בפסטיבל אילת ביום חמישי ה-8 בפברואר בשעה 17:00 ישיר זמר הטנור האנגלי מארק פּדמוֹר באולם תרשיש (דן אילת) שני מחזורי "לידֶר" (שירים) נודעים של שומן - "זר שירים "ו"אהבת המשורר" ועוד שירים של ברהמס. שותפו להופעה הוא הפסנתרן פול לואיס.  
  
קלרה הקדושה
 
"אני מרגיש כמו זמיר... אני ארצה לשיר עד המוות," כך אמר המלחין רוברט שומן לרעייתו קלרה, זמן קצר אחרי שהשניים נישאו. רוברט, כידוע חיזר אחרי הפסנתרנית הצעירה ממנו בתשע שנים, לאחר שנמנה עם תלמידיו של אביה פרידריך ויק. ארבע שנות חיזור בלתי נלאה שבהן האב התנגד לנישואי בתו. השניים נישאו בספטמבר 1840 כשמלאו לה עשרים והיא יצאה מרשותו של אביה. הנישואים נראו מושלמים, למרות שמדובר בשני יוצרים, שצריכים כל אחד בדרכו להיות מרכז העולם. האהבה ומימושה הניבו יותר מ-130 שירים.

שומן גילה את השיר, עניין תמוה לכאורה מאחר שזמן לא רב לפני כן כתב שהמוזיקה הקולית נחותה מן המוזיקה הכלית. אלא ששומן היה איש המילה הכתובה. הוא ניהל יומנים מדוקדקים של מעשיו, וניהל ספרי חשבונות בכל תקופת רווקותו וגם אחר-כך. 

כתיבת השירים סחפה אותו ופרץ השירה היה מדהים. במכתבים שכתב מספר שומן לידידיו: "מאז אתמול בבוקר, כתבתי 27 דפי תווים – יצירה חדשה – שאני יכול לומר עליה רק שבכיתי וצחקתי משמחה במשך כל זמן הכתיבה." היו אלה  השירים הכלולים במחזור "הדסים". 

בפברואר 1841 חיבר שומן 26 שירים במחזור "הדסים", ועוד תשעה שירים במחזור "זר שירים". לאחר ביקורו של ליסט בלייפציג חיבר שומן עוד 12 שירים למלים של המשורר אייכנדורף. בסוף מחזור השירים הזה הוא כותב לרעייתו: "שוב הלחנתי בקצב שנראה לא אנושי. אבל אינני יכול לחדול, אני חש כאילו אני אשיר כל עוד נשמה באפי, כמו הזמיר שר עד שמותו מגיע. גמרתי 12 שירים של אייכנדורף, אבל יש עוד 16 שירים של היינה." זהו המחזור "אהבת המשורר".


רוברט שומן, מקור: אתר וויקיפדיה

 
בין החיים לאמנות
 
לאחר קיץ קשה ורווי משברים הגיע הסתיו, ושומן חיבר עוד מחזור שירים - "אהבות נשים וחייהן". אחריהם באו עוד ועוד שירים, ובסוף השנה נמנו לא פחות מ-138 מהם. ללהיטותו לנושא אחד הציע שומן את ההסבר הבא, שגם אותו כתב  לקלרה: "כל דבר שקורה סביבי מעניין אותי, פוליטיקה, ספרות, שירה, בני אדם... הנושאים הללו מסתובבים בתוכי... מחפשים דרך להתפרץ ולמצוא לעצמם ביטוי מוזיקלי."

מאחר ששומן לא עסק בפעילות פוליטית כמו וגנר או ציבורית כמו מנדלסון, ניתן להסיק שכל משאביו הרוחניים באו לידי ביטוי ביצירות שכתב לפסנתר ולקול ופסנתר, השירים. ביצירות לפסנתר כמו "פרפרים" או "קרייזלריאנה" ישנה נוכחות ספרותית משמעותית - דמויות מתוך רומנים של ז'אן פול ושל א.ת.א. הופמן קיננו במחשבתו דרך קבע, והפכו את שומן לאדם שאינו מסוגל לחצוץ בין החיים לאמנות.

אך ביצירות לפסנתר לא היה די, כי הרי המילים מסתתרות מאחורי מסכה,  הכל נרמז. הוא רצה ביטוי חופשי מכבלים, וכאן היה לשירים תפקיד משמעותי. אותם 138 שירים לא היו אלא שיר אהבה ממושך אחד לקלרה, רעייתו הצעירה. מילותיהם של המשוררים השונים היו לדרך הביטוי של שומן.

מחזור השירים השני של שומן, "אהבת המשורר", הוא מסמך אוטוביוגרפי רציני המתאר אותו עצמו, ולא את מחבר השירים, היינריך היינה. שומן ליקט 16 שירים מתוך ספר בן 66 שירים שכותרתו הייתה "אינטרמצו לירי". מחזור השירים הזה מתאר מסע פסיכולוגי אינטימי הנפתח בגעגועים בלתי-ממומשים, המתחלפים במרירות ומסתיימים בנטישת החיים. בתחילת המחזור האהבה עוד מצויה בשיא פריחתה, למרות שישנם כבר סימנים לאי יכולת לשוב.


קלרה שומן, מקור: אתר וויקיפדיה

   
מסעותיו המטפיזיים של המשורר חוקרים בתחילה את התסכול שנבע מניסיונותיו הרבים לשדל את האהובה לקבל את זעקת האהבה שלו. מכאן פונים השירים לזעם על גורלו, לאי קבלת האהבה שלו, ולבסוף למלנכוליה מרירה ובריחה לעולם החלומות, שבו הוא שוקע לתוך ימים בלתי נראים.

המשורר מטביע במימי הריין את העדויות, השירים המספרים על אהבתו הנצחית - הוא טומן אותם בארון ואת הארון הוא מטביע, באקט שיש בו לכאורה השלמה וקבלה. דרך הטיפול של שומן בטקסטים היא החלפת סגנונות - מן הלחן הפשוט והישיר ללחן מורכב מאד, או למוזיקה שמאירה את המלים באור אירוני. הפסנתר והזמר משלימים כאן את החוויה.

איך הוא יוצר מן הקבוצה הזאת מחזור? האחידות אינה מובעת מן הרצף הסיפורי, כמו ב"מסע חורף" של שוברט, או מן המחזוריות המוזיקלית כמו במחזור "לאהובה הרחוקה" של בטהובן. הדבק בין השירים נובע מתחושות האהבה, מן הגאות ומן השפל. האהבה הופכת בשירים האלה לגורם אמנותי. רצף התחושות גרם לו להעדיף קבוצות שירים על פני שיר בודד, וכל שיר הוא אפיזודה בַּרצף.
 
"שירי שומן הם כמו תבשיל טוב"
  
זמר הטנור האנגלי מארק פדמור שר בעבר את מחזורי השירים של שומן ושל שוברט עם פסנתרנים רבים שניגנו על פסנתרים שונים, החל מפסנתרים מתקופת חיבור השירים ועד לפסנתרים עכשוויים. בפסטיבל באילת הוא ישיר בליוויו של פול לואיס, שינגן על פציולי. אך פדמור אינו חושש שהיחס למופע ינבע מגיל הפסנתר.

"נראה לי שהדבר החשוב ביותר הוא לתקשר באמצעות השירים," הוא פוסק. "לנהל שיחה מעניינת שבה שותפים המלחין, המבצע והקהל. בשיחה אתה נדרש לא פעם לתת פירוש משלך למלים של מישהו אחר כדי להבין את כוונתו."

חשוב לך שהקהל יבין את המלים ולא רק ייהנה מן המוזיקה?

מאוד. אני רוצה שכאשר הקהל ייצא מן הקונצרט הוא יחשוב לא רק על שומן המלחין אלא גם על היינה המשורר. זהו מחזור שירים נפלא, ולכן כשאני ניגש ליצירה מוזיקלית, אני בוחן את כל ההיבטים של היצירה - החל ממה היה תפקידה כשנכתבה לראשונה, איך היא הובנה מאז ומה משמעותה עבורנו, שנתקלים בה היום. אם נתייחס ליצירות ביראת קודש, נכבד אותן ולא נעז לגעת בהן, הן עלולות להיקבר תחת עומס המכובדות."

כמה פעמים שרת את מחזורי השירים של שומן?

"אני לא אוהב לספור, לכן אין לי תשובה מדויקת. מה שאני יכול לומר הוא שעד היום לא התעייפתי מהופעות. בשונה משחקנים שמשחקים פעם או פעמיים בחייהם את המלט או את ליידי מקבת, אני מבלה הרבה שנים בחברת השירים האלה. במשך השנים הם שימשו לי מעין מסלולי הליכה בהרים. אתה שב אליהם ומזג האוויר שונה בכל פעם. דימוי אחר הוא תבשיל שאני אוהב ומכין בכל פעם מחדש, אבל תמיד מחפש את המרכיבים המשובחים ביותר ואת החברה הטובה לחלוק עמה את האכילה".  


מארק פדמור, מקור: אתר פסטיבל אילת למוזיקה קאמרית

 
"המאזין חייב גם לחשוב"   
                                                                                                        
בישראל ישנה תחושה שהקהל לרסיטלים של שירים אמנותיים מצטמצם, חוץ מקבוצה נאמנה שנוהרת אחרי הסוגה האינטימית היפה הזאת. אתה חש בכך בהופעותיך?

"למרבה השמחה אני  מופיע הרבה ומול אולמות מלאים. השנה אני משמש גם כאמן הבית של הפילהרמונית ברלין וזו הזדמנות לחשוף לפני הקהל בברלין הרבה מן השירים של מלחינים אנגליים. אבל זו אמנות שצריך להשקיע בה. בכל תכנית שאני מופיע בה חשוב לי הנושא, הצד הספרותי. רסיטל לא יהיה רק אוסף של מנגינות יפות. המאזין חייב גם לחשוב ולא רק ליהנות".  

נראה לך שאמנים צריכים לדבר לפני רסיטלים  של שירים?

"חשוב מאד כאמור שהקהל יידע שיש כאן שילוב של שתי אמנויות - אמנות המילה ואמנות הצליל. בה בעת זהו מופע של מוזיקה קאמרית שבו יש לשני השותפים על הבמה משקל שווה בחשיבותו. לעתים מעט דיבור מסייע, כי בסופו של דבר מדובר בחוויה משולשת - צלע אחת היא המשורר והמלחין, צלע שניה הם המבצעים הזמר והפסנתרן והצלע השלישית היא הקהל. כשכולם שותפים שווי זכויות - החוויה מושלמת".

איך אתה חש כאשר הקהל בערבי לידר מעיין בדפים שלפניו ומניע את הראש מן הדפים אל הבמה ובחזרה?

"התנסיתי פעם בניו יורק בהופעה שבה המלים היו מוקרנות על הבמה, וזו הייתה חוויה טובה. אני מקווה שיהיו יותר הופעות מסוג זה. אני יודע שכאשר אני בקהל, אני משתדל למצוא את הדרך להציץ במלים ולהשתדל לקלוט כמה שיותר בהאזנה". 
 
מה אתה מעדיף, הופעה ברסיטל או באופרה?

"אני אוהב את שתי האמנויות. בהופעה בערב לידר יש לך שליטה גדולה יותר בחומר המוזיקלי אבל בה בעת אתה נבחן כמי שמספר סיפורים. אני מאד אוהב לשיר בגרמנית. השירים של היינה ושל גתה הם שירים מופלאים והמוזיקה שחיברו להם שוברט, שומן, ברהמס או הוגו וולף היא מדהימה".


פול לואיס, מקור: אתר האינטרנט של פול לואיס

 
אהבה לא ממומשת
 
בישראל אתה מופיע עם פול לואיס, אבל לאורך הקריירה שלך הופעת עם פסנתרנים רבים.

"נכון. בתולדות האמנות הזאת היו שני סוגים. לפני 50 שנה השם הכמעט בלעדי בתחום היה ג'רלד מוּר האנגלי. הוא היה פסנתרן הלידר הטוב ביותר וכל הזמרים רצו להופיע איתו. כיום פסנתרנים עושים הכל - לידר, מוזיקה קאמרית, הופעה סולנית עם תזמורת, אני מאותגר כל פעם מחדש כאשר הפסנתרן שאיתו אני חולק את הבמה מתחלף.

"ברור לי שלעולם לא אדע הכל על האמנות המיוחדת הזאת, אבל אני ממשיך לחקור והפסנתרנים השונים מסייעים לי במסלולי החיפושים. על פול לואיס אני יכול לשוב ולומר מה שאמרתי כבר בעבר, הוא מפיק מן הפסנתר צלילים שקשה להפיק יפים מהם."
 
יש סיבה מיוחדת לכך שהתכנית כוללת שני מחזורי שירים של שומן ועוד שישה שירים של ברהמס ?
 
"לא צריך סיבה מיוחדת, אבל שני מחזורי השירים של שומן הם למעשה שירי אהבה גדולים לקלרה, אהובתו, מבול שירים שנכתב באקסטזת האהבה של הזוג הצעיר. גם שיריו של ברהמס הם שירי אהבה לאותה קלרה שהתאלמנה בגיל צעיר, וברהמס היה חברה הקרוב. חלקם אפילו מתוך אותו מחזור של היינה ששומן הלחין. האהבה ניכרת בשיר הלפני אחרון 'נסיעה בים' – היא טבולה בידיעה שלעולם תישאר בלתי ממומשת, בלתי מושגת". 
 
פסטיבל אילת מציע השנה לאוהבי המוזיקה הקולית ארבעה ערבים שונים בתכלית. לצד תכנית השירים של שומן וברהמס, יתקיימו גם שני קונצרטים עם אנסמבל פיגמליון ביצירות נודעות של באך והזמרת הצרפתייה פולין דיפואה תציג את השיר האמנותי של ז'ורז' ברסנס עם הליווי המקורי שלה, הקונטרבס.


מארק פדמור, צילום: Marco Borggreve

הפסטיבל יתקיים בין ה-10-7 בפברואר 2018 במלון דן באילת. מחירי הקונצרטים נעים בין 120- 300 ₪. מבצעים מיוחדים וחבילות כרטיסים: 10% הנחה לרוכשים מעל שלושה כרטיסים למופעים שונים, 20% הנחה לרוכשים מעל שישה כרטיסים למופעים שונים, רוכשי החבילות זכאים לכניסה ללא תשלום לריף הדולפינים. להזמנת כרטיסים: 1-700-50-50-80 או 5450* או ב- אתר הפסטיבל