יוצרים מן השורה הראשונה

פסטיבל העוד הבינלאומי ה-23 בירושלים, מבית היוצר של בית הקונפדרציה על שם חיים גורי, יתקיים השנה בין ה-3 ל-12 בנובמבר 2022, בהשתתפות מיטב היוצרים והיוצרות ועם 19 הפקות מיוחדות לפסטיבל, מופעי בכורה ומופעים חד-פעמיים.
 
לדברי מנכ"ל בית הקונפדרציה והמנהל האמנותי של פסטיבל העוד, אפי בניה: "פסטיבל העוד חוזר לארח השנה מופעים בינלאומיים עם יוצרים מן השורה הראשונה בתחומם. הפסטיבל ימשיך להעניק במה מרכזית לשירה העברית העתיקה, והשנה ננעל את הפסטיבל במופע של שם טוב לוי, שהלחין טקסטים משיר השירים. גם השנה נמשיך לתת דגש לנשים יוצרות ופורצות דרך שלכל אחת מהן שפה ייחודית לה, וכן נציג תוכנית עשירה הפונה גם לצעירים במופעים עדכניים של היפ-הופ פלסטיני-עברי, מוזיקה ערבית אלקטרונית וחמארה תימנית במזקקה, ובמופעים ללא תשלום בחצר תיאטרון החאן של סטודנטים מן האקדמיה למוזיקה ומחול."
 
הפסטיבל ייפתח במופע מחווה למלחין היווני הדגול ואמן הבוזוקי ואסיליס ציצאניס, אחד מהמלחינים החשובים ביותר בז'אנרים רבטיקו ולאיקו של המוזיקה היוונית הפופולארית. התזמורת היוונית הנודעת אסטודיאנטינה ניאס יוניאס וגדולי הסולנים, אלני ויטלי ובאביס סטוקאס, יקחו אותנו למסע אל שיריו האהובים.
 
מאסטר העוד הטורקי יורדאל טוקצ'אן יגיע עם פרויקט UDI, בו יציג גישה עכשווית למוזיקה הטורקית המסורתית, יחד עם נגני העוד אופוק קאן איצ'לי וטולגה קארסלאן.
 
מפגש פסגה חד פעמי יתקיים עם נגן הניי אמיר שהאסאר, המוזיקאי הסופי הטורקי עיסא נסים והזמר הטורקי סלג'וקהאן יילמאז, שייצאו למסע מוזיקלי בעקבות המיסטיקן הסופי, ג'לאל א-דין רומי.

את הפסטיבל תחתום הופעה בלתי נשכחת של שם טוב לוי, שהלחין מוזיקה מקורית לשיר השירים במיוחד עבור הפסטיבל. לוי יופיע עם מיכה שטרית ומעיין ליניק, אנסמבל שם טוב לוי ואנסמבל "קול דודי" מבית הספר למוזיקה "רימון". 

 
יוצרות פורצות דרך

גם השנה יקדיש הפסטיבל מקום נרחב ליוצרות ישראליות פורצות דרך ויעלה מופעים שנוצרו במיוחד עבור הפסטיבל: ריף כהן במופע לרגל צאת האלבום החדש, המבטא פמיניזם מזרחי והעצמה נשית, תמר שאוקי במחווה למוזיקה לבנונית שעליה גדלה בבית סבה וסבתה, מירה עווד במופע ראשון בפסטיבל העוד, עם פיוז'ן ערבי, לירז צ'רכי במופע לרגל צאת האלבום החדש, שהוקלט באיסטנבול עם מוזיקאיות איראניות והפייטניות שיר יפרח ויהלה לחמיש במופע ייחודי המוקדש לשירת פיוטים בהיבט נשי.
 
מקום מרכזי יוקדש למופעים בועטים עבור הקהל הצעיר, שיתקיימו במזקקה. היפ-הופ פלסטיני-עברי בניהולו של נטע ויינר מסיסטם עלי, מוזיקה ערבית מסורתית ואלקטרוניקה עכשווית וחמארה תימנית.  בנוסף, יתקיימו מופעים ללא תשלום בחצר תיאטרון החאן של סטודנטים מן האקדמיה למוזיקה ומחול, שינגנו מוזיקה ערבית קלאסית אינסטרומנטלית, ווקאלית ומודרנית.
 
אירועים נוספים בפסטיבל: ערב המוקדש לאום כולת'ום וכולל הרצאה אודותיה מאת פרופ' פיני איפרגן, ולאחר מכן מופע מחווהשל פרופ' תייסיר אליאס ולהקתו, יחד עם הזמרת  ויולט סלאמה והזמר -פייטן יחיאל נהרי, שיבצעו משיריה של הזמרת הגדולה; יגל הרוש בעיבוד לכתר מלכות, אחת מיצירות המופת של שלמה אבן גבירול, במופע בו יבקש להפוך את הבמה לבית תפילה, ואנסמבל היונה במופע המגיש טעימות מתור הזהב בספרד ועד המהפכן הגדול של המאה השש עשרה, רבי ישראל נג'ארה ומסורתו המיסטית. 

מופעי פסטיבל העוד הבינלאומי ה-23 בירושלים, 2022:
 
מופע פתיחה:  תזמורת אסטודיאנטינה' אלני ויטלי ובאביס סטוקאס

מחווה למלחין הדגול ואסיליס ציצאניס (יוון)
המלחין היווני הדגול ואמן הבוזוקי הווירטואוז ואסיליס ציצאניס (1984-1915) היה אחד מהמלחינים הפוריים והחשובים ביותר בז'אנרים רבטיקו ולאיקו של המוזיקה היוונית הפופולארית, ומי שהציג אלמנטים מערביים לז'אנרים אלה ושפה מוזיקלית פיוטית על-זמנית. התזמורת היוונית אסטודיאנטינה ניאס יוניאס, בניצוחו של נגן הסנטור אנדראס קציגיאניס ועם הסולנים אלני ויטלי ובאביס סטוקאס, משמרת את המורשת המוזיקלית של איזמיר ואסיה הקטנה.

היא מגיעה לביקור שני בפסטיבל העוד ותיקח אותנו למסע בין שיריו היפים ביותר של ציצאניס, הלוכדים רגעים מעצבים מההיסטוריה המודרנית של יוון במאה ה-20, ומציירים דיוקנאות של גיבורים קשי יום, עוולות חברתיות, אהבות גדולות וטיולים אקזוטיים לארצות קסומות. שיריו של ציצאניס יצרו  נוף תרבותי ייחודי, והם פופולאריים עד היום ומושמעים בכל מקום בו חיים יוונים ברחבי העולם.

ואלרוטסוס אפוסטולוס גיטרה | דימוס ווגיקאס אקורדיון | קונסטנטינוס גדיקס בוזוקי | יואניס קוקוניטאס בוזוקי | אנדראס קציגאניס מנהל אמנותי, קאנון | קונסטניטינוס קונסטנטינו בס | קירקוס קגוונטאס כינור | פיליפוס רטסיוס פסנתר |  סטברוס קוסקורידאס קלרינט | אנדראס פאפאס כלי הקשה | אלני ויטלי שירה | באביס סטוקאס שירה

חמישי, 3 בנובמבר, 21:00, אולם  שרובר, תיאטרון ירושלים
 
 
 
אנסמבל מאסטר העוד יורדאל טוקצ'אן: פרויקט UDI (טורקיה)

יורדאל טוקצ'אן הוא מנגני העוד המובילים בעולם, תלמידו של המאסטר המשפיע טנבורי נקדט ישר ומאסטר בזכות עצמו. טוקצ'אן הוא בעל תפיסת צליל ייחודית ומעודנת, העמיד דורות של תלמידים ושילב בנגינתו את מסורות הנגינה בעוד עם חידושים סגנוניים. טוקצ'אן ניגן עם מאסטר הניי קודסי ארגונר והופיע ברחבי העולם עם הרכבי מוזיקה קלאסית ומודרנית.

פרויקט UDI הוא שיקוף נאמן של האמנות הווירטואזית של טוקצ'אן והעבודה המתמשכת שלו עם תלמידיו. הוא אורג ביד אמן גישה עכשווית למוזיקה הטורקית המסורתית, יצירות מקוריות של טוקאן יחד עם שירי עם טורקיים המתכתבים עם תרבויות מוזיקליות אחרות. האנסמבל כולל שני תלמידים מוכשרים וצעירים  – נגני העוד אופוק קאן איצ'לי וטולגה קארסלאן, שנגינתם עמו כבר זכתה לשבחים בטורקיה ומחוצה לה.
יורדאל טוקצ'אן עוד | אופוק קאן איצ'לי עוד | טולגה קארסלאן עוד

מוצאי שבת, 5 בנובמבר, 21:00, רבקה קראון, תיאטרון ירושלים

 
מירה עווד: פיוז'ן ערבי

מירה עווד מוכרת לכולנו כזמרת-יוצרת ושחקנית, אבל היא גם תסריטאית שיצרה את הסדרה "מונא", אמנית טקסטיל וקרמיקה ופעילה למען שלום וסולידריות. עשייתה האמנותית של עווד תמיד היתה רב-תרבותית, וכך גם שיריה, הנכתבים בערבית אבל תואמים את המצע ההרמוני של מוזיקה מערבית, ובהתאם גם לחניה הנעים בחופשיות בין מזרח ומערב. במופעה הראשון בפסטיבל העוד, עווד תבצע שירים מאלבומיה השונים ותבחן חיבורי תרבויות שעשו יוצרים שונים עם גרסאות כיסוי של שירים מהעולם הערבי, המציגות ערבובים מעניינים עם המערב.[A1] 
 
מירה עווד שירה, גיטרה, קונצ'ה | שי אלון גיטרה | מיילו פרייזר עוד, כינור 
 
מוצאי שבת, 5 בנובמבר,  22:00, זאפה ירושלים


תמר שאוקי בשחור לבן: מחווה לצמד אמל וסלים שאוקי 

 הזמרת-יוצרת והפסנתרנית תמר שאוקי היא בת לשושלת מוזיקאים מפוארת. הוריה הם הצמד שוקי ודורית אך סבה וסבתה, אמל וסלים שאוקי, מפורסמים אף יותר. הם התפרסמו בעולם הערבי בשנות החמישים, היו חברים של הזמר הידוע ודיע א-צאפי , עלו לארץ מלבנון ב-1961 והמשיכו גם כאן בפיתוח ושימור המוזיקה הערבית, כולל הקלטות שבועיות בקול ישראל בערבית.

שאוקי ספגה את המוזיקה הערבית בבית סבה וסבתה, ומצאה בה את ביתה המוזיקלי. המופע מציג את סיפורה המשפחתי יוצא הדופן כבת הדור השלישי. היא נעה קדימה ואחורה בציר הזמן ומבצעת שירים מקוריים של סבה וסבתה לצד קלאסיקה לבנונית ושירי עם שאומצו במשפחתה לאורך השנים, בעיבודים הצובעים אותם בצבעים חדשים ועדכניים.

תמר שאוקי שירה, ניהול אמנותי | שראל הכהן קאנון, הפקה מוזיקלית | יאיר אופיר בס  | 
שהם גבאי כלי נשיפה  | בן דגוביץ' כלי הקשה | נאסיף לאוון כלי הקשה 
 
ראשון, 6 בנובמבר, 19:00, בית הקונפדרציה


תמר שאוקי, צילום: שמוליק בלמס  

ריף כהן: חור בלב

מופעה של הזמרת-יוצרת ריף כהן מבוסס על אלבומה החדש שיצא בהמשך השנה, "חור בלב" (גז'דור). האלבום מבטא פמיניזם מודרני, אירוני ומזרחי, זועק את כאבן של נשים ונוצר כמחווה נוסטלגית למוזיקה מזרחית. השירים, שנכתבו לאחר גירושיה של כהן, מבטאים תחושה של חופש והעצמה נשית ומשתלבים לכדי סיפור אישי ונוגע ללב. כהן משלבת בטבעיות אלמנטים ממסורות מוזיקליות עתיקות וחדשות מכל רחבי המזרח התיכון, מפרס, דרך טורקיה ועיראק ועד מרוקו ואלג'יר, וכיאה לגישתה הרב-תרבותית היא שרה אותם בעברית, ערבית, צרפתית ואנגלית, ומלווה בלהקה המשלבת כלים מסורתיים מהמזרח – עוד, סאז, ריק ודרבוקה עם כלים מערביים.     

ריף כהן שירה | יוהנא ריטמולר כינור, ניצוח | אביב עזרא  ריק | אילון אליקם דרבוקה | אלעד קמחי  סינתיסייזר | אביתר חרמש בס | יניב מייזל  עוד, סאז | אור קודאי קלידים | גד אקנפורה טורפרנקה סאונד

ראשון, 6 בנובמבר, 21:00, תיאטרון החאן
  

הפייטניות שיר יפרח ויהלה לחמיש מציגות מופע ייחודי המוקדש לשירת פיוטים ושירה יהודית בהיבט נשי. רובם של הפיוטים והשירים הם בסגנון אנדלוסי וצפון-אפריקאי, אך יפרח ולחמיש, שיופיעו בנפרד וביחד, ישלבו במופע גם פיוטים נוספים ממזרח ומערב. הן יעשירו את עולם הפיוט המתחדש ומתפתח, שעד כה לא הבליט את מקומן של הנשים, במופע השומר על אווירה פיוטית אותנטית ומלאת הדר.

שיר יפרח היא פייטנית, מתמחה במוזיקה אנדלוסית, מרוקאית וצפון אפריקאית וסולנית של התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד. יהלה לחמיש היא מוזיקאית, פייטנית, מנהלת מוזיקלית, שחקנית ושליחת ציבור.
 
שיר יפרח שירה |  יהלה לחמיש שירה |  אופיר כהן עוד | יערה בארי קמנצ'ה |  אביתר חרמש קונטרבס, גיטרה חשמלית  |  דוד דגמי תופים 

שני, 7 בנובמבר, 19:00,  בית הקונפדרציה


אמיר שאהסאר/עיסא נסים/סלג'וקהאן יילמאז:

בעקבות צעדיו - ג'לאל א-דין רומי במרחב בין איראן לטורקיה
פסטיבל העוד גאה להציג מפגש פסגה נדיר וחד פעמי, שבו יארח אמן הניי והמוזיקאי אמיר שהאסאר את המוזיקאי הסופי הטורקי עיסא נסים, המכונה בפי ידידיו עיסא באבא, שישיר וינגן ביליטנבור, ואת הזמר הטורקי סלג'וקהאן יילמאז. עבודתם המשותפת עם שאהסאר משקפת שותפות אמנותית ומיסטית בינלאומית בת שנים רבות.

שלושת האמנים מציגים מסע מוזיקלי מהפנט בעקבות  תנועתו של המיסטיקן הסופי ג'לאל א-דין רומי, שיצא בראשית המאה ה-13 מפרס במסע אל טורקיה ועבר בדרכו בכורדיסטאן ובארמניה. המופע יהווה צוהר לעולמו של הד'יכר (טקס הזכרת השם  המתרחש תוך כדי מחול), ויהיו בו פרקי שירה בשפות שונות: טורקית, פרסית, ערבית ואף עברית. זהו מופע  אקסטטי שכולו כמיהת הלב, תשוקה החוצה את המרחבים שבין אדם לאדם ובין דת לדת, ומתנשאת בשאיפתה להמריא אל מעבר לגבולות התודעה האנושית.

אמיר שאהסאר ניי, שירה, דאף  | עיסא נסים יליטנבור, שירה |  סלג'וקהאן יילמאז שירה | גלעד וייס סהטאר, גיטרה, קופוז | רוחמה כרמל דאף | נעם שמש סנטור | פרופ' חביבה פדיה הקראה, עריכת טקסטים
אלדד פרדו יעוץ טקסטואלי  
  
שני, 7 בנובמבר, 21:00, תיאטרון החאן
 

אנסמבל היונה: מיונת רחוקים ועד נג'ארה

אנסמבל היונה הוא מההרכבים הבולטים שפרצו דרך ופתחו שער אל עולם הפיוט בראשית שנות האלפיים. האנסמבל הופיע עם ברי סחרוף ומאיר בנאי ז"ל במהדורת פסטיבל העוד של 2006 ובהמשך גם עם אהוד בנאי, והוציא אלבום המוקדש לפיוטים המיסטיים של רבי ישראל נג'ארה.

אנסמבל היונה חוזר לפסטיבל העוד במופע מחודש המגיש טעימות ספרדיות מתור הזהב בספרד ועד דור הגירוש, שהתפזר ברחבי האימפריה העות'מאנית ובסצינה הטורקית של דרווישים, מקובלים וחזנים יהודים. מתיקוני הזוהר, משוררי תור הזהב בספרד – רבי יהודה הלוי ושלמה אבן גבירול -  ועד המהפכן הגדול של המאה השש עשרה, רבי ישראל נג'ארה ומסורתו המיסטית. כמו תמיד, המוזיקה של אנסמבל היונה היא מיסטית ומהפנטת, הנישאת מעבר לממדי המרחק והזמן ונוגעת בנימים עמוקים של הנפש.

יהודה עובדיה פתיה שירה | נאור כרמי יאלי טנבור, קונטרבס, הפקה |  אליהו דגמי סאז, עוד | אמיר שהאסאר ניי | אסף זמיר כלי הקשה |  יוסף עובדיה פתיה כלי הקשה |  פרופ' חביבה פדיה  ניהול אמנותי | 

שלישי, 8 בנובמבר, 19:00, בית הקונפדרציה  
 

יגל הרוש: כתר מלכות לאבן גבירול

מופע מקור מיוחד לפסטיבל העוד
כתר מלכות היא אחת מפסגות שירתו הדתית של משורר תור הזהב בספרד, שלמה אבן גבירול, ואחת מיצירות המופת של השירה הדתית (בכלל) . אבן גבירול תיאר בפיוטיות פילוסופית-מיסטית סוערת את הפער בין גדולת האל לשפלות האדם (המשתוקק), תוך תפילה עמוקה לקרבה, לתיקון, להשראה. קהילות יהודי המזרח נהגו לשורר את כתר מלכות ביום כיפור, עם עלות השחר. המופע מבקש להשיב לקדמת הבמה את אחד מאוצרות השירה העברית בלבוש חדש.
 
במשך ארבע שנים עמל נגן הקמנצ'ה והניי יגל הרוש על (לחנים חדשים) לכתר מלכות במסורת המקאם, כשכל בית בשיר הולחן במקאם אחר. (את האנסמבל) של הרוש תלווה מקהלה שתשיר (ותבצע מתוך) הטקסט, ויחד יבקשו להשרות אווירה של התכנסות, בה חלל המופע הופך לבית תפילה.
 
יגל הרוש  קמנצ'ה, ניי , שירה | אוריה הרוש עוד | משה שלו  סנטור | יוני שרון כלי הקשה | יאיר אופיר  קונטרבס | שלמה אילן קינן  גיטרה | מקהלה: נריה לחיאני, ירדן עזרא, רותם, רחל בלזר | אורח: זיו יחזקאל
 
שלישי, 8 בנובמבר, 21:00, תיאטרון החאן

ההופעה תציג את השירים הפונדיים עם רקדנים וחומר ויזואלי נדיר על התרבות וההיסטוריה הפונדית. יופיעו בה מגדולי זמרי המוזיקה הפונדית-  פלה ניקולאידו, אלקסיס ארכארידיס ודימיטריס קאראסאבידיס, ונגן הלירה הפונדית דימיטריס קסניטופולוס, בהדרכת המנהל האמנותי והמנצח תומאס קונסטאנטינו ועם להקה בת שישה נגנים, שינגנו בכלים יווניים ומזרח תיכוניים עתיקים.[A2] 
 
פלה ניקולאידו שירה | אלקסיס פארכארידיס שירה | דימיטריס קאראסאבידיס שירה | דימיטריס קסניטופולוס לירה פונדית | תומאס קונסטאנטינו עוד, לאוטה, ניהול אמנותי | פבלוס מוראטידיס דאולי פונדי | אלכסנדרוס מימדס גאיידה פונדית, חליל | איליאס מנטיקוס קאנון | יאניס פלאגיאנקסוס קונטרבס | יורגוס קריוטיס ניהול סאונד  |   רקדנים |   באביס קמאנצידיס קלרינט פונדי |   ברכה כהן הפקות יווניות בישראל

רביעי, 9 בנובמבר, 21:00, רבקה קראון, תיאטרון ירושלים
  
 
לירז צ'רכי: רויה
 
הזמרת-יוצרת לירז צ'רכי מגיעה לפסטיבל העוד לרגל השקת אלבומה השלישי בשפה הפרסית, "רויה" (פנטזיה בפרסית). צ'רכי ולהקתה הקליטו את האלבום באיסטנבול, בסטודיו תת קרקעי, יחד עם מוזיקאיות מאיראן המנגנות בכלים פרסיים אותנטיים. אותן מוזיקאיות שיתפו פעולה עם צ'רכי בהקלטת אלבומה הקודם, "זאן". הן כתבו יחד שירי חופש, שוויון והעצמה נשית, ונמנעו מחשיפת זהותן מתוך חשש מפני המשטרה האיראנית.

בהקלטת האלבום החדש עבדו המוזיקאים הישראלים והאיראנים כקולקטיב, וכשהופיעו יחד באירופה כיסו המוזיקאיות האיראניות את פניהן. כעת מגיע המופע לפסטיבל העוד, כשאחת מהן תשתתף בו. שירי האלבום משקפים את יחסיה של צ'רכי עם חבריה האיראנים, ומשלבים אלמנטים ממוזיקה פרסית מסורתית עם אלקטרוניקה וקסם פסיכדלי. בימים אלו מופיעה צ'רכי ברחבי העולם ואף זכתה השנה בפרס מוזיקאית השנה של סונגליינז באנגליה.

לירז צ׳רכי שירה | קימיה באני כינור | גלעד לוין גיטרה | אמיר שדות בס | רוי חן  תופים | איתן דרבקין קלידים
רביעי, 9 בנובמבר, 21:30, זאפה ירושלים (מופע ישיבה)
 

לירז, צילום: שי פרנקו  

הרצאה: אֻםּ כֻּלְת'וּם: ״היא עולם״

מרצה: פרופ' פיני איפרגן 
בהרצאה זו נבקש להתחקות על האופן שבו התהוותה דמותה של אום כולת'ום כדמות חד-פעמית, שרישומה ניכר עד היום לא רק בעולם הערבי אלא גם בישראל.  נתוודע לתיאוריות הגותיות שבמרכזן הניסיון להסביר כיצד מתהוות דמויות מופת בתרבות, ונעקוב אחר התפתחותה של אום כולת'ום מזמרת צעירה מאזור הספָר הכפרי המצרי, לדמות ששמה הולך לפניה ברחבי מצרים ובעולם הערבי כולו. בנוסף נבחן את קשריה האמנותיים והמקצועיים: המשוררים והמלחינים שחיברו את שיריה, הנגנים וסוכני התרבות, שבלעדיהם אותה תופעה תרבותית לא הייתה מתרחשת. לבסוף, נראה כיצד מעמדה של אום כולת'ום כאייקון תרבותי הלך והתעצם מתוך המפגש עם קהל מאזיניה והשפעתה עליהם, השפעה ההולכת ונמשכת זמן רב לאחר מותה. 

חמישי, 10 בנובמבר, 19:00, בית הקונפדרציה
 

אום כולת'ום חוזרת: תייסיר אליאס ולהקתו 

מחווה לאום כולת'ום, הזמרת המצרייה הדגולה) , שגם היום, כמעט חמישים שנה לאחר מותה, היא עדיין נחשבת לזמרת המפורסמת והמוערכת ביותר בעולם הערבי במאה העשרים. אום כולת'ום הפכה לאגדה עוד בחייה. קולה האדיר והרב-גוני, השליטה המוחלטת בו, ההיגוי המושלם שלה ויכולות האלתור סייעו בידה לחולל מהפכה מוזיקלית, המשלבת בין המורשת המוזיקלית המסורתית לבין המוזיקה העכשווית של תקופתה. שיריה הרבים, הארוכים והמורכבים הפכו לנכס צאן ברזל של המורשת המוזיקלית הערבית העכשווית.

פרופ' תייסיר אליאס, מנגני העוד והמוזיקאים הבולטים בימינו, יחלוק כבוד לאום כולת'ום יחד עם הרכב מוזיקלי שילווה את הזמרת ויולט סלאמה והזמר -פייטן יחיאל נהרי, בביצוע מגוון וססגוני לשיריה של הזמרת הגדולה, ביניהם "בעיד ענאק", "אנא פי אינתזאראק", "אלאטלאל", "אינת עומרי" ו"לוגאת אלזהור".
.
תייסיר אליאס עוד, ניהול מוזיקלי, עריכה |  וויולט סלאמה שירה | יחיאל נהרי שירה | פיראס עיסמי  כינור | ריאבאל סרור כינור | אליאס אליאס  כינור | עיסא עוואד קאנון | ג'מיל בשתאוי ניי | רמזי בשאראת  דרבוקה  | נאבע' אבו נקולה ריק 

חמישי, 10.11.22, 21:00, אולם שרובר, תיאטרון ירושלים 
  

 

שם טוב לוי, צילום: ז'ראר אלון

מוזיקה ערבית מודרנית
מופע המציג את פירות המפגש בין המוזיקה הערבית הקלאסית לבין רעיונות מוזיקליים מודרניים.
אנסמבל הסטודנטים יציג את ההשפעות המודרניות על מלחינים רבים וגדולים במוזיקה הערבית, כמו גם
עליהם עצמם כמבצעים בני זמננו.
שקיר ויסאם עוד | נגה בר-עוז חלילים | רעות הולצברג קונטרבס | מוחמד מנאע כלי הקשה
ראשון, 6 בנובמבר חצר תיאטרון החאן
 

מוזיקה ערבית קלאסית אינסטרומנטלית
מופע זה יציג כמה מן היצירות האינסטרומנטליות הגדולות של המוזיקה הקלאסית הערבית. יצירתם האישית ביותר של גדולי המלחינים הערבים היא זו האינסטרומנטלית, אשר לעיתים נכתבה במיוחד עבור נגנים אשר עבדו איתם לאורך השנים. בביצוע המוזיקה הזאת נדרשים הנגנים למירב הרגישות על מנת לבטא את המסורת, ולצד זאת להחיות את הביצוע על ידי חידוש בתוך גבולות הסגנון.
פארס קעואר עוד | מיכאל נגאר כינור | חלא אבו נסאר צ'לו | בנאן חדיגה כלי הקשה אייל סמארה כלי הקשה | מוחמד מנאע כלי הקשה
שני, 7 בנובמבר חצר תיאטרון החאן  

 
מוזיקה ערבית ווקאלית
השירה היא ללא ספק אחת מפסגות הביטוי האמנותי בתרבות הערבית. יכולות הקול האנושי הן הבסיס ללחן, והמקור המשותף לכל מוזיקה באשר היא. גדולי המלחינים שרו בעצמם וכתבו את לחניהם לזמרים ולזמרות איתם עבדו בצמוד, משלב ההלחנה ועד לביצוע. במופע זה יבצע ההרכב מן היצירות הקוליות הגדולות של המוזיקה הקלאסית הערבית.
שלישי, 8 בנובמבר חצר תיאטרון החאן
   

מופעים במזקקה:
 
באב יאפא

מפגש לילי בין שפות, מקצבים ומטענים של השראה, על הציר העתיק שבין שער ירושלים ביפו ושער יפו בירושלים.  מילים בערבית, ביטים מכל קצוות. 
על המיקרופון: סמירה סרייה, אמנה ג'רושי, מוזי ראפס,  נטע וינר
על העמדה: דיג'יי חסן מסרי 
מוצאי שבת, 5 בנובמבר, 21:30, מזקקה, רח' שושן 3, ירושלים


ערבית מסורתית / אלקטרוניקה עכשווית
 The hallways / אנסמבל אהבה וטרור
 
ההאלווייז מנגנים חומרים מקוריים לצד קלאסיקות מהרפרטואר הערבי בעיבודים חדשים. באווירת טאראב וסאונד תעשייתי-דאבי, המוזיקה נשמעת ומרגישה כמו מועדון לילה חשוך בביירות של שנות השבעים, או לחילופין בברלין, רגע לפני נפילת החומה. 
איסראא שלבי שירה, כלי הקשה | אביב עזרא שירה, אורגן ערבי  
איילון אליקם דרבוקה, מכונת תופים 

שלישי, 9 בנובמבר, 21:30, מזקקה, רח' שושן 3, ירושלים 
  
 
תכזינה  
טקס סנסואלי על בסיס מסורת לעיסת הגת. ללילה אחד, המזקקה הופכת לחמארה תימנית, בהובלת "אל קאת" ואורחים. מתחילים בעשר וצוללים עם התודעה דרך הלסת אל הלא נודע. אל קאת הוא הפרויקט המוזיקלי החדשני של אייל אל-והב - מוזיקה שנובעת משורשי המסורת התימנית ומטפסת ממנה לעולמות חדשים וחדשניים, מחוספסים ומרגשים.  מרבדים של כלי הקשה, כלי מיתר, כלי נשיפה, אלקטרוניקה וגם כלי נגינה שאל-והב בונה בעצמו – כולם ביחד מעטרים את המוזיקה התימנית ויוצרים מסע מהפנט בתנועה, מהשורשים ההיסטוריים אל סאונד עתידי. 
 יום חמישי, 11 בנובמבר, 21:30, מזקקה, רח' שושן 3, ירושלים

הפסטיבל יתקיים בין התאריכים 12-3 בנובמבר 2022 ברחבי ירושלים. להזמנת כרטיסים: 02-5399360 שלוחה 5 או באתר