מרכז האימפריה נטוש

בין שלל הפעילויות לכל המשפחה שמציע פסטיבל "חלב ודבש" שיתקיים במהלך השבועות ביישובי המועצה האזורית עמק יזרעאל מתקיימת גם תערוכה בשם "זמן קיבוץ – חדר אוכל כמשל". 40 אמנים, ביניהם יאיר גרבוז, אברהם אילת, זיו בן דוב, חיה רן ועוד מציגים את חווית חדר האוכל הקיבוצי שלהם, המקום שהיה בעבר לב החוויה הקיבוצית ומעמדו נשחק במשך השנים.

הרעיון לתערוכה התרקם אצל האוצרת  מיכל שכנאי-יעקובי, ילידת קיבוץ יפעת, במשך כמה שנים. "היוזמה באה מהמפגש הראשוני עם חדר האוכל הריק בקיבוץ יפעת שבילדותי חוויתי אותו בתור מרכז האימפריה,  מרכז הקיבוץ. לחוות אותו ריק וחסר שימוש היה מאוד לא פשוט ואני חושבת שבעצם זה היה הטריגר הראשוני לרעיון שאני מגלגלת כמה שנים עד שמצאתי את השותפות הנכונות לפרויקט. היה לי צורך להחיות את חדר האוכל מחדש אפילו אם לתקופה מוגבלת אבל לבוא ולראות את חדר האוכל מלא באנשים.

"אחת מהאמניות כתבה לי על התערוכה שאמנם חדר האוכל שוב מלא אבל שלא כמו פעם, אין תחושה של חשיפה ומבטים, כל אחד עסוק בחוויה שלו ובתחושות שהנושא הזה מביא אתו. אנשים מאוד מתרגשים, זה מחבר אותם לחוויות אישיות שלהם לזיכרונות, למחשבות – זו חוויה מאוד מרגשת".

כל האמנים הם יוצאי קיבוץ?

"לכולם יש זיקה לקיבוץ.  חלקם קיבוצניקים שעדיין מגיעים לחדר אוכל פעיל,  חלקם יוצאי קיבוץ ויש כאלה עם זיקה לקיבוץ דרך ביקורים אצל הקרובים בילדות או כל מיני זיכרונות מחופשים. תוך כדי העבודה על התערוכה הבנו כמה הנושא הזה רלוונטי היום כי בהרבה קיבוצים חדרי האוכל נסגרים ולא כל כך ברור מה קורה אתם. יש מבנים שנבנו על ידי מיטב הארכיטקטים והיום אין להם שום תכנית. חלק מהקיבוצים משכירים את זה לכל המרבה במחיר ולא תמיד זה נכון לקהילה כי זה מבנה שנמצא במרכז הקהילה ועדיין משרת אירועים של הקהילה כמו חגים והתכנסויות. פתאום הבנו גם כמה הנושא הזה רלוונטי ודחוף היום".

תמונת מצב 2009
 
תוכלי לספר על כמה מהעבודות?

"האמנית זיוה ילין מקיבוץ בארי כותבת על החלונות של חדר האוכל ומתארת את כל חווית הכניסה לחדר אוכל - לקחת את המגש, לקחת את האוכל, לחפש איפה לשבת, ליד מי פנוי. כל התהליך של מציאת המקום שלך בחלל, התחושה הלא נעימה של לשבת לבד -  אני רואה שזו חוויה שנוגעת להרבה אנשים.

"יש עבודה של יובל דניאלי שהוא  ארכיונאי ביד יערי, ארכיון השומר הצעיר בגבעת חביבה.  הוא  סרק `שנות טובות` של קיבוצים מכל השנים וזה היה מאוד נהוג שכל  קיבוץ מוציא ברכת שנה טובה, ועל רבות מהן היו  צילומים של חדר האוכל - זה היה הדגל, הסמל של הקיבוץ, גולת הכותרת. דניאלי יצר לוח מודעות  עם גלויות שנה טובה של חדרי האוכל.

"עבודה אחרת עוסקת בתפאורות לפסח. רוב האמנים הקיבוצניקים היו צריכים לקשט את חדרי האוכל בחגים. האמנית רזיה מרחב דוניו ממרחביה מציגה  תפאורה שהיא עשתה לפני 20 שנה ואין לה שימוש היום, כי חדר האוכל נסגר. את התפאורה הזו,  שאמורה להיות רכוש הציבור היא ניכסה  לעצמה והתחילה לצייר את היצירות הפרטיות שלה".

הצייר, הצלם והפסל אברהם אילת משחזר מיצב שעשה בשנות השבעים בהקשר של חדר האוכל שנקשר באירוע טראומטי  בתולדות קיבוץ שמיר. "בשנות השבעים אברהם אילת היה עובד בחדר האוכל של קיבוץ שמיר ויום אחד הוא מצא שם הרבה בלגן באחד הערבים ועשה שם מיצב מחאה עם שולחן מלא פסולת וצילם את זה. באותו יום הייתה התקפת מחבלים בקיבוץ  שמיר והוא מתאר איך הוא תולה את המיצב ופתאום רצים אנשים לחדר האוכל ומספרים שיש מחבלים במכוורת והוא רץ לשם עם המצלמה והיה הראשון שתיעד את מה שקרה שם".

בגלריה מתחת לחדר האוכל תלויה תערוכת מוזמנת של שלושה צלמים המתעדים את מצב חדרי האוכל ב-2009 ב-18 קיבוצים שונים. "יש שם מדגם מייצג", אומרת שכנאי-יעקובי. "חדרי אוכל נטושים, חדרי אוכל פעילים לגמרי וחדרי אוכל שעברו הסבה למטרה אחרת  - בקיבוץ געתון חדר האוכל הפך לסטודיו של להקת המחול הקיבוצית. בבית אורן לאולם אירועים ובגשר הזיו למפעל לאנשים עם מוגבלויות".

לסיום אני שואלת את שכנאי- יעקובי אם היא עדיין גרה בקיבוץ והיא אומרת "עזבתי את קיבוץ יפעת כבר לפני עשרים שנה, אבל כנראה שבית נשאר תמיד בית".  

התערוכה תוצג בקיבוץ יפעת עד סוף בשבוע, 30 במאי ב-20:00 (מוצאי החג). הקהל מוזמן להגיע וגם לרשום את חוויותיו שלו על גבי גלויות המחולקות במקום, ומוצגות במסגרת התערוכה. 
  
***

בין הפעילויות הנוספות בפסטיבל "חלב ודבש": יום הסטודנט של המכללה האקדמית עמק יזרעאל, הפנינג לכל המשפחה "אש לשלום" בקיבוץ הרדוף, תיקוני ליל שבועות, פעילויות חקלאיות, יום איכות הסביבה בשמשית, תערוכת אמני קיבוץ גניגר ועוד.  לפרטים נוספים: אתר המועצה האזורית עמק יזרעאל: http://www.eyz.org.il או במוקד הפסטיבל: 04-6520734.