מחול - סקירת סינגלים חדשים

מיכל בן דוד סוקרת כמה מהסינגלים החדשים בשוק- בן ארצי מצליח לסקרן, אריק איינשטיין מוחה באופן מקסים, "הגבעות" מאכזבים ורינת בר לא נותנת את הנשמה.

בן ארצי –"היי טמבל" (הליקון)

"היי טמבל" הוא הסינגל הראשון של בן ארצי לקראת אלבום חדש. בשיר סוגר בן ארצי חשבון עם איזה טמבל שמזיין את החברה שלו. המילים בשיר נוקבות, חדות, מדויקות, כאילו מתנהל מונולוג של החבר הנבגד עם הבחור החדש.

מדובר בשיר קליט, שהכלים הרבים בהם נעשה שימוש מוסיפים לו נופך ודינאמיות. בן לוקח את אותו טמבל למחוזות שלו – מחוזות של רגש. לטעמי, השימוש החוזר ב"היי טמבל מזיין ת`חברה שלי" חוטא לאופיו של השיר. הקול הנשבר של בן ארצי, המילים הרגישות שלו והחוויות שהוא מתאר לא מתאימים לשורה הזו. אבל אולי בכך טמון דווקא ייחודו של השיר.

דבר אחד בטוח – אחרי שבן ארצי צעק לפני כולם במסיבה שהוא "אפס", עכשיו הוא כבר מודע ליכולות הרומנטיות שלו: "ולא תדע אף פעם להקסים אותה כמו שאני הקסמתי/ ולא תדע אף פעם להצחיק אותה כמו שאני הצחקתי/ ולא תדע אף פעם לאהוב אותה כמו שאני רומנטי"

בן ארצי מצליח מסקרן לקראת הבאות. בשורה התחתונה – שווה לחכות.

אריק איינשטיין - "בואנס נוצ`ס" (הד ארצי)

לאריק איינשטיין יש תדמית של "לא מתערבב", אחד כזה ששומר על ריחוק, לא מופיע, לא מתראיין כל כך, לא נסחף אחרי הטרנדים החדשים. בקיצור – תופעה. אבל הפעם גם איינשטיין נכנע אולי לגל הטלנובלות ובוחר בשם ספרדי לשיר הראשון מתוך אלבום שבדרך.

שלא כמו בטלנובלות המתקתקות, "בואנס נוצ`ס" (לילה טוב בספרדית) הוא שיר של מחאה. איינשטיין מונה רשימה (חלקית בהחלט) של כל הדברים מהם נמאס במציאות של ימינו: "עייפים מלשנוא את אותן השנאות/
ולדחות את הכל למחר/עייפים מלרצות להיות חזקים/ לצפות לאהבה מכל החברים/ עייפים מהימים הארוכים העצובים/ ויש עוד הרבה ברשימת המלאי"

אבל יש בשיר גם תפילה – לשלום, לאחווה, לשקט, לאהבה - "תעירו אותנו כשיבוא המשיח, יסגור החור באוזון/ הזאב יגור עם הכבש/ הנמר ירבץ עם הגדי/ ותחת תאנה וגפן/ הכל יהיה כמעט אמיתי"

אריק איינשטיין משרטט בשיר שלו את המפה של העצב. את הפחד, את האובדן שרבים חשים בארץ, ועם לחן של ברי סחרוף מדובר במרקחת מקסימה, עוצמתית, שעושה איזה חשק ללכת לישון ולחכות שהחלום הרע ייגמר. או לחילופין – לקום ולעשות מעשה.

בשורה התחתונה – אחרי המתאבן הזה העתיד נראה מאד מבטיח.

הגבעות - "תקשיב לערבי שיושב בצל" (הד ארצי)

"תקשיב לערבי שיושב בצל" הוא סינגל ראשון ללהקת "הגבעות" יחד עםת לרן אלמליח מ"כנסיית השכל". השיר ספק מספר על היחסים בין החיילים לערבים, ספק על מערכת היחסים שבינינו לבינם.

השיר אמנם מתאים בהחלט לפליי-ליסט של גלגלצ, אבל ברגע שלוחצים "סטופ" הוא לא משאיר אחריו עקבות. אין בו איזה פזמון סוחף, או נוקב, או קצבי או משהו. והוא לא מותיר שום סיבה להמשיך ולזמזם אותו גם אחרי שיוצאים מהרכב או סתם באמצע היום.

הקליפ, שבו מצולמים אימונים מפרכים של חיילי צה"ל, מעורר אמנם אמפטיה מיידית, אבל בשוק של היום נדרש קצת יותר כדי להפוך למשהו שזוכרים.

בשורה התחתונה - זו רק הסנונית הראשונה מהאלבום, ואולי השיא עוד לפניהנו.

רינת בר - "תן לה לפנק אותך" (בן מוש הפקות)

לשירים מזרחיים יש שבלונה בדוקה - מילים קליטות, סיפור אהבה בין גבר ואשה, קצת דרבוקה, קצת עוּד, קצת סלסולים – ויאללה יש לכם אחלה חפלה ליום שישי הקרוב. כזה הוא בדיוק השיר החדש של רינת בר "תן לה לפנק אותך".

אמנם נכון שמדובר בשיר קליט, שוודאי יסייע במכירות ובהשמעות, אבל יש בו יותר מדי אלקטרוניקה, ופחות מדי ייחוד ומעט מדי נשמה. שמענו כבר שירים כאלה בעשרות אם לא במאות. לרינת בר יש קול יפה, היא יודעת לסלסל, רק חבל שאין פה ניסיון להפוך מעוד זמרת מועדונים לסינדרלה, לגילוי.

בשורה התחתונה - כנראה שקל יותר לחזור על נוסחה מנצחת מאשר להעז ולנסות דברים חדשים.