חייבים להודות באמת. עפרה חזה, שהייתה מהזמרות המוכשרות שצמחו כאן אי פעם, לא זכתה לאורך הקריירה שלה לטיפול מקצועי שתאם את כישרונה.
בצלאל אלוני, שלקח את חזה תחת חסותו כבר מימיה הראשונים כזמרת, לא השכיל לטפח את הייחודיות שבה, ובלי שום תכנון ארוך טווח הביא אותה לבזבז את קולה היפה על שירי פסטיבלים מתקתקים וחסרי תוכן. לא מפליא כלל, שאחרי מותה נכשלו כל הניסיונות לאסוף אמני צמרת לערב מחווה ראוי לפועלה. הרי מכל גרון אחר השירים האלה מאבדים הרבה מטעמם.
במהלך הקריירה עשתה חזה כמה ניסיונות לשפר את המצב. ההחלטה לבצע שירים של מיטב היוצרים שכתבו במיוחד עבורה, הוכיחה את עצמה בגדול באלבום "אדמה". פתאום היה טעם להקשיב גם לשירים עצמם. האלבום "כל הנשמה" שהוקלט כמה שנים מאוחר יותר (עם "לאורך הים", "זה יבוא פתאום" ועוד), הביא אותה לשיאים גדולים אף יותר של ביצוע ושל הפקה מוזיקלית. אילו היא הייתה משכילה ללכת בדרך של האלבומים האלה, הייתה זוכה להערכה והנצחה גדולים פי כמה.
גם הקריירה הבינלאומית שלה סבלה מבעייתיות דומה. את האלבום הראשון שהוציאה חזה בחו"ל ("Shaday") אפשר היה לקבל באהדה, למרות ההתעקשות לא לשלב בו כותבים מקצועיים. ביסוסו של האלבום על שירי תימן המסורתיים בהפקה מצויינת של יזהר אשדות הפכו אותו למוצר קליל ומדבק שהביא את שמה למיליוני בתים בעולם. כדי להמשיך את ההצלחה היה צריך ללמוד מטעויות העבר ולברור בקפידה את החומרים של אלבומיה הבאים, אבל התזזיתיות וחוסר ההכוונה המשיכו לתת את אותותיהם גם כאן.
אלבום שני בינוני ("Desert Wind"), שבו עדיין היה אפשר לזהות את כישרונה של חזה ("קדיש", "פטה מורגנה") אך הלך לאיבוד בתוך חומרים חסרי ייחוד והפקה שאין בה הבנה בסיסית לצרכיה וכן אלבום נוסף שנגנז, הצליחו לנקות את שמה מהתודעה העולמית. "Kirya" – האלבום השלישי שיצא בחו"ל, הראה סימנים ראשונים של כניסה לתלם, אך עשה זאת כנראה מאוחר מדי. זה היה הניסיון הראשון של חזה בחו"ל להביא משהו שהוא באמת שלה, ואכן זהו אלבום מצוין ומיוחד שלא זכה (בעיקר בארץ) לכבוד המגיע לו.
עם מותה, שיחררה חברת הד ארצי אוסף משולש ("מנגינת הלב"), שהיטיב לסכם את הידוע והפופולארי בקריירה שלה. בימים אלה יוצא אוסף שני, שמורכב משלושה דיסקים, ונותן טעימה ממה שיכול היה להיות לו הייתה ממשיכה עופרה חזה לעבוד וליצור.
אחרי ההצלחה של "Shaday" הוזמנה חזה להופיע בפסטיבלים חשובים בעולם. אחת מההופעות הייתה בפסטיבל הג`אז של מונטריי והונצחה על גבי דיסק. שם היא נמצאת בשיאה הווקאלי, מבצעת שירים מהאלבום "שירי תימן" ומשני האלבומים הבינלאומיים הראשונים ומלווה בתזמורת ג`אז חיה. ההופעה הזו (ובייחוד הביצוע המרומם והמזכך שלה לשיר "קדיש") שמהווה את חלקו הראשון של האוסף, שווה בגדול את מחירו של האלבום כולו.
שני הדיסקים הנוספים בחבילה מכילים קטעים נדירים מהקריירה שלה בארץ (הדיסק השני) ובחו"ל (השלישי), ובכל אחד מהם אפשר למצוא לצד קטעים יפהפיים (תקשיבו ל-"Temple of Love" או "Innocent") גם כאלה שיעניינו בעיקר את מעריציה.
הבעיה העיקרית בדיסקים האלה היא הערבוביה. אין שום קו מנחה או מקשר בין השירים, והם מונחים שם כאילו באקראי, אך עדיין, כשבוקע מהרמקולים הקול הצלול והחם של חזה, שנחלקו לו כל כך הרבה שבחים (שווה לבדוק למשל ב-AMG מה כותבים עליה), מתבהרת לחלוטין הסיבה שגרמה לכל כך הרבה אנשים לקחת את שיריה הביתה.
אורן בר-אל
עפרה חזה, מנגינת הלב 2, הד ארצי
16/04/2004
:תאריך יצירה
|