הקסם שמתקיים בכל

חופש גדול, הקייטנה נגמרה, חם ומהביל בחוץ וכאילו שזה לא מספיק, בים יש מדוזות, מחירי הטיסות בשמיים ולדרום ולצפון אי אפשר לנסוע להתרעננות. אוף. הילדים הגדולים הולכים עם החבר'ה לים ולקטנים כבר הקראתם את כל הספרים, הדפסתם את כל דפי הציור בעולם, שיחקתם איתם בכל המשחקים, צפיתם איתם בלופ בכל סדרות האנימציה האפשריות בחינוכית, בדיסני, בסלקום ובנטפליקס, עשיתם פליידייט עם כל החברים וגם את סבתא וסבא פקדתם... בקיצור - משעמם.

אז מה עכשיו? עם קצת דמיון ודבק חם, אפשר להמציא עולם. כמה פשוט, ככה עובד. או לפחות בעולם הדמיון של יואב ונועה, גיבורי ההצגה החדשה של המדיטק, דואט לְפֶיַה ולגיבור-על שאת שניהם שווה להכיר. למה? כי נראה שכיף בעולם שהם המציאו, כי העולם הזה קרוב-קרוב וכי אם הם יכולים, גם אתם.

שם ההצגה, "לא קל להיות גיבור-על", המיועדת לגילאי 7-4, זו אמנם אקסיומה שכל מה שצריך זה רק לפקוח עיניים ולהביט מסביב כדי להודות בצער שהיא נכונה, ומצד שני, אז מה אם לא קל, אפשר בכל זאת לנסות ולדמיין ועדיף בשניים. כמו רבות מהפקות תיאטרון המדיטק, כך גם ההצגה הזו נולדה מתוך ספר ילדים, שאתם ממש רוצים בספרייה הביתית שלכם. למה? פשוט כי בין כריכה לכריכה יש את האקסטרה עניין הזה, שקצת קשה לשים עליו את האצבע וקוראים לו: קסם. בהצגה, כמו בספר, בין ההתחלה לבין הסוף, הקסם הזה מתקיים בכל.

לא קל להיות גיבור על, צילום: כפיר בולוטין


מחזה מתוק-מתוק

את המילים של רונית רוקאס, הפכה למחזה מתוק-מתוק יערה רשף נהור. את האיורים הנפלאים של מאיה שלייפר, הפכו לעולם מעוצב בהרבה דמיון ודבק חם, מעצב התפאורה זאב לוי ומעצבת התלבושות אביה בש שמוכיחים שלא צריך פסטיגל כדי לעשות חגיגה. וכמו בפער הזה שקיים בספר, בין עולם הדמיון לבין המציאות שאיך נאמר, קצת פחות אטרקטיבית, גם על הבמה, בין המילים, השירים, אבק הפיות ומכונות גאוניות לכווץ רשעים, לא צריך ראיית רנטגן כדי לראות שלפעמים בודד ומפחיד מאד להיות ילד בעולם הזה ותמיד קל ונעים יותר להלך בו יחד עם חברה או חבר.

על גבעונת, בין השיחים, לא רחוק מהבית, בקצה השכונה, בנה יואב מפקדה סודית. במפקדה הוא כבר לא אלרגי לביצים, לא נבהל מכל רשרוש, לא מפחד מחלזונות ובטח שלא מגל ברכה, הילד הכי מרושע בעולם. מה פתאום מפחד. במפקדה הוא, הלוא, גיבור-על ומה שמונח לו על החוטם אלו בכלל לא משקפי ראייה רגילים, אלא משקפיים לראייה אופטית אלקטרו-מגנטית שזה משהו אחר לגמרי. הכל ממש בסדר גמור, הוא כבר סיים לבנות את הרובה המיוחד לכווצ'וץ' ענקים ואת המכונה להעלמת ג'וקים, ואוטוטו ממש הוא יוצא להציל את העולם מהתכנית הזדונית להשתלטות עוינת של מר רשע.

רק שבדיוק אז, שנייה לפני, נדחפת לו למעבדה איזו ילדה עם כנפיים שהוא לא מכיר. כלומר פיה. כלומר קוראים לה נעה והיא חדשה בשכונה ויש לה חתולה בשם מייפל שהלכה לאיבוד. והיא כל הזמן מפזרת במעבדה נצנצים, שהיא קוראת להם, משום מה, אבקת פיות. והיא מעצבנת, כי זו המעבדה שלו ורק שלו, אבל גם קצת נחמדה. פה זה מתחיל, אבל מפה והלאה יש סיפור שלם על חברות ועל בדידות, על חששות ופחדים והתגברות על הפחד ושמחה ועולם של דמיון שרוחש בפנים וממלא את הנפש. יש קסם.

לא קל להיות גיבור על, צילום: כפיר בולוטין

נבחרת יוצרים מובחרת

הקסם הזה מתרחש באולם הקטן של המדיטק, מעין אולם חזרות אינטימי שעל רצפתו מפוזרים שטיחונים שעירים עליהם אפשר להתפרש ולהיות קרוב קרוב להתרחשות. הקסם הזה הוא תולדה של עבודה נהדרת של צוות יוצרים משובח שעובדים לאורך זמן יחד תחת ידוע המיומנת של הבמאי ומנהלו האמנותי של המדיטק, נועם שמואל (ובכללם המוזיקאי והמלחין, טל בלכרוביץ' שמצליח, שוב, לבנות עולמות מתווים). זה חשוב כיוון שמדובר בנבחרת יוצרים מובחרת שעשתה ביחד דרך ויש לה שפה מגובשת ושאיפות שמכוונות גבוה, וגם כשמדובר בהפקה קאמרית אינטימית קטנה ולמספר צופים מצומצם, היא מוקפדת כי אלוהים מצוי בפרטים הקטנים.

על הבמה יש שניים וגם אם זה נשמע לכם מעט, זה ממלא את החלל, פשוט כי כל אחד מהם הוא עולם מלא, עגול ושלם. מתן ברדה, הוא יואב ג'ינג'י עם משקפיים וגלימה ויש לו את היכולת הזו לג'נגל בין שני הרבדים או הקולות של הדמות. זה תפקיד טוב שמבוצע נהדר. לצדו בר אקרמן, שחקנית עם ברק בעיניים ובכלל, יש לה את זה וה"זה" הזה, לא קורה המון. המשחק שלה אינטליגנטי, לרגע לא מתיילד מה שהופך את נועה שלה לילדה אמיתית – שובבה, חכמה, בת שאוהבת פיות וגם כזו אמיצה, שלא עושה חשבון לגיבורי על או לבנים בריונים כי יש לה טריקים ואבקת פיות וים של קסם אישי וראש על הכתפיים.

תיאטרון הוא אמנות השקר. אנחנו יודעים שכל הדבר הזה שמתרחש לנו מול העיניים הוא "בכאילו" ובכל זאת, אנחנו נותנים לשקר הזה, לסיפור העלילה, לדמויות, לסחוף אותנו פנימה ולהאמין. ממש כמו שנועה ויואב יודעים שגיבורי-על, כמו סנטה קלאוס ופיית השיניים, הם לא באמת ובכל זאת מאמינים. כי בעולם שלנו, גם אם לא קל להיות גיבורי-על, כמה טוב היה אם היו כמה שכאלה בסביבה. הצגה לקטנות ולקטנים מגיל 4-7, שמפעילה את הדמיון ומרחיבה את הלב.


לא קל להיות גיבור על, צילום: כפיר בולוטין