קונצרט לזכר הנופלים

ביום שלישי ה-10 בספטמבר 2024 בשעה 20:00 יקיימו התזמורת הסימפונית ירושלים וכאן קול המוזיקה קונצרט הנצחה מיוחד לקורבנות השבעה באוקטובר וחללי "חרבות ברזל". הקונצרט ייערך בהיכל התרבות של אופקים ופעם נוספת באולם הנרי קראון בירושלים ב-2 בנובמבר במסגרת פרוייקט של  קרן עזריאלי שנקרא "התקוה; מוזיקה יהודית מקודשת לזכר ה-7 באוקטובר".

הקונצרט ישודר בשידור חי ב-10 בספטמבר בכאן קול המוזיקה וישודר גם ביום השנה לטבח, ה-7 באוקטובר, בכאן 11, כאן קול המוזיקה וכאן BOX.

בלב הקונצרט נמצאת יצירה חדשה בשם "שקט אינסופי", הכתובה למקהלת נשים, סולנים ותזמורת. "שקט אינסופי" מבוססת על טקסטים שהותירו אחריהם הנרצחים והנופלים. היצירה הוזמנה מן המלחין יוסף ברדנשווילי על ידי התזמורת והתאגיד ובתמיכת קרן עזריאלי במיוחד לשם הנצחת הקורבנות. הסולנים ביצירה יהיו הזמרים אפרת גוש (סופרן) ואליאב זוהר (טנור) והמקהלה תהיה אנסמבל קולות נשים נעמה, שמנהלתה המוזיקלית היא פנינה ענבר.

ביצירה שזורים טקסטים של ארבעה כותבים: בר זהר - בת 23 מכפר ורבורג, יפתח יעבץ - בן 24 מרמת השרון, מעינה הרשקוביץ - בת 66 מקיבוץ בארי, עמיחי יעקב ונינו הי"ד - בן 22 מקצרין.
 
בקונצרט ינוגנו שלוש יצירות נוספות: "החיילים הצעירים שמתו", קנטטה למקהלת נשים, נבל וקריין מאת המלחין שמעון כהן, שחוברה בנובמבר 1973 על פי מקאמה מאת חיים חפר (בהשתתפות הקריינית נעמי שלו. זמרת המקהלה עידית קוביצקי תבצע את תפקיד הסולו לזמרת אלט); "קדיש" לקלרינט ותזמורת מאת צבי אבני (בביצוע דני ארדמן, קלרנית); ו"כל נדרי" לצ'לו ותזמורת מאת מקס ברוך (עם הסולנית טליה ארדל, צ'לו). 



אפרת גוש, צילום: אורית פניני ואליאב זוהר, צילום: אור דנון 

 
"שקט אינסופי"

מספר עומר פרנקל, עורך בכיר בכאן קול המוזיקה והמנהל האמנותי של האירוע: "מעל לכל ביקשנו למצוא טקסט נוגע ומרגש שישקף את עולמם האישי, המגוון והעשיר של אלה שאבדו. פנינו למשפחות שכולות, לדובר צה"ל לנציגי יישובי עוטף עזה וביקשנו שישלחו לנו טקסטים שהותירו אחריהם הנופלים והנרצחים, רבים ככל האפשר. נשלחו אלינו כמויות של דברי שירה, פרוזה ויומנים, שנתנו לנו אפשרות להכיר לעומק את הכותבים.

"יוסף, בחוכמתו ורגישותו האמנותית, בחר מתוכם קטעים ומתוכם הרכיב סיפור אחד: ליברית ששזורים בה אלו באלו מילותיה של אישה צעירה בתחילת חייה שנרצחה במסיבת הנובה; לצד קטעי שירה אשר הותירה אחריה תושבת קיבוץ בארי המתבוננת על החיים ממרום גילה; מכתב פרידה של קצין עז נפש היוצא לקרב; לצד דברי הגות ושירה של לוחם מגלן, שנפל בעת שחילץ את מפקדו הפצוע. פסיפס מרתק של פני החברה הישראלית. פנינו שלנו.
הכותרת – 'שקט אינסופי' - היא פרפרזה על המשפט הפותח את היצירה, אשר השאירה אחריה בר זהר ז"ל: 'פתאום יש אינסוף של שקט'".

"ברגע שאנשי התאגיד פנו אלינו לא הייתה כל התלבטות", מספר עופר אמסלם, מנכ"ל התזמורת הסימפונית ירושלים. "מהותה של התזמורת כתזמורת ממלכתית היא לשמש בדיוק בחיבור שבין המוזיקה לבין זרמי העומק בחברה. אין לנו מטרה נעלה מזו. מעבר לקשר הטבעי בינינו לבין התאגיד, בהיותנו תזמורת שידור במקור, התזמורת גם הקליטה לפני שנים רבות את החיילים הצעירים שמתו מאת שמעון כהן ולכן אך טבעי היה שניקח חלק בקונצרט". 
  

התזמורת הסימפונית ירושלים, צילום: דוד וינוקור



אמנים:
 
עומר פרנקל, מנהל אמנותי ומנצח, אפרת גוש, סופרן, אליאב זוהר, טנור, נעמי שלו, קריינית, טליה ארדל, צ'לו, דני ארדמן, קלרנית. אנסמבל קולות נשים "נעמה", פנינה ענבר, מנהלת מוזיקלית, עידית קוביצקי, סולו אלט, התזמורת הסימפונית ירושלים.  
 
בתוכנית: שמעון כהן - החיילים הצעירים שמתו, קנטטה למקהלת נשים, נבל וקריין, אבני - קדיש, לקלרנית וכלי קשת, ברוך - כל נדרי, לצ'לו ותזמורת, ברדנשווילי - שקט אינסופי, קנטטה למקהלת נשים, סולנים ותזמורת, בכורה עולמית. 



עומר פרנקל, צילום:  בועז ארד
 
על הכותבים:

בר זהר

בת 23 מכפר ורבורג, בתם של קטי ומאיר זהר, אחות לשני ולמור. דודה של ליאן, ים ורפאל. גדלה בגן יבנה, בה למדה בעיר בכיתת מופ"ת בבית הספר אורט ע"ש נעמי שמר. בר סיימה את לימודיה במגמת ביו-רפואה בהצטיינות יתרה. בר הייתה ילדה מצטיינת ואובחנה כמחוננת בגיל שש. כבר בילדותה למדה משפטים ומתמטיקה באוניברסיטת בר-אילן. בטירונות הייתה חיילת מצטיינת ובחרה לשרת ביחידה הרב-מימדית. לאחר הצבא טסה לדרום אמריקה, הכירה שם חברים רבים, בהם החברים איתם נסעה למסיבת ה"נובה".

היא הייתה אמורה להתחיל לימודי ביואינפורמטיקה באוניברסיטת חיפה. בר ילדה אהובה ומלאה בחברים, מאחדת בין כל גווני החברים שלה ויוצרת חבורה גדולה ומלוכדת. כמובן שמקפידה גם לבלות עם המשפחה ודואגת לאחדות בין כולם, לא מפספסת ארוחות שבת וחגים, אוהבת להנות ובעיקר מסעדות. אוהבת מאוד לאכול סושי ופוקי בול. מכורה לקפה ומסוגלת לשתות בכל רגע נתון של היום קפה הפוך.

בר אהבה מאוד לקרוא, אהבה מוזיקה ושרה בקולי קולות ובסתר מקליטה את עצמה שרה. היא לימדה את עצמה לנגן בגיטרה וכתבה המון חומרים. חלק מהקטעים שכתבה נמצאים בהלחנה, שמח שירים שלה יצאו עד כה לרשת וכן ספר עם שירים שכתבה.

בר נסעה למסיבה ברעים עם ארבעה חברים שהכירה בטיול הגדול. כשהתחילו האזעקות הם ברחו מהמקום, נתקלו במחסומים ובטנדרים שירו לכיוונם. בר נפצעה קשה אבל הצליחה, בשארית כוחותיה ובעזרת אנשים טובים וחברים שסייעו לה, להגיע אל כוחות המשטרה ולהתריע מפני המצב, ובכך להציל מאות אנשים. 



בר זהר, תמונה באדיבות המשפחה
 
יפתח יעבץ

יפתח יעבץ נולד ב-14 בפברואר 2000 לשירה ולגלעד. הוא גדל ברמת השרון במשפחה מיוחדת שמנתה ארבעה הורים – שירה ועמוס, גלעד ונעמי - וארבע אחיות ואח – מיכל, תמר, יעל, אלה ודן. יפתח התחנך בתיכון רוטברג. לקראת הגיוס לצה"ל בחר לוותר על מסלול ספורטאי בצבא ולהתגייס לשירות קרבי ביחידת מגלן. במהלך שירותו סיים יפתח מסלול לוחם ולאחריו קורס קצינים בבה"ד 1 שבסופו הוענקה לו תעודת מצטיין גדודי. "צוות יעבץ", אותו יפתח הוביל ועיצב, נשא את שמו בגאווה, למרות העבודה הקשה והסטנדרטים הגבוהים אליהם נדרש הצוות, בהתאם לתפיסת מפקדם.

בשנה האחרונה לשירותו שימש יפתח כקצין האג"מ של היחידה ובפיקודו יצאו לוחמי היחידה למבצעים רבים ומורכבים. על תפקודו המופתי במבצע "בית וגן" ב-2.7.2023 קיבל יפתח את אות הקצין המצטיין. לצד האהבה ליחידה ולצבא, ידע יפתח למצוא משמעות בזריחה מתהווה או לשאוב השראה משקיעה יפה, והרגיש חלק מהטבע בטיולים ובמרחבים שאהב.  כל ספר שמצא חן בעיניו היה בעבורו גילוי חדש ומרגש, והופעה של אמן שאהב, שאת כל מילות שיריו דקלם, הייתה אירוע משכיח כל קושי.

משמעותיים מכל עבור יפתח היו המשפחה, החברים והאנשים שסביבו. מי שזכה להיות חלק מעולמו – בן משפחה, מפקד או חבר – זכה לגעת בשילוב יוצא דופן של חוכמה, נאמנות, עומק, הומור ואהבת אדם פשוטה ואמיתית. 



יפתח יעבץ, תמונה באדיבות המשפחה



מעינה הרשקוביץ

מעינה הרשקוביץ נולדה בשנת 1958. היא גדלה והתחנכה בקיבוץ עין השלושה במועצה האזורית אשכול. בת לאלי ולשושנה. מעינה חיה ונשמה אומנות מילדותה. היא עסקה בציור, רישום וקרמיקה ואהבה מאוד לצלם - בעיקר נופים, אנשים וטבע דומם. היא למדה חינוך גופני ועבדה בצוות הגיל הרך של קיבוץ בארי בתפקידי ניהול. לאחר שלמדה מנהל עסקים עבדה במועצה בשלל תפקידים. אהבתה לאומנות ויצירה התבטאה בכל רובדי חייה. היא אהבה קולנוע תיעודי ובשנים האחרונות עסקה בכתיבה יוצרת.

מעינה נישאה לנח, אותו הכירה בשנת 1975 בקיבוץ קלי"ה. השניים חלקו אהבה משותפת לספורט, לאומנות ולתרבות, אך יותר מכל אהבו את משפחתם. מעינה הותירה אחריה שלושה ילדים, נכדים, אב ואח. בעלה נח נרצח יחד איתה בביתם בבארי, וגם אמה שושנה כרסנתי נרצחה בביתה בקיבוץ. 



מעינה הרשקוביץ, תמונה באדיבות המשפחה
 

עמיחי יעקב ונינו הי"ד

בן 22 מקצרין, לוחם ביחידת מגלן. גדל בהרי חברון, נכדם של הרב משה והרבנית מרים לוינגר זצ"ל.
בשנות התיכון למד בישיבה התיכונית בדימונה. בימי נעוריו עברנו להתגורר בקצרין. עמיחי הדריך בסניף בני עקיבא והכיר את נופי הגולן המדהימים. לאחר התיכון בחר ללמוד תורה בישיבת אלון מורה ובנה את עולמו הפנימי ואת אישיותו המופלאה. לאחר שלוש שנות לימוד וגדילה בתורה התגייס לשירות ביחידת מגלן. בשמחת תורה התשפ"ד, לקראת סוף מסלול ההכשרה ביחידה, הוזעק צוותו של עמיחי להילחם בכפר עזה בשעות הראשונות של הקרב והציל חיי יהודים רבים. במהלך הקרב נפצע מפקדו. עמיחי, שחילץ אותו, נהרג במהלך החילוץ ונפל מות גיבורים.

עמיחי היה אישיות מיוחדת במינה. הוא שילב בתוכו עמקות יוצאת דופן ביחד עם כוחות חיים של שמחה ואור. הוא היה רגיש וידע להרגיש כל אדם, עם עדינות שמקורה במעיין פנימי שנובע בלי סוף. גיבור בעמל תורה ויראת שמיים. הוא אהב את הארץ וטייל בה בכל מרחביה. הוא היה חייל משקיען ומקצוען וכל אתגר וקושי היו עבורו הזדמנויות לתוספת גבורה ולעבודת ה' והכל מתוך שמחה על הזכות ליטול חלק בגאולת ישראל. כפי שכתב על המאמץ באימונים בצבא: "זה לא זיעה, אלו דמעות של אלפיים שנה". 


עמיחי יעקב ונינו הי"ד, תמונה באדיבות המשפחה
 

באולם הנרי קראון בירושלים ב-2 בנובמבר במסגרת פרוייקט של קרן עזריאלי שנקרא "התקוה; מוזיקה יהודית מקודשת לזכר ה-7 באוקטובר. להזמנות