שעה לפני תחילת ההופעה, הבארבי כבר נראה כמו סניף של הבורגר ראנץ` בימיו הטובים. התור לקופת הכרטיסים הגיע עד קיבוץ גלויות ובפנים כל השולחנות היו כבר תפוסים. בבארבי התכוננו בהתאם למתקפת הנעורים ובכניסה חילקו סוכריות על מקל. מדהים לראות איך מוזיקאי צעיר ועצמאי שבימים אלו יוצא אלבומו הראשון ממלא את מועדון ההופעות הגדול בעיר.
ממוצע הגילאים במקום בהחלט נותן למפרסמים של "אוקסי" סיבה טובה לתת חסות להופעה הבאה של בלוך , אבל לי הוא גרם להרגיש קצת לא בנוח. בניסיון להפיג את אי הנוחות הגעתי דרך מעבר צר ל"בארבי קופי באר", מעין בר קטן שנפתח בצמוד למועדון לפני חודש. בנוסף לקפה ואלכוהול, מדי פעם מארחים שם אמנים להופעות יחיד אקוסטיות. היה מאוד נעים להיתקל במפתיע בהופעת אנפלגד של גדי אלטמן הבלתי נלאה, סולן "בוטן מתוק בקרקס". הכניסה לקופי באר היא בחינם דרך אגב, בהחלט יוזמה ברוכה ותוספת מענינת לבארבי.
בלוך, רק בן 23, החל להופיע לפני קצת יותר משנה עם חומר מקורי ולהקה צעירה. בחודשים האחרונים התפרסם עם השירים "נעים בחוץ" ו-"מכיר אותו" שהתמקמו יפה בגלגל"צ.
סיפור ההצלחה שלו יוצא דופן - הוא פירסם לראשונה שירים שהקליט בביתו באתר האינטרנט "במה חדשה" (www.stage.co.il), אתר שנותן הזדמנות לאמנים צעירים מתחומים שונים לפרסם חומרים מקוריים. יוני בלוך הוא כנראה האמן הראשון שהצליח להתפרסם דרך האינטרנט ואגדה אורבנית מספרת שאת חוזה ההקלטות עם NMC הוא השיג דרך הבת של המנכ"ל, שראתה את השירים שלו באתר.
בכל מקרה, מדובר בסיפור סייבר-סינדרלה מהזן החדש. גיבור של דור האינטרנט וה-sms. אין פלא אם כך, שבלוך הצליח למלא את הבארבי במתבגרים עם ראסטות, חולצות פלאנל וברזלים על השיניים. רובם כנראה חולמים להצליח פעם כמוהו.
כשבלוך עולה לבמה הוא קורן מאושר. מלווה אותו להקה של נגנים צעירים שההתרגשות ניכרת בהם. רוק הגיטרות הרך לא מותיר ספק לגבי הרקע המוזיקלי וההשראה שלו ושל וחבריו. "מוניקה סקס", "איפה הילד" ו-"קספר" נוכחים במרבית השירים ואצלי עולה תחושת נוסטלגיה לתחילת שנות התשעים ולמועדון הרוקסן.
הטקסטים שבלוך שר אמיתיים ומרגשים. הוא מדבר על לבטים וקשיים בחייו של תיכוניסט ממוצע וכל החברה סביבי מדקלמים את המילים כאילו השירים נכתבו עליהם. מי שכתב אותם דרך אגב, הוא ברק פלדמן, בן 31.
קשה לומר שההופעה של בלוך סוחפת או בעלת עוצמה. יש לו קול ממוצע לחלוטין ורוב הלחנים בינוניים למדי. בחלק מהשירים הוא מארח זמרת בשם אפרת גוש. היא אמנם מוסיפה נופך נשי ללהקה שמורכבת מגברים צעירים בלבד אך לא ממש מעלה את הרמה מבחינה מוזיקלית, אם להשתמש במילים עדינות. הקהל שהגיע לראות את ההופעה דווקא נהנה, הכרות מוקדמת עם השירים והזדהות עמוקה עם המילים הם הסיבות העיקריות לטעמי.
יוני בלוך הוא תוצר מובהק של דור האינטרנט. הוא מנגן רוק מלודי ורך שלא מנסה לחדש או להיות מקורי במיוחד אבל בהחלט מרגש עם מילים כנות ומלאות חן. כרגע הוא מוזיקאי עם פלח שוק מאוד מוגדר, אולי עם הזמן יתפתח ליוצר המסוגל למשוך קהל רחב יותר. בינתיים הוא מסתפק בלנקום את נקמתם של המרובעים. הוא הלוזר שבסוף משיג את הבחורה.
07/04/2004
:תאריך יצירה
|