התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון מארחת בקונצרט מיוחד את המנצח והכנר האסטוני אנדרס מוסטונן, את החזן ישראל רנד ושתי מקהלות – מקהלת אלרהיין האסטונית ומקהלת בת-קול הישראלית.

במרכז הקונצרט עומדת יצירתו הגדולה של פרנץ ליסט - סימפוניית דנטה - בעקבות הקומדיה האלוהית. כמו כן יושמעו "שחר" פואמה סימפונית מאת היינו אלר, "אשכבה לבן עמי" לחזן, למקהלה ולתזמורת מאת יוסף ברדנשווילי וקונצ'רטו לכינור בלה מינור, רי"ב 1041 של באך שיבוצע במקום יצירתו של גדעון לבינסון, דור אי מופאסל, שתוכננה במקור לקונצרט ותבוצע במועד אחר.

הקונצרט מתקיים במסגרת פסטיבל מוסטונן פסט המתקיים ברחבי הארץ זו השנה החמישית.


התזמורת הסימפונית ירושלים תמונת יחסי ציבור

על האמנים

אנדרס מוסטונן, מנצח וכנר

בעונות הקונצרטים האחרונות היה המוזיקאי האסטוני אנדרס מוסטונן פעיל מאד בסצנת המוזיקה הישראלית כולל שיתוף פעולה עם התזמורת הסימפונית ראשון לציון. את הופעותיו של מוסטונן ניתן לאפיין כהופעות אישיות במיוחד. את רוב עשייתו כמנצח הוא מקדיש ליצירות קוליות ולסימפוניות דרמטיות. הוא פעיל בביצוע יצירות של מלחינים בני דורו וחש שותף בתהליכי היצירה. לצד עבודת הניצוח ממשיך מוסטונן לעמוד בראש "הורטוס מוסיקוס", קבוצת הנגנים שהקים כסטודנט בשנות ה-70 של המאה שעברה. הקבוצה שהחלה את דרכה בביצוע מוזיקה נוצרית מוקדמת, עוסקת כיום גם במוזיקה מסורתית הודית, יהודית וערבית וביצירות חדישות. עוד מרבה מוסטונן לנגן עם חברים מוזיקה קאמרית ולבצע עם רביעיית "ארט ג'ז" עיבודים ליצירות מופת.


אנדרס מוסטון (צילום: jevgeni-kulik)
 
ישראל רנד, חזן

החזן ישראל רנד נולד בתל אביב והיה סולן במקהלת הילדים של החזן שלמה רביץ. רנד היה תלמידו של החזן משה שטרן במכון הישראלי לחזנות אותו סיים בהצטיינות. הוא שימש כחזן בבית הכנסת "היכל מאיר" בתל אביב, בבית הכנסת המפטון בלונג איילנד, ניו יורק ובבית הכנסת הגדול ברמת גן. רנד הופיע בבתי האופרה ובאולמות קונצרטים גדולים בעולם בהם לינקולן סנטר ניו יורק, בתי האופרה בפראג, בודפשט ופאלם ביץ' בליווי תזמורות בתי האופרה. הוא מופיע בקביעות בסדרות הקונצרטים של אנסמבל "יובל" עם והפילהרמונית הישראלית בניצוח מרדכיסובול. ישראל רנד הופיע גם בהפקות תיאטרון ה"יידישפיל". הוא מוזמן תדירות לתכניות רדיו וטלוויזיה. הרפרטואר שלו כולל לצד פרקי חזנות, שירים נפוליטניים, יידיש, שירים ישראלים שירים וחסידיים. רנד משמש כמרצה בכיר בבית הספר לחזנות בפתח תקווה, אותו מנהל אלי יפה.
 
מקהלת אלרהיין

את מקהלת אלרהיין הקים בטאלין בשנת 1952 היינו קליוסטה, שניצח על המקהלה ודאג לפיתוחה עד למותו בשנת 1989. בין השנים 1970 ל-2012 עבדה לצדו המנצחת טילה-אסתר לויטמה. אלרהיין היה עם השנים למסגרת מוזיקלית הכוללת לצד מקהלות הילדים והנערות המופיעים כל הזמן, גם מרכז ללימודי מוזיקה שכל חברי המקהלה חייבים ללמוד בו. משנת 2012, מנהלים את המקהלה, אינגריד קרביץ כמנצחת ראשית, אולה סאנדר, מורה לסולפג', ויליה סילזבסקי, פיתוח קול, קדרי תומויה, פסנתרנית ומנהלת המקהלה היא מריט טולינג. מקהלת אלרהיין זכתה בפרסים בתחרויות בינלאומיות בבאדן, אוסטריה, (2012) ובתחרויות טאלין,קנטוניגקרוס, ספרד ובלימסול, קפריסין  (2013). בשנת 2014 זכתה המקהלה בפרס הגדול בתחרות "סגיצי" בגורציה באיטליה.
 
מקהלת בת-קול

על מקהלת בת קול של הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה תל אביב שהוקמה בשנת 1984 מנצחת ענת מורג. במקהלה חברות נערות בין הגילים 12 ו-18. המקהלה זכתה בפרסים ראשונים ובמדליות זהב בתחרויות בינלאומיות בפינלנד, באוסטריה, בסלובקיה ובאיטליה. המקהלה השתתפה בפסטיבלי מוזיקה בהולנד, בספרד, באנגליה, בהונגריה בגרמניה ובסין ובעונה זו מתארחת המקהלה בשוויץ. לצד קונצרטים לקהל הרחב הופיעה המקהלה עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית והסימפונית הישראלית ראשון לציון ובהפקות האופרה הישראלית החדש. כיום שרים ב"בת קול" כ-160 ילדים בארבעה הרכבים. לצד מקהלת הנערות בת-קול פועלות שלוש מקהלות צעירות לבני ארבע עד 12, ועליהם מנצחת דליה לזר-שמעון, בוגרת המקהלה.

על היצירות
 
ליסט - סימפוניית דנטה – בעקבות הקומדיה האלוהית

סימפוניית דנטה מבוססת על סיפור מסעו של דנטה אליגיירי בשאול כפי שתואר בקומדיה האלוהית והיא אחת מיצירותיו החשובות והמפורסמות. כבר בשנת 1838 החל ליסט להגות ברעיון כתיבתה, אך הוא השלים את כתיבתה רק בקיץ 1855 ובכורתה התקיימה רק בנובמבר 1857 בדרזדן. ליסט עצמו ניצח על הבכורה והוא הקדיש את היצירה לחברו הטוב וגנר שעזר לו והדריכו לאורך שנות כתיבת היצירה המורכבת. כמו בשאר הפואמות הסימפוניות שכתב, גם כאן קיים הקשר האמיץ בין הטקסט ספרותי לבין המוזיקה. ליסט התלבט בעניין סיום היצירה. למעשה הוא חיבר שני נוסחים, האחד שקט ומאופק השני עוצמתי ומסעיר. בעצתו של וגנר הוא החליט לבצע את הנוסח השקט וזה גם הנוסח שיבוצע בקונצרט. היצירה היא בהשתתפות מקהלה.

היינו אלר - שחר פואמה סימפונית

"שחר", אחת הפואמות הסימפוניות של היינו אלר נחשבת לביטוי תמציתי של המוזיקה הנורדית. יצירה המאופיינת בשפה מוזיקלית בהירה ועתירת דמיון ומבטאת את אהבת המלחין לטבע. הפואמה הסימפונית "שחר" הייתה לאחד מסמלי המוזיקה האסטונית ומנוגנת באולמות הקונצרטים בעולם כבר כמאה שנים. להיינו אלר, חלוץ המוזיקה האסטונית הלאומית מעמד שווה בארצו למעמד של גריג בנורבגיה ושל סיבליוס בפינלנד. השימוש הרב שלו במוזיקה עממית דומה לזה של ברטוק בהונגריה.
 
ברדנשווילי - "אשכבה לבן עמי" לחזן, למקהלה ולתזמורת 

את "אשכבה לבן עמי" לחזן, למקהלה ולתזמורת  חיבר ברדנשווילי בשנת 2015 להזמנת התזמורת הקאמרית פוטסדאם בגרמניה. היצירה בנויה מכמה חלקים כאשר השיא שלה הן המלים האחרונות "מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא". מוזיקלית ראה ברדנשוילי ביצירה הזדמנות להפגיש את המסורת היהודית והגרמנית, וההרמוניה המאפיינת את היצירה נכתבה בהשראת האקורד המפורסם מתוך "טריסטן ואיזולדה" של וגנר.  

באך - קונצ'רטו לכינור בלה מינור, רי"ב 1041

את קונצ'רטו לכינור בלה מינור, רי"ב 1041 חיבר באך בהיותו בנסיכות קתן והוא ייעד אותה לנגן הראשי של תזמורת הנסיכות, יוזף שפיס (SCHEPIS), אחד הנגנים המעולים שנקלטו בנסיכות לאחר שמלך פרוסיה פיזר את תזמורת החצר בברלין. גאונותו של באך מוצאת את ביטויה בכך שחרף מגבלות נגני התזמורת, הוא הצליח לשכלל את צורת הקונצ'רטו התלת-פרקי שקבל מוויוולדי בהעשרת המרקם התזמורתי, ברעיון של הנושאים המרכזיים, בלווי שהוא מעניק לסולנים ובייחוד בקונטרפונקט. 
  
  
הקונצרט יתקיים ביום שני, 19 בפברואר 2018 בשעה 20:00 במשכן לאמנויות הבמה בית האופרה ע"ש שלמה להט (צ'יץ') בתל אביב, וביום ראשון, 25 בפברואר 2018 בשעה 20:00 בהיכל התרבות בראשון לציון. מחיר כרטיס: 110-230 ₪. הזמנת כרטיסים: 03-9484840 או דרך אתר התזמורת