולם הנקרא ביו-מימטיקה.

במהלך פורים  ובשבתות חודש מרץ  יתקיימו בגן המדע ע"ש קלור, הפועל במסגרת מכון דוידסון לחינוך מדעי שברחובות, פעילויות מיוחדות לכל המשפחה, שבהן ייחשפו המבקרים באופן חוויתי לתחום המחקר הביומימיקרי - טכנולוגיות חדשניות שנוצרו בהשראת עולם החי והצומח.

3.8 מיליארד שנים של חוכמה

חוה שרגא, מומחית בתחום הביומימיקרי, מורת דרך ומדריכת טיולים היא היועצת המדעית ומי שפיתחה את הפעילויות לפורים בגן המדע.

לדבריה "התחום הביומימיקרי המתפתח בעולם ובישראל, מעודד לימוד וחיקוי של הטבע על מנת לפתח בהשראתו המצאות לשימוש יומיומי. משמעות המונח ביומימיקרי היא חיקוי החיים (ביו – חיים, מימזיס – חיקוי). ביומימיקרי היא דרך ללמוד מן הטבע, להתבונן בו בפעולה ולהשתמש בידע הזה כהשראה לרעיונות חדשים.

"זהו תחום יחסית חדש שהרעיון בבסיסו הוא להסתכל על החיבור בין טבע ומדע באופן אחר לגמרי. לצאת החוצה ולהסתכל כיצד הטבע פתר כל מיני בעיות שמעסיקות את האדם ולא בדרכים מורכבות שדורשות השקעת אנרגיה גדולה, אלא בדרכים האלגנטיות הפשוטות ומיוחדות שלו.

"הטבע הוא כמו ספרייה אדירה -  3.8 מיליארד שנים של חוכמה שאצורה בו. באמצעות התערוכה והסדנה היינו רוצים לפתוח את הנגישות של הקהל הצעיר לאוצר העצום שקיים בטבע על ידי הצגת בעלי חיים וצמחים ששימשו השראה לפיתוחים מדעים הכי מתקדמים שאפשר לחשוב עליהם".

 את יכולה לתת דוגמאות?

"יש המון דוגמאות. אחד הדברים המעניינים בהשראה שמעניקים בעלי החיים הוא שהגודל לא קובע, ההיררכיה לא קובעת והשראה אפשר לקבל גם מבעלי חיים שביום יום נתפסים כמציקים, מעצבנים, מיותרים לכאורה. למשל פיתוח שעשה תלמיד כיתה ט' בארה"ב בהשראת זבוב שהציק לו כשאכל ארוחת צהריים. הוא פיתח רובוט מעופף שעליו זכה בפרס מהנשיא אובמה.

"דוגמה אחרת היא  פיתוח רפואי שנעשה בהשראת החדק של היתושות. את עקיצת היתושה עצמה אנחנו לא מרגישים, אלא רק את הגרד שמתפשט בעקבותיה. בהשראת היתושות פותחה מחט שאינה פוצעת את הרקמות העדינות בכניסה וביציאה מהעור, ומקלה על חייהם של אנשים שצריכים להזריק לעצמם יום יום, כמו חולי סכרת.

"חדק אחר ששימש השראה הוא החדק של הפיל. המבנה המיוחד של החדק, חזק ועדין כאחד, מאפשר לפיל מצד אחד להרים בולי עץ כבדים ומצד אחר תנועתיות עדינה עד כדי אחיזת מכחול. בהשראת החדק עוצבה זרוע פנאומטית יציבה וחזקה מצד אחד שהיא גם עדינה ומאפשרת לאחוז בעדינות בביצי פסחא מבלי לשבור אותן.

"גם הג'ירפה שימשה מקור השראה. המוח של הג'ירפה מרוחק שני מטר מהלב, והלב שלה צריך להזרים דם בלחץ רב כלפי מעלה, כנגד כוח הכבידה. הג'ירפה  פיתחה מערכת מסועפת של הזרמת דם שמווסתת את לחץ הדם, אחרת הראש שלה היה עלול להתפוצץ. כשהיא שותה למשל, היא מפשקת את רגליה לרווחה ומנמיכה את הגב והראש כדי להיות כמה שיותר מאוזנת עם הראש לקרקע וכדי שלא יווצר לה בראש לחץ דם קטלני.

"הגילוי הזה שימש את אנשי נאס"א לפתרון בעיה של אסטרונאוטים שחוזרים לכדור הארץ לאחר שהייה בחלל. בגלל שבחלל אין משקל האסטרונאוטים חוזרים עם חולשה בשרירים ועם בעיות של הזרמת דם בגוף. חליפה מיוחדת שפיתחו בנאס"א פועלת על הרגליים בדומה לעור הג'ירפה  שהוא מתוח וצמוד לרגליים כדי לשלוט על מעבר הדם".

פורים בגן המדע, (צילום: אוהד הרכס)  

"הטבע זה לא מחסן סחורות"

כשהטבע הופך למקור השראה, השמירה על הטבע והסביבה הופכת לחיונית עוד יותר

"אנחנו חייבים להבין את החכמה האדירה בטבע, לשמור על משאבי הטבע ואסור לנו להתייחס אליהם כאל מחסן סחורות שאת באה ומנצלת אותו עד תום, הורסת בתי גידול, צמחים ובעלי חיים.

הגישות הסביבתיות השונות, החל מלא לקטוף את פרחי הבר, דרך שימור יערות, שימור של מגוון המינים, הטבע כמשאב תיירותי אדיר, ועד החור באוזון וההתחממות הגלובלית – כל הגישות הללו נכונות וצודקות.  המטרה שלנו היא לעודד את החקר  לעודד את הסקרנות וההתבוננות, את הרצון ללמוד ולדעת.

רק מה שילמד וידע יוכל להשתמש ולייצר דברים מדהימים לאנושות וגם יהיה שותף באקטיביזם החברתי לשמור על הטבע".

עד כמה התחום הזה מוכר בישראל? זה תחום שהגיע כבר לאקדמיה?

"בארץ התחום הוא יחסית חדש. יש את ארגון הביומימיקרי בהנהלת יעל הלפמן כהן שעוסק בהפצת מידע על התחום, וגם במכון הטכנולוגי בחולון ובספארי ברמת גן מעבירים קורסים בנושא.

"עם זאת יש גם פיתוחים ישראלים בתחום. ד"ר אמיר עמדי מהאוניברסיטה העברית מפתח מקל נחייה אלקטרוני לעיוורים בהשראת המערכת הסונארית של העטלף. ה'מקל' הוא בעצם מכשיר בגודל של טלפון סלולרי שמשדר צלילים למרחב, ולקלוט את האותות החוזרים באמצעות חיישנים שנותנים לעיוור התראות מדויקות על המכשולים שבדרך, בכל גובה".

"פיתוח ישראלי אחר מבוסס על אפקט הלוטוס. בביצות ובמאגרי מים במזרח פורח פרח הלוטוס. זה פרח מקסים, שפורח גם במאגרי מים מלוכלכים מאוד וכשמתבוננים בו היטב רואים שהעלים שלו לעולם אינם מתלכלכים. כשבדקו את המבנה הננומטרי של העלה מצאו חומר הידרופובי – חומר דוחה מים, שיש לו המון שימושים- החל מספריי נגד טיפות לזכוכיות למקלחון ועד ציפוי דוחה מים למניעת הצטברות קרח על כנפיים וזגוגיות של מטוסים".

חוה שרגא

הסטארט אפים של הטבע

במסגרת פעילות פורים תוצג ברחבי גן המדע "הספרייה הבוטנית-זואולוגית של הטבע" שדרכה ילמדו המבקרים על ה"סטארט-אפים של הטבע" בעקבות בעלי חיים כגון הפיל, השפירית, העטלף, הדרבן, הכריש ועוד.

יערך חידון התאמה בין החיות להמצאות שפותחו בהשראתן. יתקיימו פינות יצירה בהן יבנו המבקרים משחקים בעזרת המצאות מהטבע, ויתקיימו בחירות מיוחדות – "החיה המדליקה ביותר". באודיטוריום ייערכו הדגמות מדעיות של פיתוחים חדשים בהשראת עולם הטבע, אפקט הלוטוס ואפקט האיצטרובל.

כמו כן ייערך חידון התאמה בין החיות להמצאות שפותחו בהשראתן. יתקיימו פינות יצירה בהן יבנו המבקרים משחקים בעזרת המצאות מהטבע, ויתקיימו בחירות מיוחדות – "החיה המדליקה ביותר", שתוצאותיהן יתפרסמו באתר גן המדע.  תוצב גם  פינת תחפושות בעזרת מסכות בעלי חיים ((שהילדים ייצרו בעצם וייקחו הביתה) ותתקיים תחרות תחפושות.

כל אלה בנוסף לכ-80 מוצגי הגן המדעי המוצגים דרך קבע במקום ולתערוכת המוח המוקדשת למוח ולסודותיו.

פורים בגן המדע (צילום: אוהד הרכס)

"כל אחד יכול לתפוס השראה"

 עם מה את רוצה שיצאו מהפעילויות בגן המדע?

"המטרה שלנו היא להביא את ההמצאות לידיעת הציבור כדי שמי שמבקר בתערוכה יגיד קודם כל 'הסתקרנתי' ויבין שהמדע והטבע הם לא רק של מדענים, הם גם בידיים שלו. לא צריך להיות ליאונרדו דה ויצ'י כדי לחקות את הטבע. השראה יכולה לתפוס כל בן אדם. לא צריך להיות חוקר גדול כדי להסתכל על בעל חיים ולחשוב  משהו, כמו התלמיד האמריקאי.

"חוץ מזה, מה שמאפיין את התחום הביומימיקרי, למרות שהוא תחום צעיר זה שיש בו המון רב תחומיות, הוא נוגע כמעט בכל תחום של החיים: אדריכלות, תחבורה, ייצור בגדים, צבא, הצלה של בעלי חיים, ריגול, אקולוגיה, שמירת טבע, תקשורת, כלכלה, חומרים שאנחנו משתמשים בהם ביום יום. כל אחד יכול למצוא את הפיתוח שמדבר אליו".
 
אי אפשר שלא להידבק בהתלהבות של חוה שרגא מהתחום הביומימיקרי. היא שופעת דוגמאות, ולא מסתירה את הרצון שלה להפיץ את הבשורה לכמה שיותר אנשים.

"קיבלתי מתנה להיות השליחה של הטבע והדוברת שלו. במעבר מעידן התעשייה לעידן האקולוגיה אנחנו צריכים לשמור על העולם שיהיה יפה כמו העולם שקיבלנו מההורים שלנו, עכשיו הזמן שלנו לתקן", היא אומרת ומבקשת לסיים בפתגם אינדיאני עתיק: 'איננו יורשים את העולם מאבותינו, אנחנו מקבלים אותו בהשאלה מילדינו. רק אחרי שנכרות את הענף האחרון, רק אחרי שנייבש את הנהר האחרון, רק אחרי שנרעיל את הדג האחרון, רק אז נגלה כי אי  אפשר לאכול כסף'".
 
הפעילות בגן המדע תתקיים בחופשת פורים ובשבתות חודש מרץ  (14, 21, 28 במרץ) בשעות 17:00-09:00. כרטיסים: מבוגר-60 ₪. ילד (18-5) -50 ₪. ילד מתחת לגיל 5 – חינם. משפחתי-220 ₪. אזרח ותיק-30 ₪.עדכונים שוטפים על הפעילויות ומידע נוסף יפורסמו באתר האינטרנט של גן המדע בכתובת טלפון לבירורים 08-9344401.