קולנוע - עולים השבוע: "על עשבים יבשים" ועוד

"על עשבים יבשים" סרטו של נורי בילגה ג'יילן, "הדרכים הלא ידועות" המבוסס על אוטוביוגרפיה ועוד

"על עשבים יבשים" (טורקיה 2023) *****

דרמה. סרטו של נורי בילגה ג'יילן. סאמט (דניז סלילוגלו), מורה העובד בבית ספר בכפר נידח, אפל ומושלג במשך חודשים רבים בשנה. יש לו חבר קרוב, קנאן (מוסאב אקיקי), מורה בבית ספרו אף הוא, איתו הוא חולק את חוויותיו ומחשבותיו והשניים מבלים יחד לא מעט. סאמט שואף לסיים את שנת השירות הרביעית שלו בפרובינציה המרוחקת, מה שיאפשר לו לעבור לאיסטנבול ולעבוד שם. אלא שכמה אירועים מאיימים לשבש את התוכניות הללו. האחת, היכרות עם נוראיי (מרב דיזדאר), בחורה יפה, מורה בית ספר תיכון מהאזור, אותה הוא פוגש כשידוך פוטנציאלי. השני, הסתבכות עם תלמידה צעירה שלו, סבים (אייס בגצ'י). היא מגלה בו עניין, מה שלא כל כך ברור לו, ובהמשך מתברר לו שהוגשו נגדו תלונות על הטרדה מינית. ובשני האירועים מעורב גם חברו קנאן. 197 דקות. על עשבים יבשים

על עשבים ושוטים, תמונה באדיבות בתי קולנוע לב

ביקורת

באיזשהו מקום, בכיר במאי טורקיה נורי בילגה ג'יילן חוזר כאן לראשית הקריירה שלו. הוא סוגר מעגל עם סרטו הראשון, "קאסאבה" (1997), שצולם בשחור-לבן והתנהל בכיתת בית ספר מוזנחת במקום שכוח-אל.
גם ב"על עשבים יבשים" הגיבור עוסק בהוראה וחייו הנזיריים במידה רבה נעים בין כיתת הלימוד ומסדרונות בית הספר לביתו הצנוע אך המודולרי. שגרת חייו נעה בין הדינמיקה בינו ובין תלמידיו, כשניתן לראות כיצד התלמידה סבים מנסה לצוד את תשומת לבו ולכאורה מתאכזבת כשהוא לא מבין את הרמז, ובין האינטראקציה הקרובה שלו עם חברו קנאן. הטריגר, או הטוויסט בעלילה נוצר כשסאמט נענה להצעה לפגוש את נוראיי, מורה צעירה יפה, אינטליגנטית ליברלית, הסובלת מצליעה קלה. הקשר ביניהם נראה מבטיח, אך סאמט טורח להכיר לה גם את קנאן. אולי חשב שהוא אמור לעזוב את האזור בקרוב ולפיכך אין עתיד ליחסים ביניהם.

התחממות יחסיהם עד כדי אינטימיות, מרגשת אותו אף שהוא אדם מופנם ומאופק. וכאשר הוא מבחין שנוריי מתרועעת גם עם קנאן, אוחזת בו קנאה אובססיבית. ואם לא די בכך, סאמט וחברו נידונים להלשנה אנונימית בדבר התנהגות לא ראויה כלפי תלמידות, ועתידם כמורים בבית הספר מוטל בספק. שני האירועים האלה יוצרים כדור שלג שמטלטל את עולמו הבטוח והמוגן לכאורה של סאמט.

סגנונו המוכר והאופיינית של ג'יילן בא לידי ביטוי מובהק גם כאן. העשייה הקולנועית שלו אמנותית, פואטית. הסרט מתנהל באיטיות מתמרחת, מה שלא פוגם במסרים ובדרך שבה הוא מעביר אותם. השיחות והדיאלוגים (מהם פחד ג'יילן כשהתחיל ליצור קולנוע, בגלל שחש שהם לא מספיק טובים) ארוכים, חודרניים, מעמיקים, ישירים וכנים. וככאלה הם משלימים את הפאזל הוויזואלי המרתק והמלהיב שהוא מרכיב. ביצירותיו הקודמות, בהן "שנת חורף", "היו זמנים באנטוליה" ו"עץ האגס הפרא", הוא הכיר למערב את הקודים של החברה הטורקית הפרובינציאלית השמרנית. ובמידה מסוימת התכנים והסגנון יצרו ניכור מסוים. כאן הוא מדבר בשפת הסימנים המוכרת לנו מהחברה האירופית או האמריקנית. עיסוק בהטרדות מיניות של ילדות על ידי מחנכיהן. שרטוט פרופיל של אישה בעלת ערכים ליברליים, בסקס ובכלל. וקנאה על רקע רומנטי כרגש שמנהל אותך. מה אלה אם לא קודים מערביים טיפוסיים?

ויחד עם זאת ג'יילן מרתק כדרכו, אף שיש כאן מצידו העזה ונגיעה בנושאים שבחלקם עשויים להיתפס כטאבו בכל הקשור לחברה הטורקית. השחקנים מצוינים. מרב דיזדאר אף זכתה בפרס השחקנית הטוה בפסטיבל קאן. מומלץ מאוד להשקיע בשלוש שעות (פלוס) האלה.

"הדרכים הלא ידועות" (צרפת 2023) **** וחצי

דרמה. סרטו של דניאל אימברט, בהתבסס על ספרו האוטוביוגרפי של סילביאן טסון. פייר (ז'אן דוז'רדן) הוא סופר וחוקר מוכר במדינתו. באחד הלילות בהן שתה יתר על המידה הוא נפל ממרפסת, ריסק את גופו ונכנס לקומה. לאחר שהתאושש מעט התברר לו שגבו נפגע קשות והוא כמעט לא מסוגל להלך. אבל פייר לא אומר נואש, ופותח בתהליך ארוך, מורכב ומייסר של שיקום עצמי. הוא מציב לעצמו מטרה מאתגרת: לחרוש את צרפת ברגל, לאורכה ולרוחבה. והוא מתחיל לעשות זאת, בעזרת קביים ובלעדיהם, כשהוא כותב בדרך את חוויותיו והגיגים פואטיים שנולדים כתוצאה מהן. הוא עוצר בתחנות אורבניות כדי לחתום למעריצים על ספריו. וכך הוא פוגש באנה (ג'וזפין דאפי) שהופכת לבת זוגו. היא צועדת איתו במקטעי דרך מסוימים, אבל גם לה קשה על הנחישות שלו להפוך את הצעידה לאידיאולוגיה ולמטרת חיים. לא אחת הוא קורס, מובהל לבית החולים ולמרות אזהרות הרופאים ממשיך בדרכו. 95 דקות. הדרכים הלא ידועות

הדרכים הלא ידועות, תמונה באדיבות קולנוע חדש

ביקורת

"סרט דרך" זהו מונח המקושר בדרך כלל לקולנוע האמריקני, אבל הוא מאומץ כאן באופן מושלם על ידי הבמאי דניאל אימברט לצרפת, לנופיה ולאווירתה. צעידתו של פייר מעוררת השראה. לא רק שהוא מגלה לנו את הטבע הפראי, הייצרי, עוצר הנשימה ומעורר ההשראה של צרפת הכפרית, אלא שהוא גם מתבל את מסעו בתובנותיו, ובדרכו הספרותית מוסיף נופך ונפח נוספים לחוויה. דרך פייר אנחנו מכירים גם צועדים אחרים שהוא פוגש ביער, ליד הנחל או במעלה הגבעה, כל אחד מסיבותיו הוא. אנחנו עוצרים איתו בתחנות המתבקשות ונטענים מחדש, פיזית ורוחנית, בדיוק כמוהו. אמנם הסיבה למסעו של פייר זוהי מגבלה פיזית והניסיון שלו להתמודד ולהתגבר עליה, אך הצעידה בשבילי צרפת משפיעה לא פחות, בעצם אפילו יותר, על רוחו. לאט לאט אנחנו מצליחים ללמוד יחד עם פייר על ההרמוניה הקיימת בטבע, על היכולת של הנופים – עצים, מעיינות, הרים – לרפא את הגוף ואת הנפש.

הנוסחה הפשוטה לכאורה של הנראטיב הזה עלולה להישמע פשוטה ומינימליסטית, אבל היא מאוד עשירה וספוגה בטעם החיים. ביכולת ובתשוקה האנושית להתקדם הלאה. אל היעד הבא. את ז'אן דוז'ארדן, המעולה כאן, אנחנו זוכרים כמובן בעיקר מ"הארטיסט", וגם כאן, כמו שם, הוא פוסע בביטחון ובנחישות בנתיבים המוכרים של הדרכים הלא ידועות.

"מורדים לסופ"ש" (גרמניה 2023) ****

דרמה. סרטו של מארק רוטמונד. מבוסס על סיפור אמיתי. ג'ייסון (ססיליו אנדרסן) הוא ילד בן 10 שכבר בצעירותו אובחן כמי שנמצא על הרצף האוטיסטי. הוא קיבע לעצמו ולסובביו, אמו פטימה (איילין טצל) ואביו מירקו (פלוריאן דייוויד פיץ), שגרה שאינה ניתנת למשא ומתן. הוא לומד בבית ספר רגיל, אבל תקריות חוזרות ונשנות שלו עם הילדים האחרים מעלות את השאלה האם אין ברירה אלא לשלב אותו בבית ספר לבעלי מוגבלויות. ג'ייסון מסרב לשמוע על כך. אביו מציע לעזור לו בכך שיבחר לעצמו קבוצת כדורגל לאהוד ובתמורה, ג׳ייסון יעשה הכל כדי להשתלב. אבל הקריטריונים של ג'ייסון לבחירת מועדון כדורגל לא צפויים. הוא מתעקש לצפות בלייב בכל מועדוני הבונדסליגה וכן במשחקי כל מועדוני הליגות השנייה והשלישית בגרמניה. ומסעם של ג'ייסון ואביו הולך להיות מסע ארוך ומלהיב. 109 דקות. מורדים לסופ"ש

מורדים לסופ"ש, תמונה באדיבות סרטי נחשון

ביקורת

ג'ייסון מוגדר כילד על הרצף, אבל בפועל מדובר בילד בתפקוד גבוה מאוד. אין לו בעיות תקשורת מיוחדות, למעט הקצרים שנוצרים במוחו ברגעים מסוימים, הבלתי צפויים בדרך כלל וגוררים התפרצויות וכעסים. פרט לכך הוא ילד אינטליגנטי במיוחד, בעל מנת משכל וידע של גאון. וזאת בכל תחום שהוא בוחר לחקור אותו. פיזיקה, כימיה, חלל. וכשזה מגיע לכדורגל, אין לו עכבות. הוא מאלץ את אביו לקחת אותו לאיצטדיונים של כל אחת מהקבוצות בבונדסליגה ובליגות הנמוכות יותר, בין אם זה בברלין, במינכן, בדורטמונד או בלייפציג. יש מצב שתזמון הוצאת הסרט למסכים על ידי המפיצים היה בסנכרון עם טורניר היורו המתקיים בימים אלה בגרמניה. ואכן, בסצנות פולחן ססגוניות (כל קבוצה והטריפ שלה) - שכל אוהד כדורגל, ולא רק, יתפעל מהן – הצופה נחשף לדינמיקה של הכדורגל כאופיום להמונים. וכך זה נחווה גם על מסכי הטלוויזיה בהם רואים את היורו עכשיו. הסרט בהחלט מהנה, ובהיותו מבוסס על סיפור ודמויות אמיתיים אין כאן אלמנטים של ניצול או האדרת מצב קיים. התפקוד של ג'ייסון כאוטיסט על הרצף, כפי שהוא מוצג בסרט אכן אותנטי ומעורר השתאות. זהו סרט מקסים וחסר גבולות על ילד בעל מוגבלויות. שווה מאוד לנסות.

"עיתונאית חוקרת" (ארה"ב 2023) **

דרמה. סרטו של מיילס ג'וריס-פיירפיט. מריסה (הילארי סוונק) עובדת כעיתונאית במגזין מקומי. יש לה שני בנים, טובי (ג'ק ריינור) שהוא איש משטרה ומייקל (מדיסון הריסון) בעל רקורד מפוקפק של שימוש בסמים קשים וסחר בהם. איתו היא לא כל כך בקשר. וכאשר טובי מדווח לה שהוא נרצח, לוקח לה זמן לעכל את הבשורה המרה. אחר כך היא חוברת לפייג' (אוליביה קוק), בת זוגו של הבן שנרצח, אותה לא הכירה קודם לכן, וזאת על מנת לנסות לברר מי רצח את בנה. כשהיא מבינה שפייג' בהריון ממנו, העניינים רק הולכים ומסתבכים. 90 דקות. עיתונאית חוקרת

עיתונאית חוקרת, תמונה באדיבות סרטי נחשון

ביקורת

לזכותה של הילארי סוונק ייאמר שהיא זכתה בצדק בשני פסלי אוסקר. בזכות "בנים לא בוכים" ו"מיליון דולר בייבי". אבל מה שאנחנו רואים ממנה בסרט הזה מבייש את הרקורד המכובד הזה שלה. אבל לא הכל בגללה, כי התסריט גרוע והמשחק והבימוי ירודים עד מגוחכים, וסוונק לא מצליחה להתעלות מעל הסטנדרטים המאוד נמוכים האלה. אין כל היגיון בתסריט האבסורדי, הלא אמין ולא אותנטי, ובהמשך לכך שאר מרכיבי הסרט, משחק, בימוי וכו', הם כמעט מתחת לכל ביקורת.

"גנוב על החיים" (ארה"ב 2024)

אנימציה. סרטם של כריס רנוד, פטריק דלאג. גרו, הרשע הכי אהוב בעולם חוזר בסרט חדש מסדרת סרטי "המיניונים", והפעם הוא חמוש במוצץ וחיתולים! גרו, לוסי והבנות שלהם: מרגו, אדית ואגנס (וכמה מאות מיניונים) - מקבלים למשפחה חבר חדש: גרו ג'וניור, שמתעקש לענות את אביו שרק רוצה קצת אהבה מבנו התינוק. גרו מתמודד הפעם עם אויב חדש-ישן בשם מקסים לה מאל, שבורח מהכלא ונשבע לנקום בגרו ובמשפחתו, שנשלחים להסתתר בזהות בדויה. זאת עד שמקסים לה מל יחזור אל מאחורי הסורגים . 95 דקות. גנוב על החיים