מחול - מה לראות בפסטיבל הקולנוע בירושלים

בשל היצע בינ"ל דל יחסית הדגש השנה בפסטיבל הוא על כוחות היצירה המקומיים

דגש על קולנוע ישראלי

דלות החומר בקולנוע העולמי נותנת את אותותיה גם בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי בירושלים, שייפתח השבוע. פחות בשורות גדולות, אבל עדיין כמה וכמה סרטים טובים. מתנובתו הפורייה המתמשכת של הקולנוע הישראלי ועד סרטי אינדיפנדנט אמריקנים מפתיעים ומבחר צרפתי מכל התקופות

מצד אחד משדרגים לנו כל הזמן את האמצעים הטכניים לצפייה בסרטים, אבל הדבר לא מצליח לעמעם העובדה המטרידה, שאיכות הסרטים הנוצרים בעולם הולכת ויורדת בהתמדה, ביחס הפוך. דוגמה בולטת לכך ראינו בפסטיבל קאן האחרון, שנפתח בסרט אנימציה תלת ממד ("למעלה" האמריקני) ומעבר לכך, למרות השמות הגדולים הרבים שעיטרו אותו (בהם אנג לי, קוונטין טרנטינו, קן לואץ`, מריו בולוקיו, לארס פון טרייר ועוד) לא ניפק ולו בשורה קולנועית גדולה אחת.

דלות החומר הזו בקולנוע הבינלאומי העכשווי תיתן את אותותיה גם בפסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-26 בירושלים, שייפתח ביום חמישי, שבמהלכו יוקרנו יותר מ-150 סרטים. ועדיין, מעט מאוד יצירות ראויות מהעולם הגדול יגיעו אלינו. לא כי לא נעשה מאמץ מספק להביא אותן אלא כי פשוט אין, וזה כולל חיפוש אובססיבי במחסני המפיצים, בתקווה למצוא יצירות חדשות ששוות הקרנה והטלת זרקור מיוחד.

לפיכך, השנה גם לא יגיעו לאירוע אורחים רמי דרג, פרט לבמאי היווני תיאו אנגלופולוס, בן בית בישראל, שיקרין כאן את סרטו החדש "אבק הזמן". הבעיה עד כדי כך גדולה שמארגני האירוע, שרף האיכות שלהם היה גבוה ואיכותי גם בניסיונות לאתר סרטים השנה, בחרו להטיל את הזרקור המרכזי הפעם על הקולנוע הישראלי. הסרטים המקומיים, לפחות, דווקא זוכים בעשור האחרון בעדנה מתמשכת.

לכן יהיה זה "סיפור גדול" המקסים ובעל הניחוח הבינלאומי, של שרון מימון וארז תדמור, שיפתח את הפסטיבל בבריכת השולטן ביום חמישי, ופרט לו יתמודדו על פרס וולג`ין עוד סרטים מסקרנים העוסקים בשלל נושאים, עם באז חיובי. ברשימה, "עג`מי", של סכנדר קובטי וירון שני, "לבנון", של שמואל מעוז, "הבודדים" של רנן שור, "בדרך אל החתולים", של חורחה גורביץ`, "עיניים פקוחות", של חיים טבקמן ו"כלת הים", של קרן ידעיה.

במסגרת המחוות ליוצרים ואנשי קולנוע מקומיים תגיש האורחת הזוהרת שלנו מהוליווד איילת זורר פרס מפעל חיים ליוסף שילוח, וכן יינתן אות הוקרה למפעל חיים לאנשי הפקת הסרטים, ההפצה ובעלי רשת בתי קולנוע "לב", יצחק ונורית שני.

משבצת הסרטים הדוקומנטריים, הישראלית והבינלאומית כאחד, עשירה מאוד לעומת זאת. בין הסרטים המסקרנים אפשר למצוא פרויקט צרפתי-ישראלי של רפאל נדג`ארי ("אבנים", "תהילים") - מיני סדרה בת שני פרקים (210 דקות), "ההיסטוריה של הקולנוע הישראלי". הפרויקט, ששודר בערוץ ארטה, מתאר יותר מ-70 שנה של קולנוע ישראלי, מנקודת ראותו של היוצר, בהשתתפות יוצרים וחוקרי קולנוע.

ב"כבר לא ירושלמי", של עופר נעים, יוצא יהורם גאון למסע בירושלים 36 שנה אחרי "אני ירושלמי" ובוחן מה עשו אותות הזמן לסמלים הבולטים של העיר דאז. "מסעות הברווז", סרטו של גבריאל ביבליוביץ`, עוסק בצייר-קריקטוריסט-מאייר-גרפיקאי הייחודי דודו גבע. "השופט", של רם לנדס ועמי טיר, משרטט את דיוקנו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרון ברק.

סרטי אינדי אמריקאיים, מחווה לאנה מניאני, קולנוע צרפתי

מעיון בסרטי קטגוריית פנורמה, הכוללת סרטי מפיצים, ניתן לאתר כמה וכמה סרטים בינלאומיים, כולל אמריקנים עצמאיים, שכדאי להמר עליהם. כזה הוא, למשל "Away We Go", סרטו החדש, הקטן והלא אופייני, של סם מנדז ("אמריקן ביוטי", "חלון פנורמי"), בכיכוב שחקנים המוכרים מהטלוויזיה, כמו ג`ון קראסינסקי ומיה רודולף. זהו סרט דרך נהדר ומרגש, על בני זוג שעומדים להפוך להורים ויוצאים למספר תחנות ברחבי אמריקה (וגם קנדה) כדי למצוא תשובות לכמה סוגיות אישיות המציקות להם.

סרט אחר הוא "דונג", של אנדרו בוז`לסקי, בן הדור החדש של הקולנוענים באמריקה בהם תולים תקווה לעתיד. במרכז הסרט חבורת צעירים באוסטין, טקסס, העומדים בפני צמתות דרכים חשובות בחייהם.

"סיטי איילנד", של ריימונד דה פליטה, עוד יוצר אינדי מוכשר, עוסק בסוהר ותיק בכפר דייגים שלו בשם סיטי איילנד השוכן בפאתי ברונקס, שהוא ובני משפחתו אוצרים כמה סודות אישיים כמוסים.

את איילת זורר פוסט "מלאכים ושדים", תוכלו לראות בסרט חדש, מודל 2009, הרבה יותר קטן במימדיו. מדובר ב"נורה", של ג`ף בלסמאייר, על שני ממציאנים קטנים שמקווים שאחד הפטנטים המקוריים שלהם יניב להם קופה דשנה. זורר היא אשתו של אחד מהם, דיילת אוויר שנותנת לו ספייס למימוש גחמותיו, עד שהוא עובר את הגבול.

עוד סרט מעורר עניין הוא "השליח", עבודתו הראשונה כבמאי של הישראלי לשעבר אורן מוברמן, כותב התסריט של "אני לא שם", סרטו של טוד היינס אודות בוב דילן. "השליח" מטפל בטראומת השירות הצבאי בעירק של איש צבא אמריקני מצטיין, גיבור קרבות.

פרויקט רחב יריעה הוא זה שיצר סטיבן סודרברג אודות המהפכן האגדי צ`ה גווארה. סרטו "צ`ה" מורכב משני חלקים הסוקרים את הקריירה של האיש שהפך למותג חברתי-אופנתי, ואורכו מגיע ל-268 דקות.

הפסטיבל יקיים מחווה מיוחדת לזכרה של השחקנית האיטלקייה הנהדרת אנה מניאני, שהלכה לעולמה בשנה שעברה, ויקרין שניים מסרטיה הנודעים, "רומא עיר פרזות", של רוברטו רוסליני, ו"גב` אנג`לינה הולכת לפרלמנט", של לואיג`י זמפה.

חטיבת סרטים נוספת שכדאי לבחון היא "רנדוו עם קולנוע צרפתי". במקבץ הסרטים שהוא מציע כלולות עבודות של יוצרים ותיקים כאנייס וארדה, מנואל דה אוליברה (כבר בן 100 אבל ממשיך ליצור בקצב של סרט בשנה), מקס אופולס, קלוד שברול ואנדרה טשינה, ועד הקולות החדשים והרעננים בקולנוע הצרפתי, כקרין אלבו, סופי פילייר, כריס דרידי והאני טמבה.