טיול מהנה בתפוח הגדול

אני חייבת להודות – פרנק סינטרה הוא לא האסוציאציה הראשונה שעלתה אצלי למשמע שמו של אלי גורנשטיין. עולם האסוציאציות שלי הלך יותר לכיוון סצינת הלבן בסרט "הלהקה" או לשלל מערכונים בהם לקח גורנשטיין חלק בימי "זהו זה" שכבר עברו מן העולם.
 
כך או אחרת, במוצאי שבת האחרון התרחב עולם האסוציאציות שלי. אלי גורנשטיין עלה על הבמה בקפה תיאטרון הקאמרי, נכנס לנעליו של מר עיניים כחולות (באנגלית זה נשמע יותר טוב, אני מודה) ושר ממיטב השירים. בקול עמוק, במבטא מעולה ועם המון כבוד למקור  גורנשטיין הצליח לקחת אותי לטיול מהנה בתפוח הגדול.
 
את המופע פותח גורנשטיין בשיר I`ve Got You Under My Skin. בשלב הזה הכובע שכל כך מזוהה עם סינטרה נראה קצת גדול למידות של גורנשטיין, שלאט לאט כאילו צובר תאוצה עד שהוא משתלט לגמרי על האוזן וכובש את הקהל בביצועים שלו לשירים.
 
גורנשטיין מתבל את המופע בסיפורים מאחורי הקלעים על החיים והקריירה של סינטרה. הוא מספר איך נטש עמדה בטירונות כדי להגיע למופע של סינטרה בארץ, על האהבות הגדולות של סינטרה, על פרשיות המאפיה המיוחסות לו אך אין מי שיוכיח דבר, על ההתנשאות שלו והכריזמה שסללו לו את הדרך להיות אגדה עוד בחייו. בשלבים האלה מגיע לידי ביטוי כושר המשחק האדיר של גורנשטיין. התיאורים שלו הם כל כך ציוריים, וההטעמות שלו במקומות הנכונים פשוט מצליחים לברוא עולם דמיוני על הבמה בו רוחו של סינטרה היא הגיבורה הראשית.
 
שירו האהוב ביותר של סינטרה הוא My Way ולאורך כל הערב חיכיתי כדי לשמוע את הגרסה של גורנשטיין. להפתעתי, כאשר הלהקה התחילה לנגן את הצלילים הראשונים של השיר ניגש גורנשטיין לצד הבמה והביא משם צ`לו. מסתבר שליום הולדתו השלישי קיבל גורנשטיין צ`לו ומאז הם דבוקים אחד לשני בטוב וברע.
 
גורנשטיין מתיישב על כסא ובידו הצ`לו, הלהקה מנגנת את My Way והוא שר שיר מצחיק ביותר על ילד אחד שגבה וגבה והגיע כמעט עד הגג, שליום הולדתו קיבל צ`לו ומאז אין לו מנוח ממנו. זו הפעם היחידה בה גורנשטיין יוצא מהשבלונה של סינטרה ומבליח כמצחיקן. מיד אחר כך הוא שר יחד עם הקהל את My Way כולל כל הפאתוס והרגש הנדרשים.
 
כדי להמחיש את השארם של סינטרה וגם כדי להוביל לשירים קצת יותר רומנטיים, אין לגורנשטיין ברירה אלא לפלרטט מעט עם הנשים בשורות הראשונות. הקטעים האלו מצחיקים מאוד בעיקר בזכות החן הגמלוני של גורנשטיין. אחרי החיזור, מגיעים שירים רומנטיים שלדעתי היו גורמים לגברת בשורה הראשונה להיענות לו, אלמלא זה שישב לצדה.
 
הקהל אוהב מאוד את גורנשטיין בגרסה הסינטרית. מהנה לראות זוגות ששיבה זרקה בשערם מתחבקים ומגניבים נשיקות בכל מיני רגעים ונדמה היה שגורנשטיין הצליח להחזיר אותם אל הימים שבהם היו נאהבים צעירים.
 
בתום המופע כולם ניגשו לבמה כדי להודות לו על המופע ועל הפתיח המעולה לשבוע חדש. 

גורנשטיין שר סינטרה, 12 בספטמבר, קפה תיאטרון הקאמרי. על הבמה: קובי ארליך - פסנתר ומנהל מוזיקלי, אלסטר רמי - טנור וסקסופון, נעם חביב - תופים, אדם בן עזרא - קונטרה בס.