לבד מאלבומי האירוויזיון שיוצאים באופן קבוע מדי שנה, הפכה התחרות, בעיקר בשנותיה הפופולריות יותר, לטריגר להוצאת אוספים שמנסים לקבץ את השירים היותר מוצלחים בה. בעיתוי מדויק לקראת התחרות השנה, הוציאה חברת הד ארצי אוסף נוסף שמאגד חלק ניכר מן הזוכים בתחרות במהלך חמשת העשורים לקיומה.
ניכר בהחלט כי העורך אילן בן שחר שם דגש גדול על כל אחד מהאספקטים שמייצרים אוסף מוצלח. הסידור של השירים מתעלם באופן מופגן מהכרונולוגיה, ומתמקד בעיקר בחיבור המלודי של השירים, וזה מוכיח את עצמו בהחלט בהאזנה רציפה. אפשר לשים לב שהנציג היחיד מהעשור האחרון הוא השיר "דיווה", מה שאולי מדגיש את ההידרדרות של איכות השירים בתחרות.
כאילו כדי לפצות על השירים המפוזרים, טרחו שבעתיים במשימת התיעוד. החוברת הפנימית העבה שמצורפת לדיסק מכילה באופן מפורט את סיפורם של כל האמנים שמשתתפים בדיסק, ושל השירים שלהם שזכו בתחרות (רק חבל שקופסת הפלסטיק הסטנדרטית מקשה על ההוצאה וההכנסה שלה).
גם על האלמנט הנברני לא דילגו. בתור בונוס צורף לאוסף דיסק נוסף שמכיל חלק ניכר מהשירים הישראליים שהשתתפו בתחרות לאורך השנים ושהוקלטו בשפות זרות (אנגלית וצרפתית). קצת מצחיק לפעמים לשמוע את האנגלית ה"תיירותית" שבה השתמשו כדי לתרגם את השירים, ובייחוד לאור היומרה של הגרסאות הללו להפוך ללהיטים גדולים בחו"ל. על כן, אני באופן אישי הייתי מעדיף את גרסאות המקור המוכרות.
כשמנסים להקשיב לשירים באופן מושכל ולנסות לזהות את האלמנטים שמסייעים להצלחה, ניתן לראות שליטה נשית כמעט מוחלטת (לבד מיזהר כהן שלנו וג`וני לוגן המעצבן שזכה פעמיים), בשירים שקטים ברובם, בעלי לחן מתקתק ומדבק. חשוב מאוד גם לייצר דרמה שהולכת ומתגברת, ומתפרצת רק רגע לפני סוף השיר. לאור הכישלונות האחרונים, כדאי לדעתי לחלק את האלבום הזה לחברי ועדת האירוויזיון שלנו בשנה הבאה. אולי נצליח ללמוד ממנו משהו.
אירוויזיון – מקום ראשון, הד ארצי
אוסף חדש נוסף שעומד מאחוריו קונספט לא פחות מוצק, מאגד בשני דיסקים מן המיטב של להיטי המיוזיקל`ס הפופולריים ביותר בכל הזמנים. מספרים שמלאכת העריכה ואיסוף הזכויות לשירים שמופיעים בו הייתה משימה לא פשוטה שארכה כשנתיים, ואפשר לציין בשמחה שההשקעה בהחלט ניכרת בתוצאה הסופית.
אין כמעט מחזמר שאינו מיוצג פה. "קברט", "שיקאגו", "גברתי הנאווה", "כנר על הגג", וגם מלך מחזות הזמר בשנות השמונים והתשעים אנדרו לויד וובר מיוצג פה בשבעה שירים שונים. גרסאות השירים באוסף לקוחות כולן מגרסת המחזמר, ששונה לעתים מהגרסה הקולנועית המוכרת יותר ("חנות קטנה ומטריפה", "שיער", "המופע של רוקי" ועוד). עובדה זו מחדירה רעננות מסוימת לשירים שבמקרים רבים כבר שמענו אותם ביותר מדי הזדמנויות.
עומר לקנר וחיים רייכנטל, שערכו את האוסף, הבינו גם הם (בדומה לבן שחר), שהדרך לחבר את האוסף לאוזן היא להתמקד בצד המלודי של השירים, ועל כן, סדר השירים באוסף אינו כרונולוגי. באופן כללי החלק השני של האוסף הוא קצת יותר שקט וקצת יותר חדש, מה שהופך מבחינתי למהנה יותר. כדי להשלים את החוויה, השקיעו כאן גם באריזה מהודרת וגם בחוברת פנימית נאה (אם כי לא מפורטת כמו באוסף הקודם).
Musicals – מיטב השירים המרגשים ממחזות הזמר הגדולים, הליקון
13/05/2004
:תאריך יצירה
|