האלבום החדש של עמיר בניון הוא אחד מאלבומיו השלמים והמגובשים ביותר. אורן בר-אל אינו יכול להשתחרר מאחיזתו הלופתת.
האיזון הדקיק
זה כבר כמה ימים, שמתנגן אצלי בלי הפסקה האלבום החדש של עמיר בניון, ואני שובר את הראש בחיפוש המילים שיעזרו גם לכם להיפגש בו. זוהי משימה לא פשוטה, מפני שאת המוזיקה של בניון כבר כולם שמעו ובוודאי כבר הספיקו לגבש עליה דעה. את מי שאוהב אותו לא צריך לשכנע והוא ילך כנראה לרכוש את הדיסק ממילא, ומי שמתקשה להתחבר אליו, אף אחד לא יוכל לשנות את דעתו, לא אני, ולא שום מגיש רדיו, שמספר עד כמה המילים שלו נוגעות והשירה שלו זועקת.
אני יכול לספר, שזהו האלבום השלם והמגובש ביותר של בניון מאז "אותו מקום, אותה הרוח" הקשה לעיכול, ובו הוא מצליח להגיע לאיזון הדקיק אותו הוא מחפש כבר הרבה מאוד זמן, בין הירהורי ליבו ומנגינותיו המתפתלות, לבין נגישות מלודית, שלא מצריכה התמסרות גדולה מדי לשירים לפני שאפשר יהיה לזכות מהם למעט חסד. הוא מקבל כאן סיוע בכתיבת הטקסטים (אסף אטדגי), שעוזר לו להיות ישיר ומדויק יותר, ובהפקה המוזיקלית (נדב ביטון ושמוליק דניאל), שמצליחים לשלב באופן טבעי בין המורשת המזרחית לבין עדינות אקוסטית.
זמר נשמה
זהו אלבום של הירהור וחשבון נפש, שמזכיר במידה מסוימת את האווירה הרגועה ששררה באלבום האחרון של גידי גוב (אלבום שבניון תרם לו שישה לחנים), אבל עם זאת - יש בו משהו טורדני הרבה יותר. בשירים הללו אין שום דבר נינוח, יש בהם חוסר שקט וחוסר שביעות רצון, שמוציאים מבניון כנות נוגעת ועוכרת שלווה. כשהוא שר את המילים החושפניות בגוף ראשון, נדמה לפעמים שכל מטרתו הייתה לשפוך את אשר על ליבו, ואילו הלחנים והמוזיקה המלווה, באים רק לעזור לו ולשאת את דבריו אל אוזני השומעים.
השיר "הכל עד לכאן", מהשירים הטובים ביותר שהוציא בניון עד היום, הוא דוגמה מצוינת לכל הנקודות שתיארתי. מילים אמיתיות שחודרות עמוק, מנגינה נדירה, שרק אחרי כמה האזנות מבינים עד כמה היא תואמת את רוחו של השיר, הפקה מוזיקלית שקטה, מתפתחת וסוערת כשצריך, ושירה כנה ועוצמתית בדיוק במידה הנכונה. כל אלה שייכים לאחד מזמרי הנשמה הנוגעים ביותר שפועלים כאן היום, ולאלבום החדש שלו, שאינו מוכן לשחרר אותי מאחיזתו הלופתת.
עמיר בניון – הכל עד לכאן, התו השמיני
אורן בר-אל על המופע "ניצחת אתי הכל"
מיכל בן דוד על הדיסק "ניצחת אתי הכל"
14/02/2006
:תאריך יצירה
|