מפעל הפיס גאה להכריז על הזוכים בפרס מפעל הפיס לאמנויות ולמדעים ע"ש לנדאו לשנת 2024 ומכריז על הזוכה בפרס חדש על עשייה ותרומה משמעותית וראויה לשבח בתחום טיפול והתמודדות עם טראומה בקהילה על רקע המלחמה. שווי סך כל הפרסים: 1,350,000 ש"ח.


פרס לנדאו של מפעל הפיס ניתן כאות הוקרה והערכה לאנשי תרבות, למדענים ולאנשי אקדמיה על מצוינותם, תרומתם והשפעתם על המחקר, המדע, האמנות וחיי התרבות בישראל.
 
הזוכה בפרס טיפול והתמודדות עם טראומה בקהילה על רקע המלחמה:
 
פרופ' רננה פרס, מהאונ' העברית בירושלים
 
השנה, לראשונה, בצל המלחמה ואירועי השבעה באוקטובר, מעניק מפעל הפיס פרס חדש על עשייה ותרומה משמעותית וראויה לשבח בתחום טיפול והתמודדות עם טראומה בקהילה על רקע המלחמה. פרופ' רננה פרס, יוזמת ומנהלת של פרויקט HUBS-Aid לשיקום עסקים שנפגעו במלחמה. המיזם מעניק טיפול מקיף לעסקים קטנים ובינוניים שחוו נזקים לרכוש ולנפש, פינוי, נטישת לקוחות, ומצוקה כלכלית ונפשית.




פרופ' רננה פרס, צילום: מיכל רביבו


בתחום המדעים זכו בפרסים:
הזוכה בתחום מדע והנדסה של חומרים: פרופ' שלמה מגדסי, האונ' העברית ירושלים.
הזוכה בתחום ביו טכנולוגיה: פרופ' עודד שוסיוב, האונ' העברית ירושלים.
הזוכה בתחום היסטוריה של עם ישראל: פרופ' דניאל שוורץ, האונ' העברית ירושלים.
הזוכה בתחום חקר התרבות: פרופ' נורית גרץ.
 
בתחום האמנויות זכו בפרסים:
הזוכה בפרס בתחום שירה: שמעון אדף
זוכה בפרס בתחום מוזיקה ישראלית: קובי אוז
זוכה בפרס בתחום עריכת קולנוע: ז'ואל אלכסיס
זוכה בפרס בתחום אוצרות: דרורית גור אריה
 
כל אחד מהזוכים יקבל ממפעל הפיס פרס על סך 150 אלף ₪



דרורית גור אריה, צילום: דוד עדיקא


 
השנה הצטרפו תשעה זוכים וזוכות מאושרים אל עשרות הזוכים בפרס מפעל הפיס לאמנויות ולמדעים ע"ש לנדאו היוקרתי שמוענק מדי שנה, כחלק מפעילותו של מפעל הפיס לקידום התרבות, האמנות, המחקר והמדע בישראל. הפרס, המוענק זו השנה ה-24, נחשב לאחד הפרסים היוקרתיים בישראל והוא ניתן על שמו של מיכאל לנדאו, שמונה לראש מפעל הפיס בשנת 1951.
 
יו"ר מפעל הפיס, רו"ח אביגדור יצחקי: "פרס מפעל הפיס לאמנויות ולמדעים ע"ש לנדאו, הפך ברבות השנים לאחד הפרסים החשובים והיוקרתיים ביותר בתחומי המדע, המחקר, התרבות והאמנות. השנה, החלטנו להעניק פרס חדש הקשור לעשייה ולתרומה בצל האסון הנורא שפקד את ישראל בשבעה באוקטובר והמלחמה שהגיעה בעקבותיו ומתנהלת במספר חזיתות במקביל, מתוך הבנה שמרבית האוכלוסייה בישראל נחשפה לאירועים אינטנסיביים ומשני חיים באופן ישיר או עקיף. לאור זאת, מפעל הפיס יעניק השנה לראשונה פרס בתחום טיפול בטראומה בקהילה על רקע המלחמה, נושא בעל חשיבות עצומה ובעל השפעה מכרעת על חוסננו הנפשי. מטרתו של הפרס היא להכיר ולהוקיר את העשייה החשובה והבלתי פוסקת של פורצי הדרך בתחומים שהשפעתם על חיינו כל כך משמעותית".
 
דולין מלניק, מנהלת אגף התרבות של מפעל הפיס: "גם השנה, בצל המלחמה, אנו ממשיכים לקיים את הפעילות החשובה של פרס מפעל הפיס לאמנויות ולמדעים ע"ש לנדאו. אנו מאמינים כי יש להעלות על נס אישים שתרמו תרומה משמעותית לתחומי המדע, המחקר והאמנות, והשנה גם בתחום טיפול והתמודדות עם טראומה בקהילה על רקע המלחמה. הפרסים שמפעל הפיס מעניק הם דרך נוספת להודות לאנשים פורצי דרך על תרומתם לתחומי התרבות והמדעים, ולהכיר ולהוקיר את ההשפעה המיטבית שיש להם על המציאות של כולנו ועל עיצוב עתידנו".
 
פירוט על הזוכים ונימוקי הזכייה:
 
פרס חדש ומיוחד:
 
פרופ' רננה פרס מהאונ' העברית בירושלים זוכה בפרס מיוחד על תרומתה בתחום טיפול והתמודדות עם טראומה בקהילה על רקע המלחמה, ע"ש לנדאו.
 
מנימוקי הזכייה: הוועדה מוקירה ומציינת לשבח את המועמדים הרבים שהיו מרשימים וראויים לפרס, שפעלו בהתנדבות ותרמו לטיפול בנפגעים, לתמיכה בקהילות ולחיזוק חוסנה של החברה הישראלית בעת משבר ומלחמה. בחרנו בפרופסור רננה פרס, היוזמת והמנהלת של פרויקט HUBS-Aid, שהעניק טיפול מקיף לעסקים קטנים ובינוניים שחוו נזקים לרכוש ולנפש, פינוי, נטישת לקוחות, ומצוקה כלכלית ונפשית. היא גייסה 120 סטודנטים מביה"ס למנהל עסקים באוניברסיטה העברית ו-40 מנטורים בכירים, ורתמה את תמיכת האוניברסיטה. היא יצרה שיתופי פעולה עם ראשי ערים, גורמים מקומיים ומנהלי ארגונים במטרה לאתר ולשקם את העסקים. ארבעים צוותים עבדו ברחבי הארץ עם 80 עסקים למיצוי זכויות, ניהול ותכנון פיננסי, שיווק, ולוגיסטיקה. הפרויקט זכה לניקוד הגבוה ביותר בקריטריונים של חדשנות ויצירתיות, השפעה על הקהילה והחברה, פוטנציאל תרומתו של הפרס להמשך הפעילות, פוטנציאל להמשכיות והיתכנותה/ביצועה של הערכה מבוססת ראיות. פרופ' פרס בנתה מודל ייחודי שיש לו תרומה משמעותית לאיתנות כלכלית, המחזק את החוסן האישי והחברתי והיכולת של נפגעים וקהילות להתמודד עם טראומה המונית.
צוות השופטים: פרופ' נאוה זלדה רצון, פרופ' ברוריה עדיני, פרופ' יואל אליצור. 
 
תחום המדעים:
 
הפרס בתחום המדעים מציין לשבח את המחקר המדעי ואת החוקרים הישראלים, שהגיעו להישגים ראויים בתחומם, ותרמו בכך תרומה רבת ערך לקידום המדע והמחקר:
 
פרופ' שלמה מגדסי, האונ' העברית ירושלים, זוכה בפרס בתחום מדע והנדסה של חומרים:
מנימוקי הזכייה: פרופסור שלמה מגדסי זוכה בפרס לנדאו עבור עבודתו פורצת הדרך בתחום מדע  והנדסת חומרים. הפרס ניתן לו על עבודתו בפיתוח דרכים להדפסת חומרים בסקלה ננומטרית ומיקרומטרית. קבוצת המחקר בראשותו פיתחה שיטות הדפסה לפולימרים מתכלים, לקרמיקה, ולזכוכיות וכן אלקטרודות שקופות מוליכות שמאפשרות לשלב אור עם תהליכים אלקטרוכימיים. מחקרו מתמקד בפיתוח תהליכים ליצירת טיפות או חלקיקים חדשים, וחקר מנגנוני ייצובם במערכות נוזליות  להדפסה תלת־ממדית. תרומתו פורצת הדרך למחקר הבסיסי משולבת עם פיתוח יישומים מסחריים שבעקבותיהם כבר הוקמו מספר חברות העוסקות בפיתוח הטכנולוגיה ליישומים בתחומים של רפואה, קוסמטיקה, אנרגיה ירוקה, ומיקרואלקטרוניקה. 
צוות השופטים: פרופ' נורית אשכנזי, פרופ' רון נעמן, פרופ' יצחק מסתאי. 

 
פרופ' עודד שוסיוב, האונ' העברית ירושלים, זוכה בפרס בתחום ביו טכנולוגיה:
מנימוקי הזכייה: עודד שוסיוב הוא פרופסור להנדסת חלבונים וננו-ביוטכנולוגיה  בפקולטה לחקלאות מזון וסביבה באוניברסיטה העברית בירושלים. הגישה המקורית במחקריו של פרופ' שוסיוב היא התפיסה שבטבע ניתן לגלות ביו-חומרים ומבנים תפקודיים בעלי תכונות ייחודיות, וליצרם בתהליכים ביוטכנולוגים. הבנת תהליכי הסינתזה של ביו-חומרים פונקציונליים שונים והפקתם פותחת צוהר להבנת תהליכים בטבע ולאין ספור יישומים, ופיתוח מפעלי תעשיה מקיימת לתחומים רבים כגון מזון, חקלאות, רפואה, בניין, תחבורה, אלקטרוניקה חלל ותעופה.
פרופ' שוסיוב הצליח לרתום את תכונות העל של מולקולות טבעיות לשימושים ביוטכנולוגים פורצי דרך, כגון הנדסה גנטית של עצים להפקת נייר מצלולוז, פיתוח צמחי טבק להפקת קולגן אנושי לשתלים רפואיים, וייצור חלבוני חלב פרה בזרעי שמן של צמחים. המעבדה של פרופ' שוסיוב משלבת דיסציפלינות שונות כגון ביולוגיה מולקולרית, הנדסת חלבונים וננוטכנולוגיה שהבשילו למאות מאמרים מדעיים, מעל מאה פטנטים שתורגמו להקמת 20 חברות ביוטכנולוגיות המיישמות את המחקרים שפותחו במעבדתו באוניברסיטה העברית. המדע והמחקר של שוסיוב באים לידי ביטוי גם בפעילות ציבורית בארץ ובעולם.
צוות השופטים: פרופ' טל דביר, פרופ' לוי גבר, פרופ' שולמית לבנברג. 



פרופ' עודד שוסיוב, תמונה באדיבות מפעל הפיס 



פרופ' דניאל שוורץ, האונ' העברית ירושלים, זוכה בפרס בתחום היסטוריה של עם ישראל:
מנימוקי הזכייה: פרס לנדאו לאמנויות ולמדעים ע"ש מיכאל לנדאו מטעם מפעל הפיס בחקר ההיסטוריה של עם ישראל מוענק לפרופ' דניאל שוורץ מהאוניברסיטה העברית בירושלים, על תרומתו הייחודית, חסרת התקדים ורחבת ההיקף לחקר ההיסטוריה היהודית בתקופה ההלניסטית-הרומית. בעשרים ושניים ספריו ולמעלה ממאתיים מאמריו, ובהם חיבורי מופת ומחקרים שהפכו זה מכבר לקלאסיים בתחומם, ואשר עוסקים בתת סוגות מגוונות בחקר ההיסטוריה, שינה שוורץ את האופן שבו המחקר בן-זמננו מתייחס לטקסטים בני התקופה, לדמויות מרכזיות ולאירועים היסטוריים שהתרחשו בחברה היהודית וסביבתה. בנוסף, שוורץ חוקר את התפתחות ההיסטוריוגרפיה היהודית-גרמנית במאות ה-19 וה-20, בדגש על "חוכמת ישראל". לאורך ארבעה עשורים, מחקריו מתאפיינים בהתחדשות מתודולוגית מתמדת התואמת את ההתפתחויות בחקר ההיסטוריה, דוגמת העיסוק בזהויות ובכינון נרטיבים. תרומה סגולית נוספת שלו היא תרגומים מוערים ומבואות ביקורתיים לטקסטים קאנוניים בני התקופה.
צוות השופטים: פרופ' רם בן שלום, פרופ' אורית רוזין, פרופ' קימי קפלן. 



פרופ' דניאל שוורץ, צילום: נרי לידר
 
פרופ' נורית גרץ, זוכה בפרס בתחום חקר התרבות:
מנימוקי הזכייה: פרופ' נורית גרץ היא חוקרת בולטת של התרבות הישראלית ובעלת מוניטין אקדמי בינלאומי. המחקר של פרופ' גרץ חוצה תחומים ומשלב ספרות, אמנות, קולנוע, היסטוריה, פסיכולוגיה, פילוסופיה וסוציולוגיה. הבין-תחומיות משמשת את גרץ כדי להאיר את מורכבותה של התרבות הישראלית, לחקור סוגיות יסוד בה, ולהתבונן בהן במבט לא צפוי. פרופ' גרץ היא חוקרת פעילה, שעבודותיה השפיעו ומשפיעות על דורות של חוקרים, יוצרים וסטודנטים. כאינטלקטואלית שיוצאת ממגדל השן, יש לה השפעה רחבה על הציבור. היא אמיצה מספיק כדי לשבור דיכוטומיות בין מחקר אקדמי לבין עבודה יצירתית, ולבחון סוגיות היסטוריות, חברתיות ומוסריות דרך נרטיבים בדיוניים וממשיים. כך גם ביצירות הספרותיות-יותר שלה, היא עוסקת במחקר תרבותי, כשהיא דנה בעוגנים של התרבות המערבית בכלל והתרבות הישראלית בפרט. פרופ' גרץ פעלה במשך שנים לבניית קורסים ותוכניות לימוד באוניברסיטה הפתוחה, ולאחר מכן הקימה את המחלקה ללמודי תרבות במכללת ספיר,  שם היא עדיין מלמדת וחוקרת בתוכנית התואר השני. 
צוות השופטים: פרופ' עדיה מעוז מנדלסון, ד"ר דפנה בן צבי, איתי מאוטנר. 


פרופ' נורית גרץ, תמונת יחסי ציבור באדיבות מפעל הפיס

 
תחום האמנויות:
 
הפרס בתחום התרבות האמנויות, מוענק לזוכים על תרומה והשפעה משמעותית לחיי התרבות והאמנות בישראל:
 
שמעון אדף,זוכה בפרס בתחום שירה:
מנימוקי הזכייה:לפני יותר משלושים שנה, בעלומיו, התחיל שמעון אדף לפרסם את שיריו, שבלטו מיד בלב השירה העברית של שנות התשעים במזיגה בלתי רגילה של קלאסיות ורוקנרול, קונקרטיות עזה בלב מלכות דמדומים, מיתולוגיה יוונית, מיתולוגיה יהודית ומדע בדיוני. אבל מלכתחילה היתה בהם בעיקר עדינות, שבריריות, שורות המתפקעות מרוב חכמה. מלכתחילה היו שיריו מלאים אהבה הנבצעת בקושי מתוך כאב עמוק. "רק מקומות חסרי אהבה זוכים לאהבה מוחלטת" - כתב על עיר הולדתו שדרות באחד משיריו המוקדמים. דמותו היא תמיד כשל מי שבא מארץ רחוקה רחוקה, מפציע מבדידות עמוקה או מכוכב לכת אחר.

בלב העולם של שירת שמעון אדף עומד תמיד סוד, עומדת חידה. העיקר בכתיבתו הוא תמיד השפה. בחיק השפה מתפתלות התעלומות בניסיונן להתפענח ולהסתתר. השפה עצמה, הלשון, משמעויותיה הרבות, נפתוליה, רבדיה העמוקים, הם ערש עולמו. שמעון אדף מחבר ביצירתו את עולם השירה למוזיקה ואת שניהם לפרוזה, וכן את שדרות וצפון הנגב, מקורות יצירתו, אל מרכז התרבות הישראלי. בכך הוא משמש מקור השראה והשפעה ליוצרים רבים בעשורים האחרונים. השירה, על צורותיה השונות, היא עמוד השדרה של כתיבתו הענפה, ובשורותיו הקצרות כמו גם הארוכות, הוא משמש מקור השראה והשפעה ליוצרים רבים בעשורים האחרונים.
צוות השופטים: פרופ' סמי שלום שטרית, ענת שרון-בלייס, אנה הרמן.
 
קובי אוז, זוכה בפרס בתחום מוזיקה ישראלית:
מנימוקי הזכייה: יצירתו של אוז נפרשת על פני כ-35 שנים. ב-1988 הקים את להקת "טיפקס", להקה הפועלת עד ימינו אנו ובתקווה תניב פירות עוד הרבה שנים. אוז יליד שדרות, הצליח ברוב כשרונו, להיכנס ללב ה"מיינסטרים" והמוזיקה הפופולרית כבר עם יציאת אלבומה הראשון של "טיפקס", עם להיטים כמו ׳הרבי ג׳ו כפרה׳. מאז הניבו להיטים רבים ושיתופי פעולה מוצלחים כאשר הסממן המרוקאי ביצירתם משחק תפקיד משמעותי וחשוב ביותר בנוף המוזיקה הפופולרית בישראל אשר נתנה מקום צר מאוד לצלילים אלו אותם הנגיש בחכמה רבה ובעזרת לחנים טובים אשר פנו למכנה משותף רחב ביותר.
צוות השופטים: קרני פוסטל, יוסף ברדנשווילי, עמיר בניון. 



קובי אוז, צילום: רונן אקרמן
 
ז'ואל אלכסיס,זוכה בפרס בתחום עריכת קולנוע:
מנימוקי הזכייה: לז'ואל אלכסיס יש חותם משמעותי בתחום העריכה בקולנוע הישראלי, העלילתי והתיעודי כאחד והיא דוגמה מובהקת לעורכת-יוצרת. גוף עבודותיה העשיר, המגוון והמרתק מציג תרומה רבת ערך לעיצוב השפה הקולנועית והנרטיבים הישראלים השונים. בבחירת הפרויקטים והיוצרים עמם היא עובדת, באה לידי ביטוי תפיסת עולם חברתית, רב-תרבותית ופמיניסטית הראויה לציון והערכה. אלו סרטים המשקפים סוגיות מורכבות הנותנות ביטוי קולנועי למנעד רחב של זהויות, סרטים שהעניקו מקום לקולות המושתקים בחברה הישראלית.
הרבה מעבר לעבודתה הטכנית, ז'ואל היא מספרת סיפורים נפלאה, חריפה ומדויקת בעלת טביעת אצבע ברורה בפרויקטים אותם היא בוחרת לערוך. לכל סרט נוצרת ומותאמת שפה קולנועית ייחודית שמבדילה אותו מפרויקטים אחרים בעריכתה.

 בנוסף להיותה עורכת עסוקה ומנוסה שעובדת עם במאיות ובמאים לאורך זמן, ז'ואל מייעצת לפרויקטים רבים ומקדישה מזמנה בעבודה מול יוצרים צעירים כחונכת וכמנטורית במעבדות. בעבודתה על פרויקטים בינלאומיים רבים היא מעשירה את תפיסת העולם ונקודת המבט שלה שמשתקפת, בסופו של דבר, גם בסרטים הישראלים ובכך היא גם תורמת להעשרת הקשרים הבינלאומיים של יוצרות ויוצרים ישראלים.
צוות השופטים: יערה עוזרי, אסנת טרבלסי, גיא רז.
 
דרורית גור אריה, זוכה בפרס בתחום אוצרות:
מנימוקי הזכייה: אוצרות היא קיר ותשוקה כתב גדעון עפרת ואם יש אוצרת העונה להגדרה זו של אוצרות הרי שהיא דרורית גור אריה. אוצרת בנשמתה שבכל תערוכה בוראת עולם חדש ומאתגר, עכשווי ומיוחד המנסח קו אוצרותי ברור וטביעת יד מובחנת. תערוכותיה עוסקות בנושאים ובאתגרים המצויים בלב ובעומק הדיון החברתי והתרבותי בישראל. לצד המימד האינטלקטואלי, מתבלט גם המימד החוויתי כאשר חללי התצוגה שהיא מעמידה מזמנים מפגש חושי ואסתטי משמעותי המדגיש את מעורבות גוף הצופה ביחס למרחב התערוכה ולמוצגים אמנותיים, חללים המציעים מבט פואטי ואף ביקורתי הנצרב בתודעת הצופה לעוד זמן רב לאחר הביקור בתערוכה. בשני העשורים האחרונים דרורית גור אריה הטביעה את חותמה בשדה האמנות הישראלי תוך שהיא תורמת לעיצובו בפעולתה כאחת האוצרות המרתקות והכריזמטיות ביותר. תחת ניהולה ופעילותה האוצרותית העקבית הפכה את מוזיאון פתח תקוה ממוזיאון מקומי למרכז פעיל וחי מהמובילים בארץ ולמוקד עלייה לרגל לקהילת האמנות הישראלית והבינלאומית כאחד.

גור אריה מתמרנת בהצלחה בין ממסדיות לגישה אלטרנטיבית, שמבקשת למתוח גבולות, לכונן יחסים חדשים בין ההגמוני לשולי, בין מרכז לפריפריה ולהאיר כתמים עיוורים במרחב החברתי-תרבותי הישראלי, מתוך שאיפה לייצר שיח ביקורתי גם על ממסד האמנות עצמו. על שמה רשומים פרויקטים רבים במוזיאונים, גלריות ציבוריות, ביאנלות ופסטיבלים שלצד האימפקט והתרומה המקצועית והאינטלקטואלית שלהם, גם תרמו רבות לחשיפתם וחשיפתן של אמניות ואמנים מישראל.
על כל אלה, פרס לנדאו לאוצרות לשנת  2024  מוענק לדרורית גור אריה.     
צוות השופטים: יעל גילעת, הדרה שפלן-קצב, מאיה ז'ק.