מחול - קולנוע ביתי: "וודסטוק"

במלאות 40 שנה לפסטיבל האגדי מופץ כעת מארז DVD לאספנים בעקבות הסרט שיצר מייקל וודלי

במלאת 40 שנה לפסטיבל וודסטוק, הוציאה חברת וורנר את המארז המקיף והשלם ביותר של החומרים שצולמו אז, ועתה ככל הנראה יוצאים בדי.וי.די במלואם (שיווק והפצה: התו השמיני). אבל לפני שנגיע לפירוט תכולת המארז, פריט חובה לאספנים, צריך להבין שאלמלא תיעד הבמאי מייקל וודלי באופן יסודי ומקיף את כל אירועי וודסטוק 69`, ספק אם העולם היה מקבל תמונה מלאה ונאמנה של מה שהתחולל בחווה של יזגור באפסטייט ניו-יורק באותם שלושה ימים של אהבה ומוזיקה באוגוסט 1969.

הסרט יצא למסכים ב-1970 והיווה למעשה – בדיעבד - מעין מסכת מסכמת לתרבות ההיפים/ דור הביט/ תרבות הנגד/ ילדי הפרחים, שדעכה לאיטה במרוצת הסבנטיז. ב-1969 יצא גם סרט עלילתי פורמטיבי, שבמבט לאחור מילא אף הוא בדיוק את אותה פונקציה: "אדם בעקבות גורלו". ביים אותו דניס הופר, שגם כיכב בו כשלצידו פיטר פונדה. בתפקיד קטן יותר שיחק ג`ק ניקולסון, בראשית דרכו.

איך נולדה הפקת הסרט "וודסטוק"?

שניים מבין ארבעת יזמי הפסטיבל, ג`ואל רוזנמן וג`ון רוברטס לא הצליחו, למרות מאמציהם, לפתות אף אחד מהאולפנים ההוליוודיים הגדולים לתעד את האירוע שלהם. ראשי תעשיית הקולנוע באל.איי היו מאוכזבים מ"מונטריי פופ פסטיבל" (68`), סרטו הדוקומנטרי של ד. א. פנבייקר, שתיעד את הפסטיבל בן שלושת הימים שהתקיים ביוני 1967 בקליפורניה, אף הוא בהשתתפות אייקונים כג`ימי הנדריקס, ג`ניס ג`ופלין, "המי" ועוד. הסרט גמגם בבתי הקולנוע ולא בדיוק התקרב להחזרת ההשקעה בו ולכן ראשי האולפנים נזהרו מלהיכנס להרפתקה דומה נוספת.

מארגני האירוע נאלצו לפנות ליוצר צעיר, מייקל וודלי, 27, שצבר עד אז מוניטין כיוצר עצמאי, במאי וצלם. שנתיים קודם לכן הוא פרש מלימודי רפואה באוניברסיטת קולומביה, לאחר שוויתר על שאיפתו להיות נוירולוג, ופנה לעשייה קולנועית דוקומנטרית. הוא תיעד, כקונספט, את התרבות האורבנית של הסיקסטיז, ובין היתר צילם את נאומיהם של מרטין לותר קינג, בובי קנדי וג`ורג` מקגאוורן במרוצת קמפיין הבחירות באמריקה ב-68`.

וודלי כל כך השתוקק לבצע את פרויקט התיעוד המצולם של וודסטוק, שהוא הסכים לעשות זאת ללא תמורה מהמארגנים, שסעיף כלכלי של הפקת סרט לא היה בתקצוב האירוע שלהם. הוא אף הוציא מחסכונותיו 50 אלף דולר, כדי לשלם עבור חומרי הגלם לצילומים, אותם רכש מחברת קודאק. "הייתי אחוז אימה בראשית התהלך וחששתי מפנצ`ר", שחזר וודלי. "ציפיתי שכל רגע מישהו יוציא לנו את החשמל מהתקע ולא נוכל להמשיך לצלם. התחושה הזו ליוותה אותי עד האקורד הראשון של המוזיקה".

למרות האמצעים הכלכליים המצומצמים שעמדו לרשותו, יצר וודלי בעבודת מחשבת סרט מופת, שזכה בזמנו באוסקר בקטגוריית הסרט הדוקומנטרי. לאחר שקלט בזמן אמת את ההיקף המתהווה של האירוע, ובהיותו צלם בעצמו, מיהר וודלי להזמין למקום האירוע עוד שישה צלמים. בסופו של דבר כיסו את הסצינה, והפיקו עשרות שעות צילום, לא פחות משבע מצלמות – מספר שיא לסיקור הופעה או קונצרט רב משתתפים באותם ימים. גם את עבודת העריכה על הסרט ביצעו שישה אנשי מקצוע, כולל וודלי עצמו. למזלו עמד לרשותו אז כעורך וכחבר לסיעור המוחות יוצר קולנוע מחונן בראשית דרכו, מרטין סקורסזה, ולצידו גם זו המשמשת כעורכת הקבועה שלו עד היום, תלמה שונמייקר.

סקורסזה היה זה שהביא את הרעיון הקולנועי החדשני אז, לפצל בעריכה את המסך לשניים או לשלושה חלקים, ולהציג בו-זמנית כמה התרחשויות. כך ניתנה ליוצר האופציה להשתמש בכמה שיותר מהחומר שצולם, ומעבר לכך סיפק הסרט פנורמה רחבה שאפשרה לצופה לקלוט את ההיקף הגדול של הפסטיבל והמוקדים השונים של הפעילות בו, מעבר לפוקוס משולב על אמנים המופיעים על הבמה והקהל המגיב.

4 תקליטורים: קטעים שנשמטו, ריאיונות וסרטים חדשים

מארז הדי.וי.די המקיף מכיל שעות רבות של צילומים שעד עתה לא ניתן היה לצפות בהם. הערכה, בת ארבעה תקליטורים, כוללת את גרסת הבמאי, באורך ארבע שעות, עם רטרוספקטיבה חדשה – "המוזיאון בבת`ל וודס (שם נערך האירוע): הסיפור של שנות ה-60 ושל וודסטוק". חלק זה נפרש על פני שני דיסקים.

דיסק שלישי מכיל שירי אמנים שלא נכנסו לסרט המקורי, ובכלל זה הופעות אמנים שבכלל לא נראו בו. למשל, "קרידנס קלירווטר ריבייבל" (שבין היתר מבצעים בבונוסים את "אני מכשף אותך" הקלאסי שלהם) או קטעים משל ה"`גרייטפול דד" (שלא הסכימו בזמנו שהחומר המתעד את הופעתם, שהייתה לטעמם בסטנדרטים נמוכים מהמקובל אצלם, יופיע בסרט).

כן תגלו כאן אמנים שרובם הופיעו בסרט המקורי, אבל בקטעים נוספים שביצעו אז על הבמה ואשר הושמטו ממנו בעריכה, כמו ג`ון באאז, קאנטרי ג`ו מקדונלד, "סנטנה", "חום משומר", "מאונטיין", "המי", "ג`פרסון איירפליין", ג`ו קוקר, ג`וני ווינטר, פול בטרפילד, "שה נה נה", ג`ימי הנדריקס הגדול (שנעל את הפסטיבל, ולרוע המזל רוב הקהל כבר לא נותר באתר, על מנת לצפות בו מנסר בשיניו על מיתרי הגיטרה את ההמנון האמריקני, אבל זה כבר הופיע בסרט המקורי) ו"קאנטרי ג`ו אנד דה פיש".

הדיסק הרביעי מכיל את הסרט "וודסטוק מפסטיבל לסרט", המגולל את סיפור האירוע וצילומו מתחילתו ועד סופו, ושלובים בו ריאיונות עם סקורסזה, הבמאי מייקל וודלי, מפיק הפסטיבל מייקל לאנג, גרייס סליק, סולנית "ג`פרסון איירפליין" ועוד. כן כלולים בו שבעה סרטונים נוספים, הסוקרים את האירוע והשלכותיו מזוויות שונות. בכלל זה סרט דוקומנטרי חדש בן 50 דקות, "הסיקסטיז ודור וודסטוק" וסרט נוסף בן 50 דקות ובו ריאיונות ישנים וחדשים עם אמנים רבים, מגיבורי וודסטוק ואחרים מאותה תקופה.

פרט לכל אלה יגלה האספן הנלהב בערכה מעטפה ובה כרטיס משוחזר לפסטיבל, גיליון מוקטן של המגזין "לייף", שתיעד בזמנו בתמונות ובמלל את האירוע, ופתקים שונים שנתלו בשטח על ידי אנשים מהקהל.