מחול - אין לו מה להתלונן

גיא מר איש "הדג נחש" עם אלבום סולו ראשון של גרוב שזור במילות המציאות

להקה עם קרחות ו`אנרכי` על הג`ינס

"אני בן אדם אתה בן אדם/ אני נולדתי פה גם אתה נולדת כאן/ על אותה האדמה עם אותם תווי פנים/ דומה מבחוץ דומה מבפנים.. בסך הכל אין בינינו שום דבר אישי/ הצרות שמטרידות אותך הן הצרות שמטרידות אותי/ שנינו רוצים לחיות אף אחד לא רוצה למות/ היום בו נחיה בשקט מתרחק באיטיות" ("אני ואתה", מילים: גיא מר, לחן: מיקי גבריאלוב, בן הנדלר, גיא מר)

לא מעט זמן לקח לגיא מר, איש הדג נחש, להגיע לאלבום סולו ראשון משלו. בזמן שעבר הספיק, פרט לעבודתו עם להקת האם ולעבודתו כדי.ג`יי. מהמיומנים בארץ, להפיק גם את אלבום הבכורה של קרולינה ופאנסט ואת האלבום של מלכה באיה.

על האלבום החדש שלו עבד קרוב לשלוש שנים עם שותפו ליצירה בן (בנו) הנדלר ("בלקן ביט בוקס", תומר יוסף), והתוצאה היא "אין לי מה להתלונן", אלבום גרוב שזור במילות המציאות, כמיטב חוקי הז`אנר. בין הציטוטים באלבום של מר תמצאו גם דיאלוג עם העבר דרך קולו של יוסי בנאי ז"ל או את השיר "אני ואתה" שמתקשר עם לחנו של מיקי גבריאלוב ("אני יליד 74 כבר, פרה היסטורי..."), ופרט לאלה באים לבקר באלבום גם שותפיו לעבודות קודמות כמו קרולינה ופאנסט, ואורחים כמו מירה עוואד, תומר יוסף, פלד, אורטגה ותאמר נאפר.

מר ("זה שם שהתקצר ממרגלית בדי.ג`ואים. גיא מרגלית לא היה כזה אטרקטיבי. שנים חושבים שאני שני אנשים, גיא מר וגיא מרגלית, זה נחמד"), בן 35, משרת כבר 12 שנה בשירות "הדג נחש", שאליה הצטרף אחרי הטיול הגדול של אחרי הצבא.

"בגיל ההתבגרות ניגנתי גיטרה", מספר מר, "הייתה לי להקה, עם קרחות, ו`אנרכי` על הג`ינס, בקטע החזק של הרוק פאנק מטאל ששלט אז בירושלים, אני ירושלמי כמובן, כמו כל אנשי `הדג נחש`. אחר כך עבדתי בחברת הגברה, משם בא הקטע של הדי.ג`וי והטכנאות סאונד. הצבא היו שלוש השנים היחידות שלא התעסקתי במוזיקה. הייתי בחיל הים, בסטי"לים.

"כשחזרתי לארץ מהטיול של אחרי הצבא התחלתי לבנות אולפן, להתאמן על סקרצ`ים, פטפונים, כל הנושא הזה. את הדג נחש ראיתי פעם פעמיים בהופעה, ממש בהתחלה שלהם, כשעוד היו להם רק איזה ארבעה שירים והם היו חוזרים עליהם פעמיים בהופעה. יותר מאוחר התארחתי בהופעה חגיגית שלהם בירושלים, שהם הקליטו במטרה לעשות קסטה ולהפיץ אותה. הם באו לי בדיוק בזמן, אחרי שאיזה שנתיים לא יצאתי מהבית ורק התאמנתי כל היום, אז הכל התפוצץ לי לתוך ההופעה הזאת והיה ממש טוב, ואחרי איזה שבועיים הם הציעו לי להתארח קבוע.

"הפכתי חבר ב `דג נחש` וחזרתי לבמות בקטע של להקה אחרי די הרבה זמן בלי זה. במקביל הייתי בדי.ג`ואים וטכנאות סאונד, דברים שתמיד חפפו אחד לשני. דינמו דבש היה הבית שלי. תקלטתי שם קבוע. הייתי בא מירושלים באוטו, וישן כל פעם על כורסה אחרת. בשנת 2000 הקלטנו את האלבום הראשון של הדג ומאז אנחנו פחות או יותר מתמידים".

איך בעצם עבר כל כך הרבה זמן עד שהגעת לאלבום סולו ראשון? תמיד כתבת שירים?

"האמת שכתבתי שירים רק בתקופה שלפני `הדג נחש`. אחרי זה קצת עזבתי את זה, והדג מאוד עורר לי את זה עוד פעם. התקליט הראשון היה עוד עם חומר שהלהקה סחבה איתה והופיעה איתו די הרבה זמן. לפני הדיסק השני נהיה שוב צורך לשירים חדשים וגם אני התחלתי לכתוב".

"הדג הגשימו לי הרבה חלומות"

כשאתה בלהקה עם כתבן מוכשר כמו שאנן סטריט זה גורם מעורר או מדכא כתיבה עצמאית?

"שאנן הוא באמת משהו מיוחד. הוא משורר רחוב כזה, אין הרבה כאלה בעיניי. אני חושב שאחת הסיבות שאני בדג זה באמת איך שהוא כותב. הטקסטים שלו מעיפים אותי, זה מעורר השראה".

זה עלול לעורר גם סירוס?

"לא סירוס, רף גבוה. גם ככה המסננת של `הדג נחש` צפופה מבחינת ביקורת. עד שזה עובר את תהליך הייצור של כולנו ומצליח להפוך לשיר של הדג נחש, כולם באמת שותפים בקטע של היצירה. אבל מבחינתי, אותי זה מאוד פתח. זה גם החזיר אותי למיקרופון אחרי הרבה זמן שעזבתי אותו, וגם ההיפ הופ הזה שנתפס לי ומאז לא השתחרר".

"הדג באמת הגשימו לי הרבה מאוד חלומות. לא היה לי את הצורך לעשות אלבום סולו ולכבוש את המדינה, בגלל זה גם קוראים לאלבום `אין לי מה להתלונן`. הרבה דברים שרציתי שיקרו קרו עם הדג. רציתי לכתוב וכתבתי, רציתי לראפרפ וריפרפתי (מלשון ראפ – ט.ג.), כל הקטע של חו"ל זה גם קטע חזק. זה חלום שהיה תמיד, לעבוד בחו"ל, זה תמיד היה כמעט עם הדג, וזה לא קרה, עד שיום אחד זה נפתח והיו כמה שנים מטורפות שבהן טסנו לסיבובי הופעות באמריקה, גרמניה, רוסיה, כל מיני מקומות באירופה. אז זה באמת בונוס מטורף שהמוזיקה לקחה אותנו לכל מקום".

אז עם אלו חלומות אתה כן בא לאלבום הזה?

"עשיתי אותו בקטע של אלבום שנעשה באהבה. אני אדם שמקטין ציפיות בכל מה שקשור לאלבום הזה ואני באמת מאוד מבסוט עם כל מה שקורה איתו. עשיתי את האלבום הזה עם בנו הנדלר, חבר טוב, גאון, סופר מוכשר. זה אלבום שנעשה עם המון חופש, מנגנים בו המון חברים. הקלטנו אותו בעיקר ב-2008, המון שעות בלילה, בנוסף לכל הטירופים שלכל אחד מאיתנו היה עם הדברים שהוא עושה.

"מבחינתי ניסיתי שם דברים שלא ניסיתי בעבר, לגעת בטקסטים בדברים שלא נגעתי בהם בעבר, דברים יותר מופשטים, כל מיני הזיות פרטיות, והכיף הכי גדול היה לעבוד עם אנשים אחרים, זה שבאמת בכל שיר מישהו אחר נקרא לסטודיו".

דגים בהריון

במה הייתה החוויה שונה כשאתה מקליט אלבום שאתה עומד בפרונט שלו?

"האמת שזה לא כל כך משנה. האלבום הזה לא נעשה בגלל חוסר בפרונט. בדג יש לי פרונט מעל ומעבר, יותר ממה שחשבתי שזה יקרה. מה שכן, האלבום הזה זה מין עוד זירה פרטית שנפתחה, עוד הופעות, עוד סינגלים, עוד דברים שאני מתעסק איתם, עוד יצירה, עוד עשייה. זה מאוד מספק. אני רואה את עצמי מתעסק בכל מה שקשור בגרוב, ואני שמח לראות שיש אנשים שזה בא להם טוב. הדיסק הזה הוא דיסק שיש בו קצת וייב של די.ג`יי. מפיק, כי בעצם יש שם המון השפעות מכל הדברים שאני בעצמי אוהב, מהאוסף תקליטים שלי, של בנו, כל מיני סגנונות ודברים שאני אוהב, והקהל באמת מגיב לזה. בהופעות הראשונות הקהל מקבל תריסר שירים שהוא לא מכיר, הרבה חומר חדש לעכל, הופענו עם זה עוד לפני ששחררנו סינגלים, וההתרשמות שלי שהמוזיקה מדברת בעד עצמה, גם אם לא מכירים אותה".

את ההופעות בעקבות האלבום עושה מר ביחד עם בנו הנדלר בבס, גידי רז בגיטרה ומקלדות ואביב כהן בתופים.

איך משחזרים צליל כל כך עמוס בהרכב כל כך בסיסי?

"יש את המחשב, בהופעות חגיגיות מביאים גם אורחים עם בראסים, קלידים והכל, אבל בהופעות רגילות לוקחים את ההופעה טיפה אחרת מבדיסק. זה טיפה יותר רוקי, טיפה יותר כסאח מהדיסק. אני גם חוטא בלהחזיק גיטרה בהופעה, כי איך אפשר לוותר על כזה תענוג, ואנחנו ממש משתדלים לארח בכל הופעה מישהו אחר, שזה התענוג בהיפ-הופית, שאפשר פשוט להגיד למישהו לבוא, ולא חייבים חזרות, פשוט אומרים לו, `פה אתה שר`, והוא פשוט עף על זה".

להקות לא תמיד אוהבות לגלות שלחבריהן יש מה לומר גם בנפרד, אבל מה שהתחיל כצעד שדורש הסתגלות של חברי הלהקה הפך כבר לעניין שבשגרה עם החבר השלישי בדג נחש שמוציא אלבום סולו משלו, אחרי שאנן סטריט, ויא יא אהרונוב. "זה עניין של התרגלות" אומר מר. "בהתחלה, כששאנן הוציא את הסולו שלו היה לנו קצת קשה לקבל את זה. חשבנו במה זה הולך לשנות לנו את החיים, ואחרי זמן קצר הבנו שהכל בסדר ואין עניין ואנחנו שמחים שהוא עשה את הדיסק. בסך הכל זה מגדיל את העץ שלנו".

"מה שכן, אני יכול לתת לך סקופ", אומר מר, אב טרי לתינוקת בת שבועיים, "ולספר לך שכנראה שכולנו, כל הדגים, חזרנו מאיזה טור באמריקה ממש חרמנים, כי כולם בהיריון. דג בום רציני. חמש נשים בהיריון, וכולן עם בנות, חמסה חמסה".

גיא מר יופיע ביום שישי, 17 ביולי 2009 בחצות בלבונטין 7 . אורח: קלקידן ובשבת, ה-1 באוגוסט ב-23:00 ב"באסס" בירושלים בהופעה משותפת עם "הקרטל".