הסרט החדש מבית פיקסאר מרהיב, מצחיק, מרגש וממחיש את המורכבות הרגשית של המוח האנושי
בזמן ארוחת ערב, אחרי מריבה מסדר גודל בינוני, אמר לי הדעתן בן 5 בדמעות שיש לו רק רגש אחד עכשיו: רע רע רע רע. שכל הרגשות האחרים הלכו והוא עצוב.
שבוע לפני כן ראינו את "הקול בראש", הסרט החדש מבית פיקסאר – דיסני, והיה ברור שהוא מתייחס אל הדמויות בסרט: שמחה, עצב, פחד, גועל וכעס, הרגשות המפעילים את ריילי, הגיבורה בת ה-11.
דרמה במוח
כבר בעת הצפייה היה ברור שה"קול בראש" מבית היוצר של פיט דוקטר על תקן במאי וכותב שותף (האיש שמאחורי "צעצוע של סיפור", מפלצות בע"מ" ועוד) יהפוך לחבר חדש ורב זכויות בנבחרת הקלאסיקות של פיקסאר.
סיפור המסגרת מביא את קשיי ההסתגלות של ריילי בת ה-11, עם מעבר הוריה ממינסוטה לסן פרנסיסקו, שבשיאם עומדת על הפרק בריחה מן הבית. אבל ההתרחשות החיצונית היא מינורית לעומת מה שקורה בפנים.
הדרמה הגדולה באמת מתרחשת במוח וכאן מתממשים הרגשות של ריילי בחמש דמויות משובבות: שמחה שהיא הדמות הדומיננטית המובילה את דמותה (ואת עלילת הסרט) עד למשבר, לצדה עצב הגמלונית והאטית שלפחות בהתחלה מסרבלת ומעכבת את ההתרחשויות, פחד וגועל שתפקידם קצת דומה, להגן על ריילי מכל דבר לא מוכר, וכעס - הדמות הקומית מבין החמש, שמעלה עשן בכל רגע נתון.
פרט עדין, המעיד על עומק רגשי, הוא שבהצצה למוחות של האב והאם (וגם של דמויות אחרות) בסיפור, הרגשות הדומיננטיים הם אחרים: העצב דומיננטי אצל האם, הכעס אצל האב.
כשהוויסות הרגשי של ריילי משתבש, שמחה ועצב נפלטות מחדר הבקרה של המוח ויוצאות למסע בחזרה ברחבי הזיכרון והתת מודע. שם יפגשו בין השאר את בינג בונג, החבר הדמיוני שליווה את ריילי (פילון-חתול-דולפין) בילדותה ונשכח בין הזיכרונות, שיעזור להן לחזור אל חדר הבקרה ולפתור את המשבר.
הקול בראש (תמונת יח"צ)
אבן דרך
הסרט מביא המחשה ויזואלית רבת המצאות מרתקת (ומצחיקה מאוד) של תהליכים מוחיים ופסיכולוגיים: פעולת הרגשות במוח, תהליכי זיכרון, פעולת התת מודע ועוד.
כל תחנה של שמחה ועצב במסע היא ביטוי ויזואלי מבריק לאחת מהפעולות במוח. הזיכרון מעוצב כמבוך עצום בצורת ספרייה המאכסנת כדורי זיכרון שמשנים את צבעם בהתאם לרגש הדומיננטי. כשהם דוהים, הם נזרקים על ידי עובדי הזיכרון אל תהום הזיכרונות האבודים – התת מודע. תחנות אחרות הן למשל רכבת קו המחשבה, אולפן חלום הפקות, עולם הדמיון ועוד.
הסרט יהפוך בוודאי לאבן דרך למטפלים מסוגים שונים. לצד זה, הוא מהווה המחשה נדירה בנגישותה לילדים ובוודאי להורים, למה שקורה אצלם במוח. ככזה, הוא נותן גם מקום של כבוד לעצב, שמתחילה כאנדרדוג של הסיפור ומסיימת כגיבורה, על כל המשמעויות הנלוות.
במהלך הצפייה קשה לא להיזכר בסדרת האנימציה ה"חיים", שאף היא נתנה ביטוי דרמטי-קומי לתהליכים פיזיים המתרחשים בגוף. "הקול בראש" ממוקד ומשוכלל הרבה יותר. בסופו של דבר, מעבר לעושר הרבדים זה סיפור שכתוב מצוין ומעובד להפליא עם הרבה עומק רגשי ותועפות של דמיון. לא כדאי להחמיץ בשום אופן!
עוד אציין לטובה את גרסת הדיבוב המצוינת, שמובילים דקלה הדר (שמחה), שירלי לילו (עצב) ודרור קרן (בינג בונג).
הקול בראש (תמונת יח"צ)