ידידות חוצת דורות
 
"ושוב, כמו תמיד בארץ ישראל,/ האבנים רותחות,/ והאדמה איננה מכסה./ ושוב קוראים אחי מן המיצר./ [...] שער הרחמים נעול עדיין/ ואבני קברים בצל חומה./ ושמש אלולית וההרים נוטפים עסיס/ והגבעות תתמוגגנה/ ודבש ניגר" ("חשבון עובר", מילים: חיים גורי, לחן: אורי לשמן)
 
המפגש הראשון של המלחין והמנצח אורי לשמן עם שירו של חיים גורי "חשבון עובר", הוביל בסופו של תהליך ליצירה מוזיקלית-תיאטרלית שמבוססת כולה על שירי גורי, כשבמרכזה מחזור שיריו "יריד המזרח" שהעניק את שמו למופע כולו.
 
במהלך חודש ספטמבר תעלה תזמורת הקאמרטה הישראלית, בשיתוף עם תיאטרון ירושלים, ובהשתתפות השחקנים ששי קשת, אבי גרייניק, רמה מסינגר, אלון נוימן ודביר בנדק את היצירה שערך והלחין לשמן, כשהיא מבוימת בידי דניאלה מיכאלי, ומלווה בקטעי וידאו ארט המצולמים במיוחד ליצירה, חלקם בהשתתפות גורי עצמו.
 
לשמן, 40, מנצח פעיל ונודע בתחום הסימפוני והאופראי בארץ ובחו"ל  מעביר סדרות שירה המולחנת  ברחבהי הארץ."כמלחין אני מתעסק בעיקר בעניין של הלחנת שירי משוררים, כשבעיניי, אגב, ואני לא מדבר על עצמי, כל הדברים הכי מעניינים שנוצרו בתרבות הישראלית הם הדברים שנוצרו בקשר שבין משוררים למלחינים", מספר לשמן.
 
"באחד הערבים בצוותא, עשינו את `חשבון עובר`, שהוא היום השיר המסכם את `יריד המזרח`, ובשבילי, אגב, הוא תמצית היצירה כולה, עם האהבה האינסופית לארץ, תיאור מדהים, תנ"כי, שיר השירימי, טקסט פשוט נפלא על הארץ שלנו ועל המחיר הנורא שהיא גובה מאיתנו. השיר הזה היה הדבר הראשון שאי פעם הלחנתי לחיים גורי, לפני כמה שנים. יש שם חלק שאומר, `ושוב כמו תמיד בארץ ישראל, שער הרחמים נעול עדיין`, ואני לקחתי וחזרתי על השורות האלה כמעין פזמון.
 
"גורי הגיע לשמוע את זה, והאמת שלא ידעתי איך הוא יגיב, ואפילו די חששתי. בשבילי הוא היה, ונשאר, סוג של אייקון. פתאום מישהו תופס אותי בגב ומחבק אותי, וזה היה גורי שאמר לי, `זה כל כך נכון מה שעשית`. שם נולדה איזושהי ידידות חוצה דורות. אחר כך קראתי את מחזור השירים `יריד המזרח` וזה גם הרגע שבו התחלתי להתעמק יותר ויותר בשירה שלו, ובסופו של דבר כתבתי פרטיטורה של 347 עמודים בצורה די ספונטנית ובמהירות די גדולה".
 
"היצירה הזו מתעסקת בישראל המדממת"
 
מה מצפה לקהל בשילוב הזה שבין מוזיקה תזמורתית ושירה לבין השחקנים שעל הבמה?
 
"ביצירה יש תזמורת שהיא באמת תזמורת צמרת, הקאמרטה הישראלית, שהוספתי לה בס, תופים, נגן גיטרה שמנגן גם גיטרה קלאסית, גם חשמלית וגם עוד, סקסופון, כלי הקשה מיוחדים, אקורדיון ופסנתר, כל זה חוץ מהנגנים הרגילים. חוץ מזה יש לך שחקנים נהדרים וגם סוג של וידאו ארט שמלווה את המופע, שבאמצעותו משתתף במופע גם חיים גורי".
 
"יריד המזרח של גורי הוא בעיניי גם יריד המזרח של כולנו. אני ממש לא חשוד שהייתי בפלמ"ח ואני בהחלט מתחבר, וגם דורות צעירים ממני מתחברים כי היצירה הזאת בעצם מתעסקת בישראל המדממת.
 
"אחד הדברים היפים שיש ביצירה הזאת, ועל זה גם עבדתי בעריכה, הוא שהיא על זמנית. אין בה זמן אחד. בתמונה השנייה למשל, כשמדברים על בין המלחמות, אתה לא יודע על איזה מלחמות מדובר. יש טקסטים חזקים ונפלאים שבהם אתה בא אל מקום שבו מכים, מקום שבו פוחדים, וכל אחד יכול להזדהות עם העל זמניות שבהם, וזה מצחיק מאוד או עצוב מאוד. אלה חיים בתוך מערכת של סתירות.
 
"אצל גורי יש אהבה מטורפת לארץ הזאת, ומצד שני הוא מבטא גם את המחיר הנורא שהארץ הזאת גובה מאיתנו. מי שיבוא ולא מכיר את שירתו של גורי יופתע מאוד, אני חושב, מהעוצמה שלו. יש משהו מאוד אישי ביצירה הזאת, עם כל הגודל שלה, ועם העובדה שמדובר בחמישים נגנים".
 
"ביצירה הזו שילבתי את כל הז`אנרים שאני אוהב"
 
"אתה זוכר, הלכנו כמו מתים, מעלפי צמא,/ לשתות עם כל נשרי שמים ממקורות הדרור./ והקולות קראו אל המדבר, אל ארץ השממה,/ להיוולד שנית בגיהנום התכלת והאור."("יריד המזרח", מילים: חיים גורי, לחן: אורי לשמן)
 
ערכת לתוך המופע שירים מספרים שונים של גורי
 
"קודם כל קראתי את `יריד המזרח` שדרכו התאהבתי בשירה של גורי. יש שם משהו מאוד ישראלי שמדבר עלינו, יש שם מעברים בין דיבור על הלאומי לתוך הדיבור על האישי מאוד, גורי מתייחס לישראל גם כאל אישה, וזה מחזור שירים מאוד חזק על ישראל.
 
"את הטקסט ליצירה ערכתי מהרבה מאוד ספרים של גורי: שני כרכי `השירים` שמהם `יריד המזרח`, `הספר המשוגע`, `רשימות מבית היין`, `החקירה: סיפור רעואל`, `עם השירה והזמן`, ו`מאוחרים`. יש ביצירה הזאת שירה שנקרא לה קאנונית. כל השירים הם לא כאלה שנועדו להלחנה. חוץ מהם יש קטעי מערכונים מכתיבת הפרוזה של גורי, קטעי פרוזה, קטעי שירים".
 
מה מוביל ומחבר מוזיקלית את כל הקטעים?
 
"הואיל ומדובר ביריד, שהריבוי והגיוון הם עקרונות מרכזיים בו, אפשר להגיד שהיצירה לא שייכת לז`אנר מובהק אחד. היא לא אופרה ולא מחזמר, לא תיאטרון ולא קונצרט, אלא יצירה שמאחדת מספר ז`אנרים, כמובן מתוך כבוד מאוד רב לטקסט. זו יצירה שבה הכל מתחבר דרך ההסתכלות על כל האזור שלנו כעל יריד גדול. גם העצב וגם השמחה, גם המצחיק וגם הגרוטסקי לפעמים, בתוך המציאות הבלתי אפשרית הזאת שיש בה המון דברים יפים.
 
"באופן אישי זו יצירה שאני משלב בה את כל כולי. יש בה גם טקסט שערכתי, יש בה את כל הז`אנרים שאני אוהב, מהסימפוניים לתוך האופראיים, לתוך מיוזיקל, לתוך ג`אז, לתוך דברים מזרחיים יותר, עולם שלם שנוצר לתוך היריד הזה, ואני גם מנצח עליה, אז זה בכלל טוב..."

טרודי וגרטי פוגשים את קאסם
 
אתה מרגיש שלמדת משהו חדש מהעיסוק האינטנסיבי בטקסטים של גורי? נשארת עם חומרים למחשבה?
 
"למדתי הרבה. הדור של גורי זה בהחלט איזשהו דור של אנשים בוני הארץ הזאת, גורי עצמו מדבר על מלחמת אין ברירה, ומצד שני מסתכל בהרבה ביקורת על עצמו ועל בני דורו, ואחד הדברים המעניינים בו שהוא נוגע בכל דבר ומסתכל על המציאות בעיניים פקוחות לרווחה. זו לא יצירה פוליטית, כי גורי מסתכל ממרום שנותיו על כל העניין הזה וזה הופך להיות סיכום מאוד אישי, משהו שמעבר לפוליטי, ולכן העבודה איתו נתנה לי הרבה מאוד השראה.
 
"החיים האלה במערכת של סתירות כמו שאנחנו חיים במדינה הזאת מתבטאת גם ביצירה שיש בה מעברים. זו יצירה שיש בה גם המון הומור. למשל, יש קטע על יקה אחד, קורט, שמביא את החבורה שלו, אנשים שרק עכשיו נחתו מאירופה, מין טרודי וגרטי,  לפגוש את הפועל הערבי קאסם, ונוצר ביניהם מפגש נורא מגוחך, שאני ניצלתי מבחינה מוזיקלית למעין מלחמת תזמורות.
 
"אלה משמיעים את מנדלסון, וקורט מבקש מקאסם שישמיע `משהו משלהם`, והכל נבנה בסוף למין ריקוד מגוחך כששתי התזמורות מנגנות ביחד את `אל יבנה הגליל` כמעין מפגש מגוחך של לייצר שלום אינסטנט, שלום של הרגע, פגישה שהיא מאוד חיובית אבל בלתי אפשרית באיזשהו אופן. המעבר מצחוק לדמע די מהיר ביצירה הזאת".
 
איך הגיב גורי לפרשנות הבימתית והמוזיקלית שאתם יוצרים על הבמה?
 
"הוא מאוד התרגש מהיצירה הזאת, ומאוד התרגש גם מהתגובות של השחקנים. הרגע חזרתי מחזרה מאוד מרגשת שבה הוא פגש את השחקנים, והיה פשוט מקסים לראות שישה שחקנים ידועים, מדור צעיר יותר, ששי מדור קצת יותר מבוגר, אבל שכל כך מתחברים כל אחד מעולמו לעניין הזה, יושבים ומדברים על הטקסטים האלה. בכוונה לקחתי את החבר`ה האלה, כי הם דוברים. זה לא שהם שליחיו של גורי. בגלל שיש ביצירה הזאת משהו על זמני, אבל הם מדברים את עצמם כשהם שרים `יהיה רע`, מתוך השיר שלו".
 

"יריד המזרח" תעלה בבכורה בשבת, 5 בספטמבר 2009 בתיאטרון ירושלים . הופעות נוספות יתקיימו במשכן לאמונויות הבמה באר שבע, בתיאטרון הקאמרי בתל-אביב, בהיכל התרבות העירוני כפר סבא ובתיאטרון הצפון בקריית חיים.