אפרים שמיר התחיל את הקריירה שלו בלהקת הנח"ל בתחילת שנות השבעים ונכנס לפנתיאון של המוזיקה הישראלית עם להקת כוורת, שבה היה כותב וזמר בולט. מאז התפרקה הלהקה הקריירה של שמיר ידעה עליות וירידות, אך הוא תמיד היה פעיל ותרם מכשרונו לאמנים רבים אחרים.
בשנה שעברה יצא אלבום הסולו הרביעי של שמיר, "ים הבטון". השירים באלבום נלקחו מתקופות שונות, החל מהאיחוד של כוורת ב-98` ועד לשירים חדשים שהתייחסו להוויה הישראלית של השנים האחרונות. לאחרונה חזר שמיר גם להופעות. במועדון הקמלוט התל-אביבי הוא מעלה ערב המשלב בין שיריו המוכרים משלושים השנה האחרונות לבין קלאסיקות רוקנ`רול ובלוז אמריקאיות.
על כישרונו של שמיר אין ויכוח, הוא נחשב לגיטריסט מחונן ולזמר מעולה וכתב שירים רבים שהפכו לנכסי צאן ברזל של המוזיקה הישראלית. למרות זאת, שמיר לעולם לא הצליח כמוזיקאי בזכות עצמו ונראה שכאשר הוא מגיע לבמה כל הקרדיט שניתן לו נשכח. לא ברור אם הסיבה לחוסר ההצלחה המסחרית שלו קשורה לבחירות מקצועיות לא נכונות או לצילה המאיים של להקת כוורת והתקופה שאחריה.
ההופעה החדשה היא ללא ספק דוגמה לסתירה הקיימת בקריירה של שמיר לאורך השנים. למרות שהוציא לפני כמה חודשים אלבום חדש, שמיר החליט לבצע רק שיר אחד מתוכו, "אני קניתי לך בית", בהופעה. האלבום שהוציא שמיר היה מעין התרסה כנגד הממסד המוזיקלי העכשווי, למרות שלא היה לו סיכוי ממשי להצליח, שמיר הוציא אלבום שהתרחק מאופנות או סממנים של הרוק הצעיר. חבל שבהופעה הוא לא נקט באותה הגישה וויתר לחלוטין על החומר החדש.
הערב בנוי על להיטי בלוז ורוק האמריקאים כמו “Blue Suede Shoes”, “Johnny Be Good” ו- “Great Balls of Fire”. רואים ששמיר אוהב בלוז ויודע לנגן בלוז והביצועים מדויקים ומקצועיים לעילא, למרות שצורת ההגשה שלהם מיושנת במקצת. אך גם בצד הזה של המופע יש פספוס בבחירת החומרים. דווקא שמיר, שבקיאותו בבלוז ורוק קלאסיים ניכרת במהלך הערב, היה יכול להביא שירים קצת יותר מעניינים ומקוריים. החזרה על אותם להיטים שכבר הפכו לקלישאות כמעט שחוקות הופכת את ההופעה לצפויה ולמעט משעממת.
לאוהבי כוורת ושיריו היפים של שמיר כמו "שיעור מולדת", "נכון את יפה" ו-"חבר בחברת עצמי" צפויה חוויה נעימה, שמיר עדיין במיטבו, מצחיק וחינני כמו תמיד. זהו ערב נעים של להיטי עבר מהארץ ומאמריקה של פעם. אני רק מצטער קצת בשביל הקהל ובשביל שמיר שהוא לא חשף בפנינו חלקים קצת פחות צפויים ויותר מחוספסים של העושר המוזיקלי החבוי בו.
עוד על המופע
עידן רינג
14/04/2004
:תאריך יצירה
|