קולה המרהיב של מירי מסיקה מצליח להציל גם שירים בינוניים לחלוטין. באלבומה השני יש גם לא מעט להיטים פוטנציאליים, ועדיין, כדאי לה להבא לברור חומרים ביתר קפידה.
בכוח האינרציה
ההצלחה הגדולה של מירי מסיקה באלבומה הראשון, הייתה תוצאה של כמה אלמנטים משולבים היטב, ובראשם עמדה הזמרת הזו בכבודה ובעצמה, עם פאסון של דיווה, קול גדול ומבט מצועף בהתאם. מכיוון שבמקרים שכאלה כל העסק קם ונופל על איכות החומרים, למזלה של מסיקה הייתה שם גם קרן פלס, קצת לפני שפרצה בעצמה אל התודעה הציבורית ועדיין לא חששה לתרום שירים מוצלחים באמת לזמרים אחרים, והייתה גם הפקת פופ-קיטש-מזרחית-לייט שהגישה לנו הכל על מגש מהודר עמוס ומעורר תיאבון, ואנחנו מצידנו בלענו את כל הארוחה הזו בשקיקה רבה.
ואחרי הצלחה שכזו, אין טעם כנראה לשנות שום דבר. ניקח את אותם הכותבים, נבנה ליווי מוזיקלי תואם תוך שימוש בכל האלמנטים מהאלבום האחרון, וההצלחה הגדולה בוודאי תחזור על עצמה. כך בדיוק נשמעים שני הסינגלים הראשונים ששוחררו מהאלבום החדש של מסיקה, ובאמת נדמה כאילו הם באו למלא את המשבצות שהותירו אחריהם שני הסינגלים הראשונים והמצליחים מהאלבום הקודם, רק שמשהו בשירים האלה נשמע מאולץ מדי ולא לגמרי נכון. "שלום לאמונות" של קרן פלס נשמע כמו אחיו החורג והמרושל של "נובמבר", ובו סוטה הכותבת מיכולתה המקסימה בדרך כלל להתאים טקסטים מורכבים אל מנגינות מתפתלות, ואילו "מאמי" המוצלח יותר (מילים ולחן: איתי פרל) נשמע כלא יותר מאשר פרס ניחומים לכל מי שחיכה לשובה של מסיקה אל הרדיו.
אחרי פתיחה פושרת שכזו, רק שיפור משמעותי באיכות החומרים בהמשך האלבום יכול להציל אותו מאבדון, ולשמחתנו הרבה אכן ניכר שם שיפור. כבר ברצועה השלישית, בשירו העדין והנוגע של בן ארצי "פעם" נפתחות פתאום האוזניים אל הביצוע היפה. ברצועה הרביעית, "אם זאת האהבה שלך" שבוודאי תהפוך ללהיט הגדול ביותר מהאלבום מצילה קרן פלס משהו מהכבוד שלה עם לחן נהדר שמסיקה עושה ממנו מטעמים מלודרמטיים, בתמיכתם של שמוליק נויפלד ואורי זך על העיבוד המוזיקלי. באופן כללי אפשר לציין את חסרונו של נויפלד, שהשתתף בעיבוד ובהפקה של רוב השירים באלבום הקודם יחד עם אורי זך, וכאן מתארח בשני שירים מוצלחים בלבד. ובכל זאת, אפשר לציין את הצלחתו היחסית של זך (שהוא גם בן זוגה לחיים של מסיקה) כמפיק האלבום, וזאת בעיקר בהחצנה הבולטת את קולה, שלכל האורך הוא פשוט מרהיב ביופיו, ובהרבה מקרים מצליח להציל את כבודם של שירים בינוניים לחלוטין.
סיכום הנקודות הכולל מראה שבסופו של דבר מקבלת מירי מסיקה ציון עובר עבור אלבומה השני. יש בו בכל זאת לא מעט להיטים פוטנציאליים והוא כנראה יצליח לשמור על הפופולריות שלה ועל מעמדה כדיווה מתהווה, אבל יש בזה הרבה מכוח האינרציה, ואת זה כדאי לה לקחת לתשומת ליבה. יש הרבה דרכי לנצל את איכויותיה הווקאליות וכזמרת-מבצעת בכל רמ"ח איבריה, הדבר החשוב ביותר עבורה הוא לברור את השירים שהיא בוחרת לעצמה ביתר תשומת לב, ולא פחות מכך גם את האנשים שסובבים אותה בתהליך יצירת האלבום. וזאת, מיותר לציין, גם במחיר של שלום בית.
מירי מסיקה – שלום לאמונות, עננה/הד ארצי
11/03/2007
:תאריך יצירה
|