המשוררת והחוקרת עטורת הפרסים עורכת בבית הקונפדרציה שבוע של שירה מתורגמת שמקיף ארצות ויקומים
ארבעה ימים גדושי שירה
נתחיל בגילוי נאות: את נועה שקרג'י אני מכירה ומוקירה אבל לא רק אני. ספר שיריה הראשון "חותמת חוֹם" שיצא בקיץ האחרון זכה גם לביקורות מהללות וגם בפרס הרי הרשון ופרס רחל נגב (2013) ובפרס שרת התרבות למשוררים בראשית דרכם (2016). בנוסף התבשרה שקרג׳י ממש לאחרונה על זכייתה (זוכה יחידה) בפרס מחקר הספרות היוקרתי ע"ש גרשון שקד מטעם אוניברסיטת בן גוריון, עבור עבודת המאסטר שלה - "אינטרנטיקה", העוסק בפואטיקה של הרשת.
והיא מלמדת, כותבת, וחוקרת שירה. מייסדת שותפה בבית הספר לאמנויות המילה בירושלים שנוסד ב-2015, מעורכי פסטיבל מטר על מטר וכתב העת "נננופואטיקה", ואל השירה היא בכלל הגיעה דרך השירות הלאומי אותו היא עשתה ב"מקום לשירה".
עכשיו היא עורכת סדרה המוקדשת לשירה מתורגמת, שתנסה לחשוף את הקהל לקשת רחבה של משוררים מכל העולם ולמגוון עצום של תרגומי מופת מתקופות שונות. במהלך ארבעה ימים גדושים להתפקע, יעלו בבית הקונפדרציה שמונה מופעים שייקחו את הקהל למסע מסביב לעולם, שני מופעים בכל יום שיתארחו בהם 35 מתרגמים שיספרו על המשוררים שתרגמו ויקראו משיריהם.
נועה שקרג'י, צילום: מיכל פתאל
"אין מספיק תרגומים לשירה מהמזרח"
אני אשאל בצורה מעט ילדותית: למה דווקא סדרה על תרגום שירה?
"כשבית הקונפדרציה הזמין אותי לערוך את סדרת "שעת החסד" הרגשתי שזו הזדמנות לחקור שדה שאני לא מכירה מספיק - שדה שירת העולם. העבודה על התכנית הייתה הזדמנות להתמסר בדרך נוספת לקריאת שירה שאני לא מכירה, או שקראתי מבלי לדעת מה המיקום ההיסטורי או הגיאוגרפי שלה. אבל זו לא רק הייתה הזדמנות להכיר את השירה המתורגמת, אלא גם את המתרגמים: את מי שהמשורר/ת כה יקר לליבו עד שהקדיש זמן רב, בדרך כלל מרצונו הטוב כדי להעביר את היצירה את הים ולהביא אותה ליבשה העברית; מהבחינה הזו אני מרגישה שזו סדרה שבה מחזרים מגיעים לספר על מושאי אהבתם הנעדרים, אדם בא לספר על זולתו, וזה מרענן ומסקרן ביחס לאירועי שירה רגילים."
מה גילית במהלך העבודה על הסדרה שלא ידעת קודם?
"המון דברים. למשל כמה מעט תרגומים יש לספרות אפריקאית, ובכלל, כמה נמוך מצוי המזרח בסדר העדיפויות התרבותי. כשעבדתי על אירוע המחווה לחתני פרס נובל היה קל להתייחס לשירה הפולנית או השוודית, היו אפילו כמה אפשרויות מהן יכולתי לבחור. אבל לעומת זאת, ביליתי ימים ארוכים לשווא בחיפוש אחר מישהו שיוכל לתרגם את וולה סויינקה, משורר ומחזאי שאמנם קטעים ממחזה שלו תורגמו על ידי פרופ' אברהם עוז, אבל יצירה שלמה שלו, מחזה או שירים לא ראתה אור בעברית. נכון, בראש ידעתי את זה קודם, אבל ההיעדר על המדף קשה היה קשה ומתסכל עבורי יותר מאשר הידיעה הכללית."
מה בחרת לעשות בסדרה שלא נעשה בעבר?
"אני לא יודעת מספיק כדי לענות על זה."
את לא חוששת שאולי יצרת כאן גודש רב ושיהיה קשה לקהל להכיל את כל זה?
"'אשרי אדם מפחד תמיד', ודאי שכן. אני מתייחסת לאירועים האלה קודם כל כהזדמנות לבוא ללמוד. קורס קצר בהכרת שירת העולם. ואין מה לעשות, זה דורש מאמץ."
"שירה מתורגמת תורמת לשירה המקומית"
מה את חושבת על מצב תרגום השירה בארץ?
"יש מומחים שידעו לענות על השאלה הזו באופן מקצועי, לא אני. מה שאני כן יודעת לומר הוא שאני מחכה עדיין לספר שירה מתורגם של אליזבת בישופ, רוברט לואל, מרי אוליבר, וולה סויינקה, אאוג'ניו מונטאלה, אודיסאוס אליטיס, ויטוריה קולונה, גווידו קוולקנטי, ז'וזה סראמגו, טוני קרטיס... להמשיך? יש גם כמה וכמה קבצי תרגום מצוינים שאני יודעת שלא יוצאים בשל היעדר משאבים. להבנתי ככל שיש יותר שירה מתורגמת טובה - יש שירה ישראלית טובה יותר. מתרגמי השירה בישראל עדיין עובדים ברובם ב'חומה ומגדל', אם זה באמצעות תרגום שלא נעשה משפת המקור, ואם זה בהיעדר משאבים לתגמול עבודת המתרגם, ואם זה בכך שהספרים לא יוצאים לאור."
וולה סויינקה, מקור: ויקיוואנד
מה הופך לדעתך מתרגם למתרגם טוב?
"את השאלה הזו צריך לשאול מתרגם טוב ואם להתלות על אילנות גבוהים, שמעון זנדבק מדמה את תרגום השיר לכתיבת שיר על שיר."
אבל את כן חושבת שכדי לתרגם שירה חייבים לכתוב שירה?
"אני לא חושבת שזה הכרחי, אבל זה בטח לא מזיק. בכל מקרה אני מניחה שזה בדרך כלל מגיע יחד ללא קשר לאיזו מיומנות היא הראשונה, המרכזית או המוכרזת. סביר בעיני שמי שכותב יתרגם ושמי שמתרגם יכתוב, לכל הפחות לעצמו."
האם אנחנו כקוראים יודעים לתגמל מתרגמים?
"לא".
את מאמינה ששירה מתורגמת אכן מציעה לקורא העברי חלון לתרבות אחרת?
"יתכן שההבדלים בין התרבויות הולכים וקטנים, אבל בינתיים נדמה לי שתרגום עדיין מוכיח את הקיום של תרבויות שונות ואת הזרות של כל אחת מהן בתוך העברית. עבורי זה חזק ביותר בכל מה שקשור במתח בין הטבע והעיר- לקרוא משוררים איריים שמתארים את קטיף תפוחי האדמה, או את השייט בנהר, לקרוא את טד יוז המתאר את יללת הזאבים, לקרוא את האצילות של השירה האיטלקית או את התיאורים הגולמיים של הזוועות הביוגרפיות בשירה הוידויית זה בהחלט מרענן את עולם הדימויים והמחשבות המקומי. מעבר לעניין התרבות האחרת, משוררים מתורגמים הרבה פעמים נקראים כתחביר אחר, אי אפשר לקרוא את פאול צלאן ולא להרגיש את התחביר המתפתל, אי אפשר לקרוא שירת הייקו ולא לשהות קצת בשפה, במודוס ובצורת המחשבה של ההייקו."
טד יוז, מקור: וויקיפדיה
"התאהבתי במשוררת איטלקייה"
את מתרגמת בעצמך? אם היית מתרגמת את מי היית בוחרת לתרגם?
"אני משתעשעת מידי פעם בתרגומים למשוררים שאני אוהבת. גם עושה בשנה וחצי האחרונות מאמצים ללמוד איטלקית בשביל לתרגם משוררת שקראתי הרבה אודותיה, וקראתי את שיריה באנגלית ואפשר לומר שהתאהבתי. יש גם ספר ילדים שאני עובדת עליו בהפסקות כבר כמה שנים, אבל כל אלה, לפחות בינתיים, ניסיונות חובבניים."
למה את קוראת לניסיונות התרגום שלך "ניסיונות חובבניים" מה את מרגישה שעדיין חסר לך או שאין לך?
"אני קוראת לניסיונות התרגום שלי חובבניים, כי אני עדיין לא בקיאה במלאכת התרגום. אני עושה את זה כמו חובבת - טעיה וניסוי, ולא כמו בעלת מקצוע שמיומנת בטכניקות ובתיאוריות השונות של תרגום."
המשורר רוברט פרוסט אמר פעם - Poetry is what gets lost in translation - מה את חושבת על האמירה הזו?
"לא מסכימה. לטעמי זו מחשבה שנובעת מחלוקה היררכית בין מקור ותרגום, אבל האמת שזה כבר לא ככה. מבחינתי תרגום הוא וריאציה על נושא, או על סגנון, ולא העתק של יצירה. מתרגם טוב הוא לא חקיין או טכנוקרט חיוור של המשורר, לא. הוא מלא תעוזה, אומץ ויצירתיות. המתרגם הטוב הוא רובין הוד: לוקח מהעשירים, שכבר יש להם את השירה הזו, כדי לתת לעניים שעוד לא זכו לקרוא בה."
האם נתקלת בתרגום שהתיישן ובחרת שלא להביא אותו לסדרה?
"זו הייתה הסיבה המרכזית שלי בבחירה לא לעסוק, לפחות הפעם, בשירה עתיקה - אני לא די מומחית כדי להכריע לגבי טיבם של תרגומים, וזו בכל זאת סדרה על שירה ולא על מתרגמים. מאחר שהסדרה מתרכזת ברובה בשירת המאה ה-20, כמה כבר יכול התרגום להתיישן?"
לאה גולדברג אמרה שהתרגום הוא "נשיקה מבעד למטפחת" מהי המטפורה שלך למלאכת תרגום השירה?
"לכי תתמודדי עם מטאפורות של לאה גולדברג, לא רק משוררת גדולה, אלא גם מתרגמת ענקית. קטונתי."
לאה גולדברג, תמונת יחסי ציבור
"העתיד נראה לי מבטיח"
המשורר הקנדי כריסצ'ן בוק כתב ש"בעתיד שירה תיכתב על ידי מחשבים עבור מחשבים". כמי שחוקרת את מאפייני השירה הישראלית בעידן האינטרנט, אולי בכלל לא נצטרך בעתיד מתרגמים?
"אפשר לומר שאנחנו הולכים ומתקרבים לזמן בו נצטרך פחות ופחות אנשים בכל מיני תפקידים שהמחשב יכול ויוכל לעשות טוב יותר ויותר בעתיד. מי יודע, אולי כל הכלכלה תשתנה, מוסד העבודה כמו שאנחנו מכירים אותו יקרוס. אותי זה מעודד! מהפרספקטיבה הזו העתיד נראה לי כמו חצר מלוכה בה נוכל לשבת, לכתוב, לקרוא, לערוך ולתרגם שירה וכל סוג אחר של שורה, מבלי להיות מוטרדים מענייני פרנסה. לזה אני קוראת עתיד מבטיח!"
מי היה המשורר או המשוררת המתורגם הראשון שקראת?
"פאול צלאן. הייתה שנה שלמה שקראתי רק את 'סורג שפה' באוטובוסים בדרך לבית הספר ובחזרה. כל השירים בתחילת הספר מקושקשים בהבלי ניסיונות פיצוח, אבל ככל שהספר מתקדם יש פחות ופחות סימונים. לא שהבנתי משהו, כלום לא הבנתי, אבל הרגשתי שזה כמו תפילות של ימים נוראים, משהו אדיר שאני לא מצליחה להבין אבל מרגישה בכל ליבי."
איזו שירה מתורגמת השפיעה עליך?
"ימים יגידו. פאול צלאן ראשון ואחריו דנטה, קוולקנטי, לורקה, פסואה, אמילי דיקנסון, טד יוז, סילביה פלאת. יש עוד."
אמילי דיקינסון, מקור: וויקיפדיה
ציטוט אהוב במיוחד מתוך שירה מתורגמת?
"ראשון עולה בראשי ציטוט משיר של טד יוז, משורר שהכתיבה שלו על הטבע ועל הפרא מרגשת אותי והשורה הזו במיוחד. ארבע המילים הראשונות בשורה הן שם השיר - The Howling of wolves / Is without world - ובעברית: 'יללת הזאבים / נטולה מן העולם'. יש איזשהו דיוק רגשי בקביעה הזו שמספר גם את הסיפור של הפרא שהוא חוץ לעולם, גם את היללה הזו, על כל המשמעויות של המילה וגם על העולם הזה, שיש דברים שפשוט חורגים מתחומו ומהדהדים אל כל היקומים ובתוך כל הכלים".
מה החלום הבא שלך בתחום השירה?
"לקרוא וללמוד היטב על השירה שנכתבה בעיראק במאה השנים האחרונות. עיראק היא לא רק ארץ מוצאה של משפחתי, אלא גם מקום בו השירה נחשבת לכתר האמנויות, כך שזה נראה לי מוזר שאני לא מכירה עדיין כהלכה את השירה שנכתבה שם לפני ההגירה של הקהילה היהודית ואחריה."
נועה שקרג'י, צילום: ריקי רחמן
מסביב לעולם בשמונה מופעים: שבוע שירת עולם, יתקיים בין התאריכים 25-22 באפריל 2018 בבית הקונפדרציה בירושלים. הכניסה ללא תשלום על בסיס מקום פנוי, בהרשמה טלפונית: 02-6245206, שלוחה 4 או
באתר בית הקונפדרציה