פריפריה מאוד פריפריאלית

הרחק הרחק ממדינת תל אביב, פועל לו כבר עשר שנים תיאטרון מראה בקריית שמונה, תיאטרון שהוקם בשנת 1999 על ידי השחקן מנחם עיני ז"ל, שבחר קבוצה של שחקנים, כולם בוגרים טריים של בתי הספר למשחק ולתיאטרון, במטרה ליצור גוף תרבות מרכזי באצבע הגליל.

 עיני נפטר ב- 2002 אך מפעל חייו ממשיך להתקיים וליצור תיאטרון בקריית שמונה.  בשנים האחרונות התחלפו במקום כמה מנהלים אדמיניסטרטיביים ולקראת סוף 2008, עם התחלפות ההנהלה הציבורית,  נכנס לתפקיד עופר שמר, לשעבר מנהל מרכז בית שמואל בירושלים שבעברו גם עבודה  בתיאטרון החאן ובתנועה ליהדות מתקדמת. כששמר נשאל כיצד הוא מגדיר את הקו האמנותי של התיאטרון הוא אומר: "תיאטרון מראה הוא תיאטרון יוצר מקצועי שהמטרה שלו היא יצירת  תיאטרון רפרטוארי בכל אזור רמת הגולן גליל עליון מרום גולן  וקריית שמונה. הקו האמנותי שלנו הוא תיאטרון חברתי ותיאטרון שאינו פונה למיינסטרים".

"אני רוצה להיות הגורם המשמעותי ביותר שעושה תיאטרון באזור הזה שכשיגידו תיאטרון יגידו תיאטרון מראה" מצהיר שמר. "אני רוצה גם להצליח ולהוציא ולהאדיר את בני המקום גם במקומות אחרים - בתל אביב ובכל הארץ. לתיאטרון הזה יש ייחוד ואיכות שצריך וכדאי להכיר. וחוץ מזה התיאטרון חייב לפעול קהילתית וחברתית במקום  למרות שאנחנו פריפריה מאוד פריפריאלית, הכי פריפריה שאפשר להעלות על הדעת. לא פשוט ליצור פה גם לא מבחינת כמות הקהל,  וגם מבחינת הזמינות המחשבתית  שלו לתיאטרון, אבל לא צריך להרים ידיים.  יש פה מקום לתיאטרון יוצר ולאט לאט אנשים ילמדו ליהנות ממנו, לצרוך אותו.  נורא פשוט לסגור ולהסתפק בזה שיבואו לכאן שלוש פעמים בשנה מבית ליסין, הבימה והקאמרי כדי להגיד שיש כאן תרבות. אבל לדעתי  יש המון חשיבות והכרח ליצירה מקומית -  יצירה שנעשית כאן, ששואבת את הנושא שלה ואת הכוח שלה והאנרגיות  שלה מכאן.  וזה מה שאנחנו רוצים לעשות".

ההצגה "הפצצה יקירתי" שהפיק התיאטרון השנה מנסה לממש את ההצהרות של המנהל האמנותי. את המחזה כתב רועי רשקס (שניהל אמנותית את התיאטרון לפני שמר והוא כותב הבית של מראה).  את ההצגה ביים  יואב מיכאלי ("ביגמיסט", "נומה עמק" ועוד)  והצוות משלב שחקנים תל אביבים ושחקנים תושבי האזור כשאת התפקיד הראשי מגלם ערן בוהם ("המשוגעות של יפו") . זו קומדיה שבמרכזה  משפחה פשוטה הנקלעת בין שני צבאות לוחמים המכריזה על כך שבידיה פצצת אטום וכך מצליחה לשנות את יחס הגנרלים אליה . "אתה יכול לנצח רק עם מקל גדול ביד"  אומר שמר ומעיד שהומור הסרקסטי של ההצגה לקוח ממתודות של ברכט וההתמקדות היא באיש הקטן הנקלע למאבקי יוקרה בין הגנרלים, כשברקע אנלוגיה לפצצת האטום.

הצגה נוספת ששואבת את חומריה מהמציאות של הצפון  היא "דרוזי", שהחזרות עליה החלו  בימים אלה.  המחזאי רועי רשקס מנסה לפענח את סוד החיבור המוזר  בין דרוזים ליהודים. את ההצגה  אורלי רביניאן ומשחקים בה ביאן  ענתרין ומיכל כהן.

למען הקהילה

רפרטואר התיאטרון משלב גם הצגות למבוגרים וגם הצגות לילדים ולכל המשפחה. קו פעילות עיקרי לצד התיאטרון הרפרטוארי הוא פעילות קהילתית בקריית שמונה וברחבי אצבע הגליל  ובית ספר לדרמה שתלמידיו מגיעים מכל רחבי הגליל.

"הרגל השנייה של התיאטרון היא התיאטרון הקהילתי" אומר שמר. התיאטרון מפעיל מרכז חוגי תיאטרון  לילדים נוער ומבוגרים ושני פרויקטים קהילתיים שרצים זו השנה השלישית. פרויקט "במה חמה" מוקדש לנוער בסיכון - בני נוער עם עבר פלילי, בגילאים 17-16  שמשתתפים בפרויקט בשיתוף עם עמותת עלם ושירות המבחן בקריית שמונה.

פרויקט קהילתי נוסף שהפעיל התיאטרון מאז מלחמת לבנון השנייה  (בסיוע קרן IDB ) הוא "תיאטרון ככוח מחלים" בשיתוף עם  מרכז הטראומה של פרופ` מולי להט. אנשי התיאטרון נפגשים עם קבוצות של ילדים, פרמדיקים, כבאים ובשיטת הפליייבק מעלים את הסיפורים שלהם מהמלחמה ומנסים לעשות להם "תיקון". השיטה משמשת גם להעלאת שאלות אחרות הנוגעות לנוער כמו  תרבות פנאי, שתייה מרובה בסופי שבוע, ונדליזם וסכינאות במטרה לתעל את האנרגיות הצעירות  שלהם למקומות חיוביים.

יוזמה חדשה של התיאטרון היא הקמת קבוצת תיאטרון במרוקאית  של מבוגרים תושבי קריית שמונה. "אחוז גדול מתושבי קריית שמונה הוא מיוצאי מרוקו וזיהינו  צורך לעדנה מחודשת לשפה הזו,  שפה מדליקה ומצחיקה, שהיא לא רק שפה אלא גם תרבות שלמה".  שמר מספר כי לפני ארבע שנים עלתה בתיאטרון הצגת יחיד  של מורן מראוני  בשם "סבתא דיאלי" שעסקה בעליית מרוקו. ההצגה הצליחה מאוד ונוצרה דרישה להעלות מחזה במרוקאי ובימיםאלה  מראוני מתחילה לביים בימים  את קבוצת תיאטרון המבוגרים במרוקאית.  

באזור הצפון פועלים גם המרכז לתיאטרון עכו והמרכז לתיאטרון אלטרנטיבי בשלומי חשבתם על שיתופי פעולה אתם?

"בגלל שהם בעצמם  בניסיון של חיבור ובדיקה לא כל כך פנויים נפשית להפרייה הדדית. אני כמובן פתוח לחיבורים ושיתופי פעולה בעכו ובשלומי ואני מאמין שהמצב אצלם יתבהר יותר נוכל לשתף יותר פעולה. צריך להבין שאנחנו פונים לקהלים שונים לחלוטין מבחינה גיאוגרפית. עכו קרובה יותר לתל אביב מקריית שמונה  ולנו מאוד קשה להביא אנשים לקריית שמונה אפילו מראש פינה. אבל בקיבוצים קורה משהו אחר פתאום אין להם את יום שישי בערב תרבות אז הם מתחילים  לצרוך תרבות מחוץ לקיבוץ".

ואיך התגובות כשאתם מגיעים עם ההצגות שלכם למרכז?

"עדיין לא היינו מספיק במרכז ועכשיו מופנית אנרגיה מאוד גדולה  לזה. אנחנו עושים תיאטרון טוב.  הופענו בכנס הסוכנות היהודית, עם מופע שירי הרחוב שלח דרורה חבקין, הופענו בנס ציונה, בנצרת, התגובות מאוד טובות. היכלות תרבות מתחילים להעז ולהביא  פרינג` ואני מברך על הפעילות הזאת אבל זה לא קורה מספיק ואחת לחודש חודשיים אנחנו מורידים הצגה לתל-אביב אני חושב שזה חשוב. מדינת תל-אביב לא נגמרת בחדרה". 
  

"הפצצה יקירתי" תעלה ביום חמישי, 26 בפברואר 2009 ב-20:30 באודירטויום שיין - יד לבנים בתל-אביב.