דני סנדרסון - "אתה לבד"
(אן.אם.סי)
 
מילים, לחן והפקה מוזיקלית: דני סנדרסון.
 
לא יעזור כלום, הקול של סנדרסון  זורק אותי תמיד לנוסטלגיה המחויכת של ימי "כוורת" ו"אצל הדודה והדוד".

הפעם, בלווית המפוחיות והגיטרות ב"אתה לבד" שמוסיפים לו דוק של מוזיקת קאנטרי ויחד עם קולות הרקע של הלהקה שלו,  סנדרסון משחרר סינגל ראשון שהוא שונה מאוד מהחומרים הקודמים.
 
למרות הלחן הקופצני והעליז, הטקסט של "אתה לבד" די קודר ובודד. אבל כרגיל לסנדרסון יש זווית אחרת לתקוף ממנה את הבדידות: "אתה לא לבד, אחרים לבד איתך" הוא שר בפזמון והופך את כולנו לבודדים.

ואם צריך עוד סיבה טובה לחכות לאלבום שעתיד לראות אור בקרוב אז שמועה מבוססת טוענת כי סנדרסון ייתן בו במה לזמרי הליווי שלו, ביניהם  תמר אייזנמן. בהחלט יש למה להמתין. 

קורין אלאל -  "וולה וו?"
(הליקון)
 
מילים: ארז ברזוליק וקורין אלאל, לחן: קורין אלאל, הפקה מוזיקלית: יונתן (ג`וני) גולדשטיין
 
לא מזמן הפכתי רשמית לבעלת אזרחות צרפתית. זה לקח זמן, הרבה ניירת, ריצות ובירוקרטיה צרפתית מנומסת שהוציאה אותי מהדעת. כשאני צריכה לכתוב על "וולה וו?" של קורין אלאל יש לי פתאום תחושת שליחות וגאווה צרפתית שכן השיר משלב בין שפת הקודש ושפת הרומנטיקה.
 
זו לא הפעם הראשונה שקורין עושה שימוש בשילוב בין צרפתית לעברית. אני הרבה יותר אהבתי את "זאת לא חוכמה לומר ז`ה טאם" מאשר את "וולה וו?" מסיבה אחת פשוטה – שם המסר היה הרבה יותר ברור. ב"וולה וו?" לא הצלחתי לעקוב אחרי הטקסט (ואני מאוד אוהבת בדרך כלל את אלו של אלאל), וממש לא התחברתי ללחן שהוא רעשני מדי בעיני. בקומוניקט המצורף לסינגל הובטח שהשיר יגרום למי ששומע לחייך. לי זה לא עשה את זה. טוב, אולי בגלל שעכשיו אני צרפתיה וההומור שלנו קצת שונה... 
  

מוקי ויוסלס איי.די .-  "מה לך נפשי"
(עננה)
 
מילים: יצחק לאור, עריכת טקסט: דני ניב; לחן: יותם בן חורין; הפקה מוזיקלית: יוסי פיין

כשלוקחים טקסט ישן ומשובח ומפגישים אותו עם הטכנולוגיה והגרוב של המאה ה-21 יכולות להיות שתי תוצאות: אסון או ששון. כשזה אסון, פשוט אי אפשר להקשיב לזה. כשזה ששון, אין דבר יותר מעולה מזה.
 
 "מה לך נפשי" הוא ששון במלוא מובן המילה. מוקי לוקח טקסט שכתב במקור יצחק לאור ועורך אותו מחדש, יוסלס איי.די. אחראיים על הלחן ועל הגיטרות החשמליות שכובשות את האוזן ויחד הם מביאים שיר פצצתי לכבוד השנה החדשה שבפתח. השנים והניסיון המוזיקלי עושים למוקי רק טוב.
 
שי גבסו -  "נשק"
(טדי יזמות והפקות)
 
מילים ולחן: שי גבסו, הפקה מוזיקלית: עובד אפרת
 
משהו טוב עובר על שי גבסו, אפשר לומר אפילו משהו מעולה. סוף סוף הוא עזב את המילים המתוקות, הניסיון להתיישב על נוסחאות ידועות ומוכרות שיביאו אותו ללב הקונצנזוס אבל ככל הנראה ירחיקו אותו מעצמו. בסינגל החדש שלו "נשק" גבסו מדבר על משהו ממש קרוב ללבי – המשאלה שיהיה לו נשק שאוכל לירות בכל מי שלא אוהבים, מעצבן, מרגיז ועוד. המילים והלחן משובחים וההפקה המוזיקלית מוסיפה ל"נשק" עוד הד של עוצמה. הקול של גבסו נשאר עדיין עדין, רך וענוג אבל על רקע המילים המחוספסות, הלחן הלא דביק והלא מתקתק גבסו הופך לאמן אמיתי, שמתחשק לשמוע עוד מהתוצרים שלו.
 
הטרמפולינה – תומר יוסף ובנו הנדלר - "הקומבינטור"
(עצמאי)
 
מילים: תומר יוסף, לחן והפקה מוזיקלית: תומר יוסף ובנו הנדלר
 
כשמדובר במוזיקה קודחת, לתומר יוסף יש יכולות של פטיש אוויר. אני מקשיבה לשירים שלו באוטו, בבית או סתם במהלך יום עבודה ואחרי שהוא מסיים לשיר, אני מרגישה מבוגרת בעשור לפחות. משהו בשירים שלו כל כך דחוס מבחינה מילולית עש שהוא ממש מעייף. "הקומבינטור", למשל, עוסק בנושא שאני אוהבת לשנוא – תרבות הקומבינה בארץ, הידיעה הזו שאם אתה בן דוד של הסבא של הכלב, אפשר לסדר לך כל דבר גם אם על פניו זה נראה בלתי אפשרי. תומר יוסף הוא מוכשר מאוד בעיני ומצליח להמציא את עצמו מחדש אחד לכמה שנים. אבל בתור זמר ראפ מחאתי הוא מצליח לעצבן אותי.